כ"ו חשון התשפ"ה
27.11.2024

הנקמה המתוקה של משה גפני

חשיפה: כיצד נקם גפני ביובל שטייניץ על השתתפותו באירוע 'קו עיתונות'? • באיזה עיתון לא תקראו על 'אושר עד', ואיזה עיתון אימץ את שולם פישר? • הכירו: שיטת ה'צא בחוץ' • טורו של יצחק נחשוני

שטיינץ וסגנו, הרב יצחק כהן. צילום: יעקב נחומי
שטיינץ וסגנו, הרב יצחק כהן. צילום: יעקב נחומי



תחת גפנו ותחת תאנתו

אין ספק שמכל חברי הכנסת החרדים, הבולט ביותר במושב שמסתיים, ובכל הקדנציה שהשלימה בימים אלה שנה לפעילותה, הוא יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני. העובדה שנחמיה שטרסלר מכנה אותו היום, במאמר שהוא מפרסם ב'דה מרקר', בכינוי הגנאי: "חתלתול קטן ותמים", רק מחזקת אצלנו את הבחירה הזו ואין לה שום קשר לדוברו החרוץ ירח טוקר, שעושה עבורו עבודה נפלאה בתקשורת, בעיקר הכללית.

גפני, גם אם הוא במראהו צמוק וכחוש יותר מכל קודמיו בתפקיד, ועושה רושם, חיצוני בלבד, של "חתלתול קטן ותמים", במיוחד אם משווים אותו לר' אברהם שפירא ז"ל, הזכור לטוב, שם 'ספידה' בנעלים הגדולות של נושאי תפקיד יו"ר ועדת הכספים, מרביץ 'ספיד' ועוקף את כולם בהישגיו אבל גם דורס בדרך, את מי שצריך.

מאז שהוא בתפקיד, שיכלל גפני את שיטת "יתנו יקבלו" הכל-כך אהובה על הממשלה הזו, והפך ל'אלוף' מיצויה לטובת הציבור החרדי ששלח אותו.

לא, 'חוק בנק ישראל' תמורת 'חוק הגמ"חים', הוא דווקא לא הדוגמה הטובה לכך, וטוב שלא מיהר לממש את התלות הזו, אבל יש דברים רבים אחרים שהשתיקה עוד יפה להם, שיזקפו לזכותו ולאומנות שפיתח למצות את השיטה הזו עד תום.

השבוע הוא הוריד באמצעותה את שר האוצר יובל שטייניץ על הברכיים, ועדיין לא גזר את ה'קופון' מה'מחווה' שהוא עושה עמו היום, לאפשר לו לקום ממצב ה'פרקדן' שבו הוא היה מצוי בימים האחרונים.

הכותרות הראשיות של העיתונות הכלכלית דיווחו בימים האחרונים על מאמצי העל שמשקיעים נתניהו ושטייניץ באישור התקציב הדו-שנתי, לפני תום מושב החורף של הכנסת.

מה בער? "ראש הממשלה ושר האוצר מעוניינים לסנדל את הקואליציה לפני שמתקרב ספטמבר והמאבקים הפוליטיים סביב הקפאת הבניה בשטחים יתעוררו מחדש" - כתב הפרשן הכלכלי צבי זרחיה ב'דה מרקר'.

אבל הכותרת הראשית של 'כלכליסט' זיהתה את גפני כמי ש"שם מקל בגלגלי התקציב הדו שנתי". הידיעה ידעה לספר כי יו"ר ועדת הכספים הודיע על ביטול פגישה בעניין זה עם שר האוצר יובל שטייניץ על רקע "יחסו הבלתי ראוי".

חמור, אה? במיוחד כשמדובר בנושא מהותי כל-כך וחשוב בעיניהם של ראש הממשלה ושר האוצר, כמו התקציב הדו שנתי.

במה התבטא "יחסו הבלתי ראוי" ש'כלכליסט' דיווח עליו, ועל איזה רקע הוא בא? קראנו את הידיעה פעם פעמיים מאה ומאה ואחת, יגענו ולא מצאנו.

אל תאמינו.

