99 מילים עבריות עתיקות הוחיו מאז קום המדינה

מה משותף למילים? כל המילים הללו היו בשימוש בתקופת המקרא החל מהמאה ה-13 לפני הספירה ואילך, אך במשמעות שונה מזו המוכרת לנו כיום. דרכון היה מטבע פרסי, מצע היה פריט בד המונח על מיטה וחזיז – ברק מלווה ברעם.

מחקר חדש שערכה ד"ר בת ציון ימיני, מרצה בכירה במכללת לוינסקי לחינוך, המתפרסם לכבוד יום הלשון העברית, מצא כי האקדמיה ללשון העברית החייתה מאז קום המדינה 99 מילים עתיקות, מהן 31 מילים מקראיות, 44 מלשון חז"ל ו- 24 מלשון ימי הביניים. מרבית המילים ספגו משמעות מודרנית יותר הקשורה למשמעות המקורית, ורק 10 מילים הוחיו במשמעותן העתיקה דוגמת כרכוב, כבודה, גופן ומשרה.

המחקר שבחן את החייאת המילים מקום המדינה ועד לסוף שנת 2018, התייחס גם לתחומי החידושים. התחום המוביל במספר המילים שהוחיו הוא יחסי המדינה והאזרח, שבו חלה התפתחות בניהול המדינה הריבונית (אגרה, אומנה, אסימון ועוד). אחריו מוביל תחום הצבא והמשטרה (אפוד, סגר ועוד).

התחום השלישי הוא תחום המזון והבישול המשותף לכל אוכלוסיית העולם מימי קדם עד לימינו, ובנושא זה רוב המילים משמשות במשמעותן העתיקה, שהרי שמותיהם הבסיסיים של המזונות, כגון אלתית ומחמצת אינם משתנים, וכך שמות הכלים המשמשים אותנו גם כיום דוגמת הכירה והאסכלה. שאר התחומים שקלטו מילים עתיקות רבות במשמעות חדשה הם תחום הרפואה והטיפול (צנתר, שליבה, שתל ועוד), שהתפתח והשתכלל מאוד בעת החדשה, ותחום הטכנולוגיה והמחשב שבו הוענקה משמעות חדשה כמעט לכל המילים שהוחיו בו עקב היותו חדש בעולם המודרני, למשל: פיגום, פלט, סב"ר (סביבת רשת –  סייבר) שנקלטה בשפה בלי ראשי תיבות, חוץ מהמילה גופן שחזרה לעברית במשמעותה העתיקה.

ד"ר בת ציון ימיני, מרצה בכירה במכללת לוינסקי לחינוך שעמדה בעבר בראש החוג ללשון במכללה: "מהמחקר שערכתי עולה כי מתוך אלפי המילים שחודשו בשפה מאז תקופת ההשכלה, אחוז המילים העתיקות שהוחיו היה מזערי. אומנם המחקר אינו כולל את חידושי הלשון מאז תחיית הספרות העברית לפני כ-270 שנה, אך הוא משקף את התקופה המשמעותית ביותר בתולדות השפה העברית שבה הייתה ישראל למדינה ריבונית, ושבה גדל מאוד הצורך במילים שיבטאו את צורכי הזמן בעידן המודרני. תמונה זו מצביעה על דרך המלך של האקדמיה בחידושי מלים, והיא יצירת מילה משורש קיים באחד הבניינים או המשקלים שלה".

תחיית הלשון העברית היא תופעה שאין לה אח ורע בתולדות הלשונות והעמים. המוסד הראשון שהיה מופקד על תהליך תחיית העברית ותכנון הלשון היה ועד הלשון שנוסד בשנת 1890.

תהליך חידוש המילים נקבע על פי מתווה שקבעו חברי ועד הלשון, ושאותו ממשיכה גם האקדמיה ללשון העברית. ארבע הדרכים העיקריות שאימצה האקדמיה בחידוש מילים הן: שימוש בשורש קיים באחד הבניינים או המשקלים בלשון, למשל המילים תחביר ותחבורה מהשורש חב"ר הקיים בשפה.

שימוש במילים עתיקות נשכחות, למשל אקדח, תותח, מרגמה במשמעות חדשה, כלומר החייאת מילים עתיקות.

קליטת מילים לועזיות שתוצאתה בימינו היא ריבוי תחיליות וסופיות. לפי בר-אשר, פועל כאן העיקרון של שאיבה מן החוץ, כלומר שאילת מילים מלשונות זרות.

יצירת "יש מאין", כלומר יצירת שורשים חדשים שאינם קיימים בשפה העברית כדרך לגזירת צורות חדשות בשפה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!