ביאליק מתהפך בקברו, ליצמן צועק ממשרדו

'חורבה' שלישית, 'אינטיפאדה' שלישית, 'חורבן' שלישי

עזבו אותנו מהפוליטיקות הגבוהות, מהלחץ המאסיבי של האמריקאים, ומכל בליל ההערכות והפרשנויות בענין הזה, שממלאים גם הבוקר את עיתוני היום.

תנו לנו רק את 'חלקת האלוקים' הקטנה שלנו, את בית הכנסת ה'חורבה' שעומד שוב על תלו ובתפארתו, אחרי שבני העוולה כילו בו, יותר מפעם אחת, את זממם, השליכו בו אש כמו נבוכדנצר במקדש, הרסו ונתצו. שיקומו היה יכול להיות התשובה ההולמת ביותר, בכל משמעויותיה, לכל המתרחש בשבועות האחרונים בירושלים. התגשמות ה"לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה'"

תנו לנו רק לעמוד ולהתפלל בכוונה ובשקט בבית הזה שראוי ביותר להקרא 'בית מקדש מעט', מול קודש הקודשים, אז גם המחלוקות עם האמריקאים יעלמו, וכל הזדים כרגע יאבדו.

אבל מזה כמה ימים שהתקשורת מנתבת את ה'אינתיפאדה' היזומה משייח ג'ראח ומסילוואן, ללב הרובע היהודי של ירושלים. אפילו את שמעון הצדיק היא היתה מוכנה לעזוב, לצורך זה, לאנחות.
במרכז עמודו הראשון של עיתון 'הארץ' מופיעה היום הכותרת:"היום כוננות שיא בירושלים מחשש למהומות" ומתחתיה תמונת ענק של...ספר התורה שהוכנס אמש, ברוב עם ל'חורבה', והוא הוא שמצית את השטח ומעורר את המהומות.

תחת הכותרת "על סף פיצוץ" שמופיעה באותיות קידוש לבנה ב'מעריב' נכתב: "אירועי הכנסת ספר התורה לבית הכנסת 'החורבה' ברובע היהודי בירושלים עברו אתמול בשקט יחסי, אך החשש הוא מטקס החנוכה היום"...

ואילו 'המבשר' דיווח בידיעה בלעדית של כתבו ח. בן אפרים, שם עט של כתב ותיק ואמין שאינו נמנה על הציבור החרדי, כי ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה בקשה להשתתף במעמד הממלכתי של חנוכת ה'חורבה' המיתולוגית "כדי שלא להרגיז את האמריקאים בהשתתפות בטקס במקום הנחשב בעיני ארה"ב "שטח כבוש" ולא להיות מואשם בסיכול חידוש "שיחות הקירבה" עם הפלשתינים –כך גילה ל'המבשר' גורם מדיני בירושלים".

אותו כתב בכיר יודע לספר כי עוד לפני שפרץ המשבר האחרון עם האמריקנים בענין תכניות הבניה בשכונת רמת – שלמה, פנו מארגני האירוע , ראשי החברה לפיתוח הרובע היהודי ללשכת ראש הממשלה, וביקשו שיכבד את האירוע בנוכחותו. "כעבור כמה זמן התקבלה מהלשכה תשובה שלילית. כשביקשו המארגנים לברר אם הסיבה היא סידורי בטחון, נאמר להם שהסיבה היא אחרת – בעיצומם של המגעים לחידוש המו"מ עם הפלשתינים, במתכונת המכונה 'שיחות קרבה' , לא רצה נתניהו להשתתף בטקס העלול להתפס בעיני ממשל אובאמה כפרובוקציה..."

ראש ממשלה המוותר על כבודו של נכס קדוש כמו 'החורבה' בשביל לשמור על כבודו בעיני הנשיא אובמה אינו ראוי להנהיג. אין כל הבדל בין שכרון החושים שלו ושל יועציו לבין טענת ה'שכרות' של המצרים שהחליטו לבטל את הטקס הרשמי של חנוכת בית הכנסת הרמב"ם בקהיר בשל "שתיית אלכוהול במקום והפגיעה הישראלית בפלשתינים" .

גם אנחנו לא נהיה שם. לא רוצים לראות את נתניהו מעביר את 'ברכתו' באמצעות מסך גדול, אחרי שבהחלטותיו הוא מוריד את המסך על מפעל חשוב ואסטרטגי שחנוכת ה'חורבה' מסמלת אותו .