הנה הסיפור בפרסום ראשון וכדאי שתחזיקו טוב את הכיסא:

כזכור, פעל ח"כ משה גפני, יחד עם 'צעירי דגל התורה', לשבש את חגיגת ה-20 של רשת 'קו עתונות דתית', שנערכה במוצאי השבת האחרונה ב'הדר דימול'. רבים מהמוזמנים, ולא רק אישי ציבור ונציגים מוניציפלים של 'דגל התורה', גם רבנים חשובים, מהם ראשיים, ואפילו ראשי משרדי פרסום חרדים, נמנעו מלהגיע ל'מלווה מלכה' אפילו רק כדי להתחכך, בעקבות פנית מטה הפעולה המיוחד שקם לעניין זה ב'דגל התורה'.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני נטל על עצמו את המשימה להביא לביטול השתתפותו של שר האוצר יובל שטייניץ, שהוזמן להיות אורח הכבוד של הכנס. הוא פנה אל שר האוצר וביקש ממנו שלא יופיע.

מאידך הפעיל סגן שר האוצר, ח"כ יצחק כהן, את השפעתו על השר, שיעמוד בהבטחתו ויגיע לחגיגה.

שטייניץ התלבט, ובמוצאי שבת החליט שהוא אינו נענה לבקשת גפני והוא בכל זאת מגיע. אבל כדי לרצות את גפני, ולו במעט, שיבח בדבריו בכנס את "שני חברי הקרובים, סגני הרב יצחק כהן, ויו"ר ועדת הכספים הרב גפני". את גפני הגדיר כ"בעל ראש חריף במיוחד".

גפני, כמובן, לא התרצה מדברי 'ההתלקקות' והחליט להפגין את 'חריפותו' במלוא עוצמתה.

למחרת, יום ראשון, מיהר לבטל פגישה שנקבעה לו עם שר האוצר ושאמורה היתה לעסוק בהכנת הנושא החשוב כל-כך לשטייניץ של התקציב הדו-שנתי להצבעה לכל המאוחר היום, יום רביעי. הוא הודיע כי בשל עיסוקיו הרבים לא יוכל לקיים את הפגישה בשבוע הקרוב, ובמלים אחרות - אין תקציב דו שנתי. מקורביו: "שח"כ יצחק כהן שמסדר לשטייניץ את הלו"ז יסדר לו גם את ההצבעה".

לכתבים ששאלו לסיבת הביטול נאמר רק שהיא נעשתה "בשל יחסו הבלתי ראוי" של שר האוצר, והם מיהרו לדווח על כך בלא לדעת במה והיכן בא לידי ביטוי היחס הבלתי ראוי?

בסופו של דבר תתקיים היום ההצבעה על התקציב הדו-שנתי. שטייניץ יקבל את מה שרצה בקריאה ראשונה, אבל גם קיבל את מה שלא חשב ב...קריעה ראשונה, מגפני.

יוצאים לחופש. מליאת הכנסתצילום: יוצאים לחופש. מליאת הכנסת
יוצאים לחופש. מליאת הכנסת


'בת היענה' יוצאת לפגרה

כמו תלמידים לפני ה'חופש הגדול', כך חברי הכנסת שלנו לפני כל פגרה, ובימים אלה של ערב 'פגרת החורף - הפסח', פועלים כבר כלאחר יד. ה'אורבים' יודעים לנצל את הלאות הזו שהם מפגינים, ואת חוסר העניין, עד תום.

זה מה שקרה עם 'ברית הזוגיות', שאושרה סופית בהצבעה שנערכה בחצות ליל בקריאה שניה ושלישית. למרות שהגרסה של החוק שהובאה בסופו של דבר להצבעה, מדוללת ומסורסת, היא נותנת דריסת רגל לרשם נישואין נוסף בישראל, שאינו הרבנות הראשית, והסכנה שסמכויותיו יורחבו בעתיד, היא יותר ממוחשית.

אפילו 'המבשר' בכותרתו מכנה כבר היום, בלא משים, את 'ברית הזוגיות' - "חוק הנשואין".

החוק אמנם מאפשר רק ל'מחוסרי דת' להירשם כזוג נשוי אצל 'רשם הזוגיות'. הוא לא יחול כאשר רק אחד מבני הזוג חסר דת, ובוודאי לא כאשר שני בני הזוג הם יהודים או בני דת אחרת.

