המודיע - מקריח, המבשר מתנכר לשבת

וב'ליבה' חומה

לקראת יציאתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק, הלילה, לוועידת איפא"ק בארה"ב, הולך ומתבהר המחיר הכבד שנדרש ראש הממשלה נתניהו לשלם, תמורת המעשה הבלתי אחראי של פרסום תוכניות הרחבת שכונת 'רמת שלמה' בירושלים, בכלל ובפרט בעיתוי האומלל של ביקור סגן נשיא ארה"ב, ביידן, בישראל.

כדי שנתניהו לא יתבזה שוב בהמתנה מתרפסת לנשיא אובמה, ליד החדר הסגלגל בבית הלבן, כמו תלמיד שסרח וממתין ליד חדרו של המנהל עד שיתפנה אליו, וכדי ש'עונשו' של נתניהו יוחלף ב'פגישת נזיפה' שרק לחיצת היד שתהיה בה תופיע בתמונות, הוא נאלץ להיכנע לצבת הלחצים של מזכירת המדינה הילרי קלינטון.

על פי עיתוני היום, התחייב ראש הממשלה שלנו, בעל פה ואף בכתב, לשורה של ויתורים ומחוות לאבו-מאזן וגם...לחמאס היורה מרגמות וטילים לאשקלון ולנגב. בעיקר הוא ניאות לדון בתכנית ה'ליבה' ובעתיד ירושלים, כבר בשיחות העקיפות עם הפלשתינים, דבר שמעולם, איש מראשי הממשלה שלנו לא הסכים לו.

מדינת ישראל זקוקה היום לתוכנית 'ביטוח הבריאות' שמגבשים אובמה וביידן בעיצומם של ימים אלה, יותר משזקוקים לה בארה"ב. היא יכולה להיות עילה טובה לפגישה שתתקיים, כנראה, בכל זאת ביום שלישי בין נתניהו לבין אובמה.

כדי להוציא את נתניהו 'נקי' מההתחייבויות המופלגות שהעביר לממשל בארה"ב לקראת נסיעתו, ולהרחיק את השינויים בתוכנית ה'ליבה' שבליבה ירושלים מתודעת הציבור בישראל שעלול לזעום ואפילו מאוד, משתתפת היום התקשורת הישראלית ב'פעולת הסחה'.

הידיעה הראשית ב'הארץ' יודעת לספר, שנתניהו סירב "לבטל את פרויקט הבניה ברמת שלמה, או להקפיא את הבניה במזרח ירושלים", אבל יחד עם זאת מדווחים כתבי העיתון כי "נתניהו הסכים לדרישה האמריקנית, לדון בסוגיית הליבה של הסכסוך הישראלי- פלסטיני –גבולות, פליטים, ירושלים, סידורי בטחון, מים והתנחלויות, כבר במשא ומתן העקיף. נתניהו מוכן שבמו"מ העקיף ימופו עמדות הצדדים בכל אחת מהסוגיות".

מי שאינו מבין מהי משמעות הדברים, אינו ער לסכנה ולהימור הגדול שנוטל נתניהו על עצמו ועלינו בסוגיות שעד לתחילת שבוע זה היו מבחינת 'טאבו' מוחלט.

לשר אלי ישי שליבה, על פי התקשורת, את האש בירושלים, ובעקיפין מוצא את עצמו אחראי להעלאת תוכנית ה'ליבה' לראש סדר היום המדיני, לא מוכנים שם להעניק את הנחות הניתנות היום לנתניהו. שר הפנים מוצג כמי שלא ניזהר באמרה הידועה ש"טיפש אינו נכנס למקום שהחכם יודע לצאת ממנו" או כמי שגם אכל דגי באושים וגם נזרק מהעיר, כלומר מרמת שלמה ומירושלים.

כתבי 'הארץ', עקיבא אלדר וניר חסון, מדווחים היום בראש עמודו הראשון של 'הארץ' שאלי ישי חזר בו מהתכניות להרחבת רמת שלמה "ממשלת ישראל אמנם לא תבטל את תוכנית הבניה בשכונת רמת שלמה כפי שדורש הממשל האמריקני, אך התוכנית תיובש" - הם כותבים ומוסיפים כי אמש קיבלו אישור לידיעה מלשכת שר הפנים.