הרמטיזם של שר הבריאות לשעבר ברזילי

ישראל ברזילי, שעל שמו נקרא בית החולים הממשלתי באשקלון, היה שר הבריאות מטעם מפלגת השמאל מפ"ם. הוא נפטר לפני 40 שנה ונטמן בקיבוץ נגבה.

איתן הבר דואג לעצמותיו.

"כבר ימים אחדים שהאדמה רועדת בבית העלמין שבקיבוץ נגבה. ישראל ברזילי מתהפך שם בקברו, ואפשר שבשעות הלילה הוא לובש עור וגידים, יוצא מתוך רגבי האדמה ושואג מקצה בית הקברות עד קצהו: "משוגעים, רדו מן העצמות" – הוא כותב ב'ידיעות אחרונות'.

מה איכפת לו להבר מצעקותיו של מי שכבר 40 שנה הוא 'בר מינן'? האם רק בגלל ההזדהות האידיאולוגית שהיתה ביניהם, זכאי ברזילי שיישמעו צעקותיו יותר משל אלה שנפטרו לפני מאות או אלפי שנים, ומוצאים עצמם לכודים באדמה הבוערת שלצד בית החולים שנקרא על שמו? ולמה אסור שברזילי יתהפך בקברו, בחוסר נוחות, אבל מותר להפוך על מתים אחרים את קברם ולרסק את עצמותיהם?

איפה פיתח איתן הבר שמיעה סלקטיבית שכזו, לשמוע את צעקותיו הוירטואליות של שר הבריאות המפ"מניק שקבור ברגבים היבשים של קיבוץ נגבה ולא לשמוע את זעקות לבו של סגן שר הבריאות החרדי החי ונושם בירושלים? יכול להיות שהזקן של ליצמן הוא שעוצר את הקול?או שמא תכריכי לבן מעצימים אותו יותר מהבגדים השחורים וה'מאוסים' עליו אותם עוטה סגן השר החרדי?

מהרגע שבו כל הגדרות והגדרים נעקרו משטחי הקבורה שלצד בית החולים ברזילי שבאשקלון, ורוחות הקרב מחד ורוח הנכאים מאידך תפסו את מקומן של ה'רוחות' המצויות בדרך כלל באתרי קבורה שכאלה, נודדות להן הרוחות הרעות למקומות שבהן השפעתן בעתיד תהיה עוצמתית וכואבת. כבר לא מדובר באשקלון, אלא בפעם הבאה שבה יזממו שלטונות מצרים לסלול כביש על קברים יהודיים, והשר לשעבר ברזילי לא ימהר לקום מקברו ולצעוק "משוגעים, רדו מהעצמות".

כבר לא מדובר רק בקברי ישראל, אלא בפעם הבאה שבה ירצו שלטונות ברטיסלבה להעלות מכבשים על קבר ה'חתם סופר' כפי שרצו בעבר ורק תמורת כסף נסוגו.

היום כבר מדווח 'ידיעות אחרונות' שהגיעו סוף סוף תוצאות בדיקות ה'מעבדה' שקבעו ש..."הקברים לא של יהודים" והם אפילו של "עובדי אלילים".

צבי זינגר מדווח מירושלים, שהמרחק בינה לבין אשקלון גדול, כידוע, הרבה יותר מהמרחק שבין 'שטח המריבה' לחניה הסמוכה שאליה יועתק 'חדר המיון' של בית החולים 'ברזילי' כי : "ברשות העתיקות הבהירו שקרוב ל – 70 קברים מהסוג שנמצא בשטח בית החולים נמצאו באזור השפלה ובאף אחד מהם לא נמצאו סמנים שמעידים על קשר כלשהו ליהודים".

בקיבוץ נגבה לא נערכו חפירות דומות, אבל אנחנו מוכנים לתקוע כפנו שאם היו מתבצעות חפירות שכאלה גם בקברו של 'ברזילי' לא לא היו מתגלים שום סימנים יהודיים מיוחדים...

ובכלל ממתי מדינת ישראל מנהלת מדיניות גזענית רשמית של כתישת קברי גויים? וממתי יש כאן בכלל גויים, והרי על פי תפיסתה ה'פלורליסטית' של המדינה שלנו, כל מי שנושם או סופג את גרגירי אדמת ישראל, ואין מה לומר מסופות הנגב, הוא בעל זכויות הראוי להתקרא 'יהודי' ואינו זקוק אפילו בטבילה במים לשם גיור...

