מה גורם לאובמה להשתולל?

גיבור על חלשים. זו ההערכה הרווחת בקרב מרבית הפרשנים המתבוננים בעיניים משתאות במתקפה האמריקנית המתוזמרת היטב על-ידי הנשיא אובמה, נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו, בעקבות ההודעה על אישורן של 1600 יח"ד לבניה ברמת שלמה.

אובמה כיום הינו נשיא חלש. על זה כמעט ואין עוררין, גם בתוך ביתו פנימה. ואובמה יודע את זה.

ואובמה, למי שמכיר את ההיסטוריה הקצרה והמטאורית של האיש, לא אוהב להרגיש חלש. שנים של הצלחה אישית, מקצועית ופוליטית, שנים של ניצחון בכל מהלך, שנים שכל מה שעבר תחת ידיו הפך לזהב, ופתאום העולם מתהפך לנגד עיניו.

הרוסים והסינים לא ממש סופרים אותו; מדבדב מתייחס אליו כאל החנון הליברלי של הכיתה; מנהיגי איראן והטליבאן מגחכים כשהוא באדיבות מפנה להם את הדרך, כל הדרך אל הפצצה; המובטלים בארה"ב, ששיעורם כמעט ואינו יורד, מביטים בעיניים כלות בסיאוב שחזר לוושינגטון; את הבטחות הבחירות שלו על סגירת מחנה המעצר בגואנטנמו או על העברת רפורמת הבריאות הוא איננו מצליח לקיים.

אז מי נשאר?

נשארו הישראלים. הילד התלותי והנזקק לסעדו של הדוד סם, שבו ניתן לחבוט בזעם אצור, בכל פעם שהסוקר מבשר על איבודה של נקודה נוספת.

ואם זה מה שיש, אז זה מה שעושים.

וכך, אירוע שיכל להוות עילה הגיונית למשבר גיאופוליטי ברמה בינונית, הפך למגה-משבר ופרשה שגדלה והולכת עם חלוף הימים, ומלובה דווקא על-ידי דוברי הבית הלבן הרשמיים.

גם אתמול נמשכו ההתבטאויות הקשות בארצות הברית נגד ישראל: יועצו הבכיר של אובמה, דיוויד אקסלרוד, אמר כי מעשי ישראל בוצעו במכוון כדי לפגוע בתהליך השלום ודובר הבית הלבן, רוברט גיבס, הוסיף שהתנצלות נתניהו היתה "התחלה טובה" לשיקום האמון, אך דרושים צעדים נוספים.

השדולה הפרו-ישראלית בארה"ב, אייפאק, פרסמה הלילה הצהרה המביעה דאגה לנוכח התבטאויותיהם של בכירי הממשל. "ההצהרות האחרונות של ממשל אובמה בנוגע ליחסים בין ארה"ב לישראל מעוררות דאגה חמורה", אמרו בשדולה. "אייפאק קוראת לממשל לנקוט אמצעים מיידיים כדי להפיג את המתח עם המדינה היהודית".

במקביל, המשיך אתמול נתניהו בהתייעצויות עם שרי פורום השביעייה באשר לרשימת הדרישות שהעבירה לו שרת החוץ האמריקנית, הילרי קלינטון,

האם אובמה מנסה להפיל את ביבי, כמו שטען הבוקר שר בכיר? האם מדובר בנקמה אישית של שרת החוץ הילארי קלינטון בביבי? כמו שמעריך פרשן אחר.

קשה לומר. מה שברור הוא שיש בוושינגטון מי שבכח מנסה ליצור דרמה ומשבר, שבסופו של תהליך יוביל לוויתורים משמעותיים יותר מכיוונה של ירושלים. ויתורים שבסיבובים קודמים הצליח נתניהו להימנע מהם, כדוגמת הקפאת הבניה במזרח ירושלים, הארכת תקופת ההקפאה בכל רחבי יו"ש, שחרור אסירים או הסכמה על דיון בנושאי הליבה בשיחות הקירבה שהחלו בשבוע שעבר.

ובינתיים מי שפועל כמבוגר האחראי, הוא דווקא ראש הממשלה, הנמצא תחת מתקפה תקשורתית חסרת תקדים מבית ומחוץ, כשבראש מחנה התוקפים בישראל, ניצב איך לא, אויבו הוותיק והמושבע, מי שמכונה לעיתים במסדרונות הכח, יו"ר האופוזיציה האמיתי, העיתונאי בן כספית מ'מעריב'.

תגובת ראש הממשלה, מינורית ושומרת על איפוק מקצועי. "איננו מתייחסים לציטוטים אנונימיים. האירוע של הימים האחרונים מטופל בצינורות המדיניים בצורה המקובלת והמקצועית ביותר", מסרה לשכתו. כשנתניהו, מצדו, ניסה גם הוא בישיבת הממשלה להנמיך את גובה הלהבות. "הