מחמאה או מילה פוגעת: אתם תלותיים במילותיו של האחר?

היום אני רוצה לדבר על אקסיומה רווחת בתוך העולם שצריך לשבור אותה לחתיכות.

האקסיומה הזאת גורמת לנו להיפגע עד עמקי נשמתנו. לרחם על עצמינו, לנטור טינה לאחרים -שבראש ובראשונה- מזיקה לנו. להיסגר מאחורי הדלת, לכסות את עצמינו בשמיכה עבה, ולבכות על מר גורלנו.

לאקסיומה הזאת קוראים: "מילים יכולות להרוג"

אז כמו בכל אמרה נחמדה, כלל, או אקסיומה יש גרעין של אמת. גם כאן יש גרעין של אמת.

מילים אכן יכולות להרוג אם אנחנו באמצע נהיגה ואנחנו מסמסים בטלפון. ובאמת שהמשפט הזה נאמר בהקשר לשימוש בטלפון תוך כדי נהיגה שזה מסוכן מאוד.

הבעיה שהאקסיומה הזאת חדרה את כל המחסומים הביקורתיים של המוח הרציונאלי שלנו, והצליחה לשכון אי שם בתודעתנו ללא שנטיל בה ספק.

איך מטילים ספק? שואלים שאלה. וכך נשאל: האם באמת מילים יכולות להרוג?

בואו ננתח את הדברים יחד, נשאל כך: האם המילים שלי יכולות לשנות את חייו של האחר? אז התשובה היא חד משמעית, לא. ואני אסביר...

אם מילים יכולות לשנות את חייו של האחר זה אומר משהו אחד, שאין לאחר עמוד שידרה.

כי אם מילה אחת הרסה לו או בנתה לו את החיים אין לכל הדברים שמסביב משמעות.

מה עם כל ההרגלים? ערכים? מידות? לאן כל אלה נעלמו? מילה אחת העיפה הכול וזהו? חייו השתנו מן הקצה אל הקצה?

זה הרי לא נשמע הגיוני ולא מציאותי. אם זה היה כך, אנשים היו משתנים בין לילה ולא הייתה לאף אחד זהות עצמית.

הכול היה נראה מפחיד אם המציאות הייתה כך, כי היינו מחנכים את ילדינו לערכים ומידות טובות. ואיזה איש בלייעל היה מקלקל אותם במשפט אחד.

אז אם כן מהי כוחה של מילה? מילה יכולה לעשות דבר אחד, לעורר את מה שכבר קיים בתוכנו. ולא ליצור בנו משהו חדש.

הפגיעה ששמענו וסגרה אותנו בחדר מתחת השמיכה העבה, אישרה כביכול את מה שאנו מאמינים בו, אבל היא לא יצרה אותו. אנחנו יצרנו אותו או שנולדנו אתו.

הבהרה! אין לנו שום היתר לזלזל או לפגוע באחרים בטענה שאם הם נפגעו זה כנראה היה בהם ועוררנו את זה. כי יש לנו ציווי לא לפגוע באחר, ולא לעורר את מה שקיים בתוכו.

אני מדבר עלינו בתור שומעים מילים מאחרים. האם אנחנו לא מגזימים בכך שאנחנו לוקחים את הדברים יותר מידי ללב?

מילה היא מילה, מילה וזהו. מילה לא באמת יכולה להזיק לנו.

אם אנחנו לוקחים את המילה השלילית של בן/בת הזוג של האימא או של האחות ורוקדים עליה במשך שנים. זה לא כי המילה פגעה בנו,

אלא כי יש לנו אפשרות לשלוט בו/בה, כן כן. נפגענו אומנם, אבל למה לרקוד על זה במשך שנים? למה? כי... כך אנו מרוויחים שליטה באחר. ואיך נעשה זאת?

על ידי שנזכיר לו כמה הוא פגע בנו לפני תתקע"ד דורות ועד היום אנו לא שוכחים את המילים שחדרו בנו כארס של עכנאי.

יש לנו טריגר נחמד שאנו יכולים לרכב עליו במשך שנים ואין לשני טענת נגד, כי האחר באמת טעה.

והסליחות הרבות שהוא ביקש לא עזרו כי הפגיעה הייתה הסימפטום ולא השורש. והשורש זה השליטה שלנו בו.

כמובן שאין הצדקה לפגוע באחר כמו שאמרנו, ואם פגענו אנו צריכים לקחת אחריות ולבקש ממנו סליחה ומחילה.

יחד עם זאת, ההשלכות שקרו בגלל המילים שאמרנו, הם לא בהכרח בגללינו, אלא בגלל המצב הרגשי שהוא נמצא בו. ואנו לא גרמנו למצב הרגשי. בואו נבחן את עצמינו...

האם מילה טובה מרימה אותנו לשמים, ומילה שלילית מנחיתה אותנו חזק בקרקע עד שאנו מרגישים חבטה חזקה? אם כן, אנחנו בבעיה. אם כן, זה סימן שאנו תלויים באחרים ואין לנו עמוד שידרה חזק ויציב. יש לנו עמוד שידרה חלש מאוד.

בוא נבהיר! מותר וצריך להנות ממילה טובה. ואפשר להיפגע ממילה שלילית ופוגענית. השאלה כמה זה מזיז אותנו מהיציבות שלנו. אם זה מעלה אותנו קצת ומוריד קצת ואנחנו עדיין יציבים זה בסדר וטבעי, לא במלאכים עסקינן.

אבל אם זה מטלטל אותנו חזק? ותופס אותנו שעות וימים. אנחנו בבעיה. כי זה אומר שאנו תלויים באחרים...

אלו המילים שלי אליכם, אבל גם אותם תיקחו בערבון מוגבל, כי לא הם שישנו אתכם, אלא מה שכבר קיים בתוככם ישנה אתכם.

אם התחברתם למאמר סימן שהרעיון הזה נמצא בתוככם ואני רק עוררתי אותו. ואם לא התחברתם...אלו רק מילים אתם יכולים למחוק אותם ולהמשיך הלאה בחייכם.

כי "מילים לא יכולות להרוג"  "מילים מעוררות את מה שקיים".

מאת: דוד ואזאנא, פסיכותרפיסט מלווה אנשים לשינוי אמיתי ויציב בחיים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!