אבל מדינה שהצליחה לטשטש לחלוטין את הגדרת 'מיהו יהודי', מי יתקע לידינו ויערוב שלא תדע להתגבר על שאלת מיהו 'חסר דת'? ומה יהיה אם יבואו בני זוג שמוצאם יהודי ויצהירו בבג"צ כי הם רואים עצמם כ'ישראלים' חסרי דת, או שכ'אתאיסטים' הם מוותרים על דתם בשם 'חופש הדת'? מה יקרה אם רק מחצית מבני הזוג המעורבים, המנסים במהלך כל השנים להונות את הרבנות ו'מזייפים' יהדות, כדי לזכות בהכרה לצרכי רישום נישואין, יעשו מהיום את הדרך הקלה בדרך ההפוכה והיהודי שבין שניהם יאמץ לעצמו זהות של 'חסר דת'?

היעדרותם מהצבעה של נציגי 'יהדות התורה' ו'שס', שערכם הסגולי בקואליציה הנוכחית הוא חזק ביותר, היא מדיניות של בת יענה, שעלולה להתגלות כאינה עונה אפילו על טענת "אני את נפשי הצלתי".

לא הצלנו את נפשנו. ההצבעה הרת האסון הזו, עוד תפעל כ'בומרנג' ותהפוך לפלטפורמה לעידוד ההתבוללות בתוך מדינת ישראל.

היום עומד על שולחן הדיונים של הכנסת נושא נוסף, שגם בהקשר אליו אפשר לטעון, תוך עצימת עיניים, שאינו נוגע לנו כשומרי הכשרות המהודרת והמוקפדת, אבל בעקיפין הוא עלול לסייע למי שחפץ להציף את חוצות ישראל בטריפות. מדובר בצו הנושא את השם המשמים והלא מושך "תעריף המכס והפטורים על טובין 2010".

תומר אביטל מ'כלכליסט' מנסה, בידיעה שהוא מפרסם היום בעיתונו, להסביר גם לחסרי מושגים שכמונו במה המדובר: "כבכל שנה הביאה רשות המסים לכנסת את ספר המכס, העוסק בסחר בינלאומי, ומגדיר את כללי המכס עבור שורה מוגדרת של מוצרים, דוגמת בשר בקר וירקות.

"לפני כמה ימים גילו סיעות 'יהדות התורה' ושס, את מה שחמק מהן בשנים קודמות: חלק מהמוצרים בספר אינם כשרים, דוגמת לוויתנים, סוסי ים וצלופחים. מוצרים אלו אינם מיובאים בפועל, אך מתוקף ההסכמים, על ישראל לכלול אותם בצו. כתוצאה מכך ביקשו החרדים מהנהלת הקואליציה ל...קבל פטור מההצבעה בנושא".

לעומת חברי הכנסת החרדים, ששוב מסתפקים בהימנעות מהצבעה ולא מציבים אולטימטום להצביע נגד, ולו לצרכי מחאה על הסיכוי שאי-פעם ייובאו לישראל המוצרים המגעילים הללו, מסרבים הפעם נציגי מפלגת 'קדימה', מסיבות עקרוניות, לתת ידם, במקום החרדים, להעברת החוק כמו שנהגו ב'ברית הזוגיות'.

"יש לי מאה הסתייגויות ממנו" - אומר ח"כ מאיר שטרית שמונה על ידי מפלגתו לנהל מו"מ בנושא מול שר החקלאות שלום שמחון - "למה להטיל מכס על צאן ובקר ולהכביד על הציבור בערב הפסח?"

אם לא יגושרו הפערים עד היום, יתבטל הצו הקודם בסוף החודש - בזמן שהכנסת נמצאת בפגרה. המשמעות היא שכל הטובין המיובאים יהיו פטורים ממכס.

אולי לפחות את זה נרוויח כתוצאה מעמדת ה'הימנעות' או מדיניות ה'צא בחוץ' שהח"כים החרדים התבצרו בהן בקדנציה האחרונה.