איך 'מייבשים' תוכנית כזו , ולא רק מקפיאים אותה עד יעבור זעם? - בידיעה מופיע המתכון המדויק: "על פי חוק התכנון והבניה, לאחר שהתוכנית אושרה להפקדה, הוועדה המחוזית אמורה לפרסמה בעיתונים להתנגדות הציבור. לאחר דיון בהתנגדויות אפשר יהיה לאשר סופית את התוכנית, והעירייה תוכל להוציא אישורי בניה. אולם עד כה התוכנית לא פורסמה, ומקור המקורב לשר הפנים אלי ישי אמר ל'הארץ' כי לא נקבע מועד לפירסומה. אם תוכנית שאושרה בידי הועדה המחוזית אינה מופקדת בתוך חצי שנה, היא מתבטלת, ויש להביאה לדיון מחודש בוועדה".

בעצם, לא בטוח שתוכנית ה'ייבוש' הזו תעבוד. היא מבוססת על ההנחה ש"עד כה התוכנית לא פורסמה על ידי הוועדה המחוזית"... אז איך האמריקנים, וכולנו יודעים עליה?

'חדר מיון' או 'בית הלוויות'?

ממש ברגע האחרון, לפני שהממשלה מתכנסת היום ומקבלת החלטה האם להעתיק את 'חדר המיון' החדש של בית החולים 'ברזילי' ולהקימו, כמתחייב, מחוץ לשטח שבו נמצאו קברים, או להיעתר לדמגוגיה בגרוש בנוסח "פיקוח נפש של חיים קודם למתים", אנחנו מוצאים לנכון להפנות קריאה נרגשת לחברי הממשלה שלא לדון בנושא כלל.

אסור לפתוח 'חדר מיון' נוסף בבית החולים 'ברזילי', ולאשפז בו ולו חולה אחד, וזאת באמת מטעמים של 'פיקוח נפש'.

במוסף '7 ימים' של 'ידיעות אחרונות' מפרסמת הכתבת הוותיקה, ענת מידן, 'תחקיר' מזעזע שמתוכו עולה תמונת מצב עגומה ביותר על המתרחש במחלקה הפנימית של בית החולים הזה, שאם היא משקפת את המציאות אסור להביא אליו ולו חולה אחד.

"אין מספיק רופאים, אין מספיק מיטות, אין מספיק ציוד, מצטופפים בחדרים ובמקרים מסוימים מסתכנים בזיהומים מדבקים" - נכתב ב'תחקיר'.

אסור בשום פנים ואופן להגדיל את מספרם של החולים שייחשפו לסכנה הגדולה הזאת שתרחף על חייהם. זו כבר אינה שאלה של רטוריקה זולה ומסיתה בנוסח "חולים או נפטרים?" כפי שמתפרסמת היום בעמודו הראשון של 'ידיעות אחרונות', או מקוממת כמו "האם להקצות 135 מיליון שקל כדי להרגיע את החרדים" - כפי שהיא מופיעה ב'מעריב'.

זו שאלה של חיים ומוות ולא של המתים וה'חיים'.

לפני שהממשלה נדרשת להכריע ב'מכה' של חילולי הקברים, שתוודא שבבית החולים אכן מקדימים לה 'רפואה', ולא שמדובר במחלקה סופנית המייצרת רק קברים נוספים על אלה שנמצאו כבר בסביבותיה.

למטרה הזו אין צורך בחדר מיון אלא ב'בית הלוויות'.

קצר בתקשורת: 9 קטעים בשולי עתוני סוף השבוע

1. המוספים ה'מרוחים' ביותר

אל תקנאו במחלק העיתונים שלנו.

בהפציע יום ששי נאלצנו להוציא לו כוס מים, כדי שישיב את נפשו, כבר בשעת בוקר מוקדמת זו, אחרי שסחב אל פתח ביתנו ערימת עיתונים שמעולם לא היתה גבוהה כל-כך וכבדה כל-כך. לו רצינו לנקות בעמודיהם את כל חלונות העיר לקראת הפסח, גם אז היתה נשארת לנו עוד כמות מספקת של דפי עיתון היעילים במיוחד לניקיון, גם עבור העיר השכנה.

