מחקר: עלייה חדה בשיעור הישראלים שלא פוסלים ירידה מהארץ

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב והאקדמית תל-חי חושף כי מאז התפרצות נגיף הקורונה ועל רקע המשבר הפוליטי והחברתי בישראל חלה ירידה חדה ברמת התקווה והמורל הלאומי, עד כדי כך שבחודש אוקטובר 2020, כמעט 1 מכל 5 ישראלים השיב שירידה מהארץ היא אופציה אפשרית מבחינתו .

המחקר נערך ע"י צוות חוקרים משולב שכלל את פרופ' שאול קמחי, פרופ' יוחנן אשל וד"ר הדס מרציאנו מהמרכז לחקר הדחק והחוסן במכללה האקדמית תל-חי וד"ר ברוריה עדיני, מהחוג לניהול מצבי חירום ואסון, בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל-אביב.

במחקר לקחו חלק 804 נחקרים המהווים מדגם מייצג של החברה בישראל. המשיבים השתתפו בשלוש מדידות חוזרות, מדידה ראשונה נערכה בחודש מאי 2020 ( עם היציאה "מהגל ראשון" של הקורונה), מדידה שנייה בחודש יולי 2020 (החרפת מצב התחלואה ותחילת הדיונים לגבי החמרת צעדי המנע על האוכלוסייה), ומדידה שלישית נעשתה באמצע אוקטובר 2020 (בעיצומו של הסגר השני).

במסגרת המחקר בחנו החוקרים תחילה את רכיב ה"פטריוטיזם" שהוא אחד מהמרכיבים של החוסן לאומי. הנחקרים התבקשו להשיב עד כמה הם מסכימים או לא מסכימים עם המשפט: "ישראל היא ביתי ואינני מתכוון/ת לעזוב אותה".

ניתוח הממצאים מצביע על ירידה מתמדת ומדאיגה בתחושת החיבור של ישראלים למדינה וכוונתם להישאר בארץ. מהנתונים עולה שבאוקטובר 2020 כמעט 1 מכל 5 נשאלים (18%) התייחס לירידה מהארץ כחלופה אפשרית, לעומת 13% בלבד ביציאה מהסגר הראשון (מאי 2020). במקביל שיעור המשיבים שטענו שאין בכוונתם לעזוב את ישראל ירד מ-77% (מאי 2020) ל-70% בלבד (אוקטובר 2020).

בהמשך החוקרים בחנו את רכיב ה"תקווה", המתייחסת להערכה או ציפייה של הפרט "שהעניינים יסתדרו בעתיד". תקווה מבטאת ציפייה לעתיד טוב יותר. מהנתונים עולה כי לאורך החודשים האחרונים חלה ירידה משמעותית גם ברמת התקווה הלאומית: בחודש אוקטובר 2020 כמעט מחצית מהמשיבים (47%) דיווחו על רמת תקווה נמוכה או נמוכה מאוד, לעומת 32% בלבד בחודש מאי 2020. במקביל, בעוד שבמדידה הראשונה כרבע מהנשאלים (25%) דיווחו על תקווה גבוהה מאד, במדידה השלישית חלה ירידה חדה ל- 16% בלבד.

מורל מתייחס למצב הרוח הכללי של הפרט בהווה. למורל יש קשר הדוק עם תפקודו של הפרט בחיי היום יום, כמו גם במצבי משבר שונים. הממצאים מצביעים על כך שממוצע המורל ירד במידה משמעותית בין המדידה הראשונה לשלישית עד כדי כך שבאוקטובר 2020 כמעט 60% מהמשיבים השיבו כי רמת המורל שלהם נמוכה מאוד או נמוכה ברמה בינונית, לעומת 46% בחודש מאי 2020.

החוקרים מציינים כי במהלך החודשים האחרונים ולאורך 3 מדידות חוזרות בתקופת הקורונה אנחנו רואים מגמה ברורה של ירידה ברמת התקווה, המבטאת את חוסר הציפייה לעתיד טוב יותר, ובמידה פחותה גם ירידה ברמת המורל, המבטאת את מצב הרוח הכללי בהווה ונכונות מוגברת של אזרחים לשקול לרדת מהארץ כחלופה אפשרית. ממצאים אלה מציגים תמונה מדאיגה של ירידה ביכולת ההתמודדות עם המשבר בקרב האוכלוסייה, ככל שנוקף הזמן לאורך משבר הקורונה. בהנחה שמשבר הקורונה על כול ההיבטים הנלווים (חברתיים, פוליטיים, כלכליים ובריאותיים) אינם עומדים לחלוף בהקדם, למרות התחלת מבצע החיסונים, מגמה זו צריכה להדאיג את כולנו ומחייבת את מקבלי ההחלטות להתחשב בכך בבואם לגבש את מדיניות המענה למשבר המתמשך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!