בקטע האחרון של הידיעה המתפרסמת היום כבר מופיעה הסתייגות המוציאה ממנה את ה'עוקץ': "ברשות העתיקות מדגישים שעד שלא תושלם החפירה בכל שטח בית החולים לא ניתן יהיה לקבוע בודאות את דתם ואמונתם של הנקברים באתר...

צריך רק לקוות שתוצאות המעבדה של בית החולים 'ברזילי' שסביבו התעורר כל הרעש הזה, הן מדוייקות יותר והחלטיות.

חיים נחמן מתהפך בקברו

יש גם נקודות אור בחיינו הן עדיין לא מבליחות מאשקלון אבל אחת מהן מגיעה בימים אלה מהצפון.

דורית גרוס ומורן אזולאי מדווחות באתר mynet כי קבוצת בני נוער הלומדים בבית ספר 'אורט' שבקרית ביאליק, מתעוררים מדי יום עם שחר, הרבה לפני חבריהם, ומגיעים להתפלל יחד בבית הספר. "הם מניחים תפילין, מתפללים, קוראים פרקי תהילים, ורק אז מתחילים את יום הלימודים. בתקופה האחרונה מתפתחת תופעה חדשה זו בבית הספר".

מדובר בנערים חילוניים שאינם באים ממשפחה דתית ושהיו מורגלים עד כה לאורך חיים שמסתכם בלימודים ובילויים. "כעת הם פונים לצד הרוחני של ההוויה היהודית" - נכתב בידיעה, ובלי שמץ של זלזול המוכר מתופעות דומות שאירעו באיזור המרכז.

לעומת המקרים ההם, שבהם התנכר הצוות החינוכי לתופעה, והערים קשיים על התלמידים שנסחפו אליה, בקרית ביאליק, היא סוחפת עמה גם אנשי חינוך בבית הספר. "לא פעם גם הם מצטרפים לתלמידים לתפילת מנחה בצהרי היום. המפגשים הרוחניים נעשים בשטחו של בית הספר, בחנייה המיועדת לרכבי המורים".

אפילו בדפי הפייסבוק של בני נוער אלו, ניתן למצוא התייחסות לתופעה ומופיעה בהם קריאה ברורה לעוד תלמידים להצטרף ולקחת חלק בתפילות. חלקם של התלמידים כבר חובש כיפה במשך כל שעות הלימודים, וחלקם רק בעת התפילות."ישנם כאלו שאף החלו לראות על פניהם ניצני זקנים".

כתבי האתר, אם גם מדווחים באופן אובייקטיבי על התופעה, קוראים לה, בלא לשים לב, "מכת הזהות היהודית" , אבל דוקא אחת מהמורות המתראיינת לכתבה מתייחסת אליה בחיוביות רבה ואומרת "זה יותר קיצוני משנים קודמות, זה ניסיון לבדוק גבולות, אין ספק שההיקף נרחב יותר מבעבר, אבל כידוע יש בגיל ההתבגרות נטייה של בני הנוער לחפש את עצמם ולהתנסות בכל מיני דברים, ואני רואה את החזרה בתשובה כאיזשהו סוג של התנסות חדשה. אני מקווה שהם יימצאו את עצמם. אם זה יהיה בדת, זה לא כזה אסון. הכל בתנאי שזה יהיה מתוך הכרה והבנה ולא בגלל איזה טרנד".

אחד התלמידים בקבוצה מספר: "הגעתי דרך חבר שלי שמחובר חזק לדת. אנחנו לומדים תורה פעם בשבוע במקלט בקריות. את השיעורים מעביר לנו בנאדם פשוט ורגיל".

ומה אומר מנהל קרית החינוך "אורט ביאליק" רמי פורת? – גם הוא נשמע די מרוצה ואפילו תומך: "בית הספר מאפשר חופש דת ואין לנו התנגדות שתלמידים בהפסקה יקיימו את תפילת מנחה, כל עוד הדבר נעשה שלא על חשבון שיעורים ומבלי לגרום להפרעה כלשהי בסדר יומו של המוסד. בית הספר מטפח את נושא שורשי ישראל, תרבות ישראל והזהות היהודית גם בשיעורים שעוסקים בנושא וגם בפעילויות חינוכיות חברתיות כדוגמה, פעילויות לפני חגים, בית מדרש וכדומה".
עוד סימן שהגואל או-טו-טו מגיע.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!