הקושי האמיתי של בתי הדפוס לעיתונים, שמספרם בישראל אינו עולה על מספר אצבעות יד אחת, לעמוד בכמויות היצור, חייב את עיתונים הגדולים לחלק את המוספים, רוויי המודעות לחג, לפחות לשניים, ו'המודיע' ו'יתד נאמן' מצאו את עצמם 'משחקים' במגרש של ה'גדולים', עם שתי תוספות לשבת - א' וב', ממש כמו 7 ימים של 'ידיעות אחרונות'. ובכל זאת הבדל אחד - שפעת המודעות שלהם לקראת החג, אילצה אותם ל'גרד' חומרים בכח, למתוח ולמרוח כתבות הרבה מעבר לעניין שהן מעוררות.

בחוברת השניה של 'המודיע' ספרנו לא פחות מארבע כתבות מסחריות מוסוות למערכתיות כשאחת מהן, נשמרה, כנראה , מאחד מהתחלות שנות הלימודים, ועורכיה אפילו לא טרחו להחליף את כותרתה מ...אברמי הולך לכתה א'.

יתכן שהוא או-טו-טו כבר מסיים את כיתה ו'.

כך מזלזלים בקוראים ועושים רווחים וספקולציות על כספי ה'מעשר' שמהם הותר לשלם את המנוי על העיתונים האלה.


2. הכתבה המסמרת ביותר

הכתבה מסמרת השיער ביותר התפרסמה דווקא בחלק הראשון של מוסף 'המודיע' בעמוד די קדמי. יש לנו יסוד סביר להניח שגם היא שולמה, אחרת לא היה אף עיתון חרדי, ולא רק 'המודיע' מעז לפרסם אותה, והיא היתה מתפרסמת רק ב'מקור ראשון' שגם בו היא מופיעה.

הכתבה הופיעה ב'המודיע' בהבלטה, עם צבע של שיער בלונד ברקע, וללא שום גילוי נאות בצדה המגלה לפחות שמדובר בכתבה פרסומית. אפילו שמו המלא של הכותב, ולא שם בדוי, הופיע מעליה, ובמקרה זה היא נכתבה על-ידי הכתב הבכיר של העיתון משה מיכאל צורן, זה ששמו מתנוסס גם על כמה ספרים תורניים ידועים ומוצלחים ביותר ומהשבת גם על...כתבה תמוהה ב...'מקור ראשון'.

"שערה בעין הסערה" היתה הכותרת שבחרו ב'המודיע' לכתבה, אבל אם היו שואלים אותנו היינו הופכים את הסדר ונותנים את הכותרת "סערה בעין השערה". היא מתאימה הרבה יותר לכזו העוסקת בנושא שמעולם לא העלנו בדעתנו שהוא מעסיק את קוראי 'המודיע' - נשירת שיער ויותר...השתלות שיער.

כמה מקוראי 'המודיע' מבקשים לקבל מידע על השתלות שיער לגברים? - שאלנו את עצמנו, ונותרנו קרחים, ללא תשובה. ב'המודיע' כנראה סבורים שהרבה מאוד.

פרופ' עמוס גלהר הוא המומחה המרואיין על ידי צורן בכתבה, המופיעה עם לא פחות מ-24 איורים של גלויי ראש, גם משיער וגם מכל כיסוי אחר. "קולו הנינוח של הפרופסור, עשוי להרגיע את כל אלה שחשבו שבנשירת השיער שלהם נשר עליהם עולמם..." - כותב 'המודיע' - ובין שאר השיטות הוא מציע לקוראים את פתרון ...השתלת שיער. "טיפול ההשתלה הוא חד פעמי, אך לעתים נדרשות השתלות חוזרות על מנת לקבל כמות שיער רצויה".

נאום 'המודיע'.

למרות ניסיונות ההרגעה שעושה 'המודיע', ובאמת יפה מצדו, אנחנו חייבים לומר שלא נרגענו. גם משום שלא מצאנו בכתבה שום אזהרה לבדוק היטב האם השיער להשתלה מלווה ב'פלומבה' עם 'הכשר' , ולוודא שחלילה, לא יגיע מ...הודו, אבל משום שלא מצאנו בכתבה המאוד חשובה הזו, שום התייחסות לשאלה הכל-כך מתבקשת: האם ניתן להשתיל שיער גם...לזקן?