גם הם לא מאושרים מאושר עד. שפע שוקצילום: גם הם לא מאושרים מאושר עד. שפע שוק
גם הם לא מאושרים מאושר עד. שפע שוק


לא צפוי לנו אושר עד

אחרי המכולות, היו "צרכניות החסד" - 'יד עזרה' של ר' אשר זצ"ל, זו של הרב זיכרמן והרב כרמל מ'דגל התורה' ועוד.

אחר כך גם הענף הזה התמסחר בדומה ל'בנק פא"י', או כמו התהליך שעתידות לעבור קופות הגמ"ח הגדולות אם יתקבל 'חוק הגמ"חים' החדש, ו...הוסנף לרשתות המזון הגדולות, שגילו לפתע את כח הקניה החרדי האדיר, וכי הן יכולות להפוך ל'ברוכות', לא פחות מהמשפחות שנזקקות לקניות גדולות, ועל חשבונן.

לקראת הפסח הזה מתמלאת עגלת רשתות המזון של הציבור החרדי ומעתה תדרשו לזהות ולבחור ביניהן על פי... העיתונים שאתם קוראים.

ל'ברכל' של כרמל יש את 'יתד נאמן'.

ל'שפע שוק' של ויסמן את השבועונים והמקומונים.

ל'יש' של שולם פישר יש את 'המבשר'.

ומאמש יש ל'אושר עד' (על שם ר'ב אושר זצ"ל?)את 'המודיע'.

הפאזל הושלם.

'אושר עד' היא רשת המזון החדשה שהקימו מי שמקורם בצרכניות החסד של ר' אשר זצ"ל, אשפי השיווק שהיו בעלי 'זול פה' ואחר כך 'אלף', עד שמכרו אותו ל'שופרסל', כלומר לברונפמן ולפישר. לאחרונה הם הקימו את מחסני המזון 'אושר עד', קודם רק במגדל העמק ובקרית ביאליק, בשל הגבלות הסכם המכירה הקודם שבו התחייבו שלא להיכנס, תקופת מה, לאזורים החרדים, ואתמול, לאחר שתמה תקופת הצינון, פתחו את הסניף הראשון לצבור החרדי בירושלים. הוא מתפרס על שטח של 6000! מטרים, או אם תרצו 6 ק"מ, בשכונת גבעת שאול בירושלים.

נכנסים עם עגלת קניות, ואחרי שדוחפים אותה מלאה על פני כל השטח יש סיכוי לצאת על...עגלת נכים.

היום מתפרסמות המודעות הראשונות של 'מחסני המזון' החדשים של 'אושר עד' בעיתונות החרדית. "מבצעים...טריקים...ושטיקים... זה הסטוריה", נאמר בהן ומסתבר שהם גם הווה. קוראי 'המבשר', למשל, שיש להם את 'יש' של פישר, ואינם נמנים על החוג שבעלי ה'מחסני המזון' האלה משתייכים אליו, אינם נקראים ליהנות מהקניות "הכי בזול, כל יום, כל השנה, בלי טריקים , בלי שטיקים". הם הימרו על שולם פישר אז...ישלמו על כך ביוקר ובמלוא המחיר.

קוראי 'המודיע', לעומת זאת, נחשפים כבר יומיים לידיעות מפרגנות המבשרות לנו שהנה הנה "התחרות העזה בשוק המזון חוזרת".

איזו בשורה...

פיצול כח הקניה החרדי לרשת גדולה נוספת, אינו פועל לטובת הצרכן. הריכוזיות היחסית נותנת לנו, כמי שנמנים על מועדון הקניות הגדול בישראל, אפשרות להשפיע על רמת המחירים והמבצעים. בדיוק כמו שבקווי ה'מהדרין' הבלעדיים של 'אגד' המחירים נמוכים מבקוים הרגילים,כנגזרת של מספר הנוסעים.

אבל החשש הגדול יותר הוא מהמחיר הכבד שכולנו עלולים לשלם על הפיצול הזה, במאבקים היזומים והעטופים באיצטלא של 'שבת' או 'כשרות'. הניצנים לכך כבר נראים בחוצות.

האם לזה התכוונו ב'המודיע' כשבישרו ש"התחרות העזה חוזרת"? אם כן לא צפוי לנו, הצרכנים החרדים, "אושר עד"...


תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 24 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}