ארכיאולוגים: כל אשקלון בנויה על קברים

יום לא קל עבר על מי שביקש להבין מה בדיוק החליטה הממשלה בסוגיית העתקת חדר המיון של בית החולים ברזילי באשקלון.

תמיכה וזיגזג אופייני, או מהלך מתוכנן מראש שתואם בין ראש הממשלה לסגן השר יעקב ליצמן? כך או כך, ההחלטה האחרונה מדברת על ועדת בדיקה שתוקם לבחינת הנושא מחדש.

אלא שבתוך כך, אומרים ארכיאולוגים המכירים את אדמת אשקלון כאת כף ידם, כי בכל מקום באשקלון בו יתבקשו לחפור, רבים הסיכויים למצוא שוב קברים. "אשקלון היתה עיר פגאנית אדירה. זו עיר של 600 דונם שהתקיימה במשך קרוב לאלף שנה, מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה הביזאנטית. אם בתקופה זו חיים בני האדם בממוצע עד גיל חמישים, והאוכלוסייה מתחלפת 20 פעם, אז בסך הכל אפשר לומר ש-400 אלף איש קבורים שם", אמר ל'הארץ' הארכיאולוג יוסי גרפינקל, שהשתתף בעבר בחפירות באזור אשקלון.

הארכיאולוגים שבים על קביעתם הנחרצת, כי לא מדובר בקברי יהודים, אולם גם הם מסכימים כי בקברים הספציפיים שהתגלו במתחם בית החולים, אין זיהוי ודאי כי מדובר בקברים פגאניים.

בינתיים, כאמור, הוקמה בהתאם להחלטת הממשלה ועדת מומחים, שתבחן יחד עם כל הגורמים המקצועיים את האפשרויות להקמת חדר מיון ממוגן בבית החולים ברזילי באשקלון, באופן שלא יגרם סיכון לחיי אדם, ומבלי חשש לפגיעה בקברים שהתגלו בשטח. על פי הנחיית ראש הממשלה, על הוועדה להגיש את מסקנותיה בתוך חודש ימים.

כחברים בוועדה ישמשו נציגי הצדדים, בראשות אייל גבאי מנכ"ל משרד רה"מ, הרב דוד שמידל יו"ר 'אתרא קדישא', מנחם גשייד, יועץ בכיר לסגן שר הבריאות, ויו"ר רשות העתיקות, שוקה דורפמן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!