סיימנו לקרוא את הכתבה ונותרנו, כך מסתבר', קרחים מכאן ומכאן...


3. הידיעה המנותקת ביותר

העיתון 'קיבוץ' מדווח בסוף השבוע שבארצות הברית, שם מתרכז הקיבוץ הגדול ביותר של יורדים עוזבי קיבוצים, נערכה בשבת שעברה חגיגה גדולה לציון...100 שנות קיבוץ.

מלבד השתתפותם באירוע של שגרירת ישראל באו"ם, גבריאלה שלו, והקונסול הכללי בארה"ב, אסף שריב, שיש בהחלט מקום לבדוק האם ייצגו את המדינה בו תוך חילול שבת, הרי שעצם החגיגה שם היא עוד הוכחה להתנפצות והתרסקות הרעיון ה'ציוני' או התגשמות משוכללת של חזיון 'אוגנדה' כמדינה יהודית שה'חוזה' הרצל כה שאף אליה.

החוגגים לא שרו במעמד הזה את "ב'קיבוץ' בניה, לתוכה" אלא את... הבלדה ליוצא קיבוץ, בליווי להקת המחול הקיבוצית.


4. הכתבה המחזקת ביותר

המוסיקאי קן ברג'ס, מספר לעיתון 'בשבע', בפעם המי יודע כמה, את סיפור חייו אל חיק היהדות ומצליח, בכל זאת, לרגש את הקורא מחדש. "באחת החזרות ניגש אלי אדם מרכזי מעולם המוסיקה בישראל, ובאופן חברי הציע לי להוריד את הכיפה מהראש, אם אני רוצה להצליח. הוא הזהיר אותי שאחרת לא יתייחסו אלי כאל אדם מקצועי. באותה רגע קיבלתי החלטה להתמקד בתחום שקרוב ללבי – המוסיקה היהודית". הגידו 'כן' לקן.

5. הכתבה המאיימת ביותר

אם להסתמך על המקורות הטובים של הפרשן המדיני ב 'בקהילה', יעקב ריבלין, עומדת לפרוץ כאן 'מלחמת עולם' כבר בעוד שלושה חודשים בדיוק, והרבה לפני שהמומחים האיראניים יסיימו לפתח את הפצצה שהם שוקדים על ייצורה.

ריבלין, יודע לספר שבתחילת הקיץ ייפתח בירושלים ה'קונגרס הציוני העולמי' שבו ייתכן ששס תהיה מיוצגת בארבעים נציגים! - לא פחות, במקום העשרים שהובטחו לה קודם לכן (מאיפה היא תביא אותם?), ובכל מקרה היא תקבל לידיה, בסיומו של קונגרס, את ראשות המחלקה לתרבות יהודית בתפוצות של הסוכנות היהודית, כלומר הרבה שליחים, קשרים ובעיקר תקציבים.

ב'יתד נאמן' מתכוננים לשלבה השני במתקפה נגד שס, אבל אין להם סיכוי.

הקרב אבוד.


6. הראיון הבעייתי ביותר

יוסי אליטוב ואריה ארליך מראיינים ב'חדשות משפחה' את שר החינוך גדעון סער, בהחלט לא אישיות בקונסנזוס, שהמורכבות והבעייתיות, עלולה לעלות כמעט מכל משפט שלו. בכתיבת הראיון שלהם עמו ניכר שהם משתדלים להרבות כמה שיותר בתיאורים, כדי להשאיר כמה שפחות מקום ל'ציטוטים' מכשילים. בקיצור: הליכה על ביצים.

בין השאר הם מספרים כי סער נוהג להתפלל בבית כנסת 'אוהל מועד' בתל אביב, דוד סבו היה הרב שלמה צופיוב רב העדה הבוכרית בירושלים, וש"הוא לא ידלג על 'הד היום' ביומון המפלגתי החסידי" (את השם 'המודיע' הס מלהזכיר), "לא יפספס את ה'הדים הנרחבים' של מתחרהו הליטאי" (שוב בלי שם), ובסוף שבוע הוא מצטייד ב'משפחה' (עם השם המפורש).

