הרשות להגנת הצרכן הטילה קנס עתק: מעל 8 מיליון ש"ח

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה לעוסקת שהפעילה עסקים תחת השמות: דיל המאה, פרימיום סייל וליין ישיר על הטלת עיצום כספי בסך 8,336,000 ש"ח. מדובר בעיצום גבוה שמדגיש את חומרת ההפרות שנעשו על ידי העוסקת.

לעוסקת אין הפרות קודמות ולכן העיצום הכספי הופחת ב-20% בהתאם לתקנות הגנת הצרכן, שכן במקור הסכום עמד על 10,420,000 ש"ח ופחת ל-8,336,000 ש"ח.

העוסקת רשאית לערער על דרישת התשלום בפני בית משפט השלום תוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה.

החקירה החלה בעקבות עבודת מודיעין ותלונות רבות שהתקבלו מצרכנים, מהחקירה עולה כי העוסקת פנתה אל הצרכנים, רובם ככולם קשישים, באמצעות שיחות טלפון ייזומות (טלמרקטינג), על מנת למכור מוצרים שונים בעסקת מכר מרחוק, דוגמת תכשיטים, כלי מטבח, מכשירי חשמל קטנים, כלי מיטה ועוד.

בתהליך השיווק והמכירה, לאורך כל שנות פעילותה, העוסקת נקטה כלפי הצרכנים בפעולות שיווק אגרסיביות של הטעיה והשפעה בלתי הוגנת, וכן הפרת חובות המוטלות עליה מכוח החוק בעסקת מכר מרחוק, לפני ביצוע העסקה ולאחריה.

נוסף על הפעלת מוקד המכירות בו בוצעו מרבית ההפרות, הפעילה העוסקת מערך של נציגות שביצעו שיחות שיווק מחוץ למשרדי העוסקת. כעולה מחומר הראיות, נציגות אלה נהגו בפרקטיקות חמורות אף יותר.

שיטות הפעולה של העוסקת:

• שיחות המכירה הטלפוניות כוונו אל צרכנים מבוגרים בני הגיל השלישי, והתאפיינו בשורה של הפרות, הטעיה והשפעה בלתי הוגנת לאורך השיחה ואף לאחריה.
• בשלב הראשון, מיד בפתיח השיחה, הזדהו נציגות העוסקת, כנציגות "מחלקת הטבות לבעלי כרטיסי אשראי", וכמי שעובדת "עם ויזה וישראכרט", באופן שנטע בקרב הצרכנים את המצג לפיו הדוברת עימם היא נציגה של חברת האשראי או פועלת מטעמה ו/או על דעתה. זאת, בעוד העוסקת אינה חברת אשראי, אינה פועלת מטעם חברת אשראי כלשהי, ואינה בת סמכא להציג עצמה ככזו. במקרים נוספים, נציגות העוסקת הזדהו כמייצגות גופים נוספים.
• בשלב השני, טענו נציגות העוסקת כי הן יוצרות קשר עם הצרכן משום שהוא בעל כרטיס אשראי "של ויזה או ישראכרט". זאת, על מנת לקבע את המצג לפיו הן נציגות רשמיות של חברות האשראי, המתקשרות אל הצרכן בשל העובדה כי הוא מחזיק ברשותו כרטיס של חברת האשראי.
• כאשר אישר הצרכן כי הוא בעל כרטיס אשראי כלשהו, מסרו לו הנציגות כי הוא זכאי לשורה של הטבות בנימוקים שונים. בפועל אמירות אלה, שנאמרו לכל צרכן במלואם או בחלקם, נעדרות אחיזה במציאות, נטענו בעלמא ובאופן גורף, ונועדו להציג מצג של הטבה, הגם שאינה קיימת, במטרה להביא את הצרכן להיקשר עם העוסקת בעסקה.
• נציגות העוסקת מסרו לצרכנים כי העוסקת מחזיקה בידה זיכוי כספי בסך של 1,000 ₪ על שמו של הצרכן או קופון בסכום זהה, וטענו כי אי ניצול הזיכוי יביא לביטולו. בפועל, זיכוי כאמור כלל לא היה בנמצא, הטבה זו לא הייתה קיימת כלל, והעוסקת מעולם לא "ביטלה" את ההטבה המדומה אלא שבה והציעה אותה שוב ושוב.
• נציגות העוסקת טענו כי ההטבות ניתנות בשל העובדה שהצרכן נמנה על מועדון לקוחות שמפעילה העוסקת. בפועל, העוסקת לא הפעילה מועדון לקוחות כלשהו.
• נציגות העוסקת טענו כי התקשרו אל הצרכן משום ששמו עלה בהגרלה כלשהי. בפועל, העוסקת כלל לא ערכה הגרלות.
• העוסקת ביצעה פעולות של השפעה בלתי הוגנת: ביצוע פניות חוזרות ונשנות לצרכן על אף שהביע במפורש את רצונו כי תחדל מכך, ניצול מוגבלות של צרכנים, והספקת מוצרים בתשלום שלא על פי בקשה מפורשת, הכל במטרה להיקשר בעסקה.
• נציגות העוסקת מסרו לצרכנים כי נזקף לחובתם חוב כלשהו לעוסקת, או כי הצרכנים משתייכים למועדון לקוחות שמפעילה העוסקת. הנציגות טענו כי על מנת לפרוע את החוב או על מנת לסיים את החברות במועדון, על הצרכנים לשלם לעוסקת אלפי שקלים, או לרכוש מוצרים בסכום שייקבע על ידי העוסקת. בפועל, חוב כזה לא היה קיים, העוסקת כלל לא הפעילה מועדון לקוחות כלשהו, ולאחר שהצרכנים ביקשו לסיים את חברותם במועדון לכאורה, העוסקת חייבה את כרטיס האשראי שלהם כעסקת מכירה לכל דבר ועניין ושלחה לביתם מוצרים שונים. לעיתים אף חייבה העוסקת את כרטיסי האשראי של הצרכנים אף ללא שקדמה לכך שיחת מכירה, ולאחר מכן שלחה לביתם מוצרים שונים ללא בקשתם המפורשת.
• העוסקת לא נענתה לדרישת הצרכנים לבטל עסקה, הגם שעשו זאת במועד הקבוע בחוק. במקרים אחרים דרשה העוסקת מהצרכנים דמי ביטול בשיעור גבוה מזה הקבוע בחוק.
• העוסקת לא גילתה לצרכנים באופן גורף את מלוא הפרטים המחויבים בגילוי טרם ביצוע העסקה, כנדרש בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק. כמו כן, לאחר ביצוע העסקה, העוסקת לא שלחה לצרכנים מסמך בכתב הכולל פרטים שונים כנדרש על פי החוק.

אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין, מסרה כי "מדובר בעיצום כספי גבוה שמדגיש את ההפרות הרבות שנעשו על ידי העוסקת, מדובר בפגיעה בהיקף רחב מאוד, מאות הפרות כלפי עשרות צרכנים. חומרי החקירה חשפו מקרים מזעזעים של ניצול הצרכנים שברובם קשישים, העוסקת נקטה בפרקטיקות מטעות במטרה להביא לביצוע עסקאות תוך פגיעה וניצול חולשתם  של הצרכנים הקשישים".

לדבריה, "הרשות ממשיכה בפעילותה נגד חברות הפוגעות בציבור הצרכנים בדגש על אוכלוסיות צרכנים חלשות ותביא לדין כל עוסק אשר פועל תוך פגיעה וניצול של ציבור הצרכנים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!