כ"ב חשון התשפ"ה
23.11.2024

מכתב הכחשה על מכתב התמיכה בחן: 2 מכתבים ועיתון אחד

לאחר חמישה ימים בהם עורר מכתב גדולי ישראל הקורא לתמוך באליאור חן סערה אדירה, יוצאת ההבהרה • למה חתמו גדולי ישראל על מכתבי הכחשה נפרדים? • למה המכתבים יפורסמו רק בעיתון 'יתד נאמן'? • ומה יעשו תומכי חן? • הסערה הבאה

מכתבי ההכחשה הבוקר ביתד נאמן
מכתבי ההכחשה הבוקר ביתד נאמן

חמישה ימים אחרי מכתב התמיכה באליאור חן, יפרסם עיתון 'יתד נאמן' היוצא בתפוצת חינמון, את הכחשת גדולי ישראל על מכתב התמיכה. יהיה זה מביך במקצת לגולל את הסאגה שהתרחשה בימים האחרונים בין חצרות הרבנים, בקשר למכתב ההכחשה, ואולי בעת ההיא מוטב לידום.

די אם נציין על קצה המזלג, כי מכתב ההכחשה יפורסם אך ורק בעיתון 'יתד נאמן', ולא בשני היומונים האחרים, בכדי להבין שמתחת לפני השטח - האדמה רעדה. למי שלא הסתפק בהוכחה זו, יוכל להיווכח בנעשה באמצעות חלוקת ההכחשה לשניים. בעיתון יפורסמו שני מכתבי הכחשה, זה לצד זה. על הראשון חתומים הגרי"ש אלישיב והגראי"ל שטיינמן, ואילו על המכתב השני חתומים הגר"ח קנייבסקי והגרמ"י לפקוביץ'.

השורה התחתונה בשני המכתבים תהיה, כי אמנם נכתב מכתב צדקה, אך הוא כוון אך ורק כלפי העזרה הכספית שנדרשת למשפחתו של חן, ולא עוסקת במקרה לגופו, וודאי שאין להסיק מהמכתב כי הוא אליאור חן, חף מפשע.

המכתב יוצא יומיים לאחר פרסום טורו של העיתונאי יצחק נחשוני, בו הביא שלל טיעונים מהאנשים העומדים מאחרי ההחתמה. נחשוני בטורו התפלא על כלי התקשורת (בינהם 'בחדרי חרדים'), שמיהרו לפרסם כי הרבנים יוציאו הכחשה על מכתב התמיכה. בשיחה שערך עם מובילי מפגן התמיכה, סיפרו האחרונים כי בידיהם עדויות חד משמעיות הכוללות תמונות ממעמד ההחתמה של הגרי"ש אלישיב, בו נראים הרב אריה אלישיב והרב יוסף אפרתי עומדים לצד הגרי"ש, שעה שהוא חותם, תמונה שלדבריהם מונעת את היכולת מבתי הרבנים להכחיש.

לא עברו שעות רבות, וההכחשה באה, ובגדול. אמנם המכתב עליו חתום הגרי"ש הוא מינורי יחסית, ובו נכתב כי חתימת הגרי"ש הייתה אך ורק לסייע למי אשר נמצא במצוקה, וכי היא מתייחסת "רק לעניין הצדקה ולא לשום דבר אחר". אך המדקדקים, וכאלו לא חסרים מבין קוראי עיתון יתד נאמן, ישימו לב בוודאי, כי הגרי"ש והגראי"ל לא חוזרים בהם מחתימתם על תרומה למען פדיון השבויים.

במכתב שיפורסם בשם הגרח"ק והגרמי"ל יובהר בבירור כי אין עוד התיחסות לפדיון השבויים, והחתימה ניתנה רק מכיוון שלא ידעו על מי מדובר, וזאת לאחר שהגרי"ש אלישיב נתן את חתימתו.

הדיונים על נוסח המכתב, ומקומות הפרסום נדונו עד לרגע האחרון, ושני הנוסחים שיצאו בסופו של דבר בנפרד, היו ברירת המחדל, בעיקר של 'נאמני הבית' בחצרות בתי גדולי ישראל.

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 26 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}