ומה על ה'מבשר'? אותו הוא כנראה לא קורא. למה? אולי משום שעל פי מה שנכתב בראיון ב'משפחה' ניתן להבין שהוא מאוכזב מסגנו הרב מאיר פרוש, פטרונו של 'המבשר'. "הוא לא יאמר זאת במפורש, אבל מפי מקורביו ניתן לשמוע את זה בצורה גלויה" - כותבים אליטוב וארליך. "מסגנו, ר' מאיר פרוש, הוא היה מצפה שייצור גשרים ומסילות אל תוך הציבור הדתי ואל בתי גדולי ישראל שעמם הוא מעוניין לשמור על קשר. עם זאת, הדבר לא פוגע ביחסי העבודה בין השניים הנחשבים לתקינים ופוריים".

אליטוב וארליך לא יכלו להבהיר לו, לשר החינוך סער, שגם ל... ר' מאיר פרוש עצמו יש את אותה בעיה עם חלק מגדולי ישראל שסער מנסה להגיע אליהם באמצעותו?

לא פייר מצדם.


7. המדור החושף ביותר

אליהו פלס, במדורו "מהדורה שבועית" המתפרסם במוסף 'המודיע', חושף, את אחד הסודות הצבאיים השמורים ביותר במדינה ב- 20 השנים האחרונות, ובלי שהצנזורה תצליח לעצור אותו.

פלס מגלה כי...ישראל קצובר הוא "כתבנו הצבאי והמדיני".

מסתבר ששנים חיינו בטעות, נתונים מדי בוקר ב'פוטו-מורגנה' כאילו שמו של הכתב הצבאי והמדיני של 'המודיע' הוא...א. פאר.

תודו שחשיפה גדולה שכזו כבר מזמן לא היתה ל'המודיע'. מעניין אם היא מכוונת או שבאה כתוצאה מתקלה.

8. הכתבה הכואבת ביותר

בשבוע שעבר חל יום ההילולא של רבי גרשון מקיטוב, אבל אפילו מתי המעט מבין אלה שנוסעים עד פולין ואוקראינה הרחוקות כדי פקוד קברי הצדיקים, היודעים שקברו של גיסו ושליחו של הבעש"ט נמצא ב...ירושלים, לא מצאו לנכון לפקוד אותו.

ש. נתנזון מביא ב'הגחלת' כתבה מעניינת על גילגוליו של הציון שגדולי עולם כמו בעל ה'מנחת אלעזר' זצ"ל ממונקטש, ורבים נוספים, התקשו לאתרו, וכואב, ובצדק, את העובדה שנשכח מאז אותר ב...חלקת הספרדים שבהר הזיתים, מול קברו של בעל ה'אור החיים' הקדוש.


9. הידיעות השונות ביותר

גם 'המודיע' וגם 'המבשר' מדווחים בשבת לקוראיהם על תחילת פעילותה של 'מינהלת הטיולים והנופש' של תנועת הבנות 'בתיה' שנועדה לקשר בין מוסדות החינוך החרדיים לבנות, ובין אתרי הטיולים והנופש, כדי להגדיל את כח הקניה של המוסדות , ולהוזיל את המחירים.

רעיון נפלא.

ובכל זאת מצאנו הבדלים משמעותיים בין הידיעות המתפרסמות בשני העתונים. בעוד שבידיעה ב'המודיע' נאמר כי בעבודת המינהלת "יושם דגש מיוחד ומחייב על שמירת השבת כהלכתה, ועל אי מתן סיוע לעוברי עבירה בחילולה של שבת קודש" ב'המבשר' אין שמץ של התייחסות לנושא השבת.

האם 'המודיע' הוסיף אותו, או ש'המבשר' מחק אותו? לא תאמינו, אבל על פי השוואה לאותה ידיעה המתפרסמת הבוקר (יום א') במדור 'בשדה החינוך של 'יתד נאמן', ניתן להסיק שב'המבשר' מחקו אותו. ב'יתד נאמן' הוא מופיע כמו ב'המודיע' (יצא לנו חרוז...).

מעציב לראות ששני העיתונים האלה , 'המודיע' ו'המבשר' כבר מחולקים גם בעניין חשוב כל-כך כמו... שמירת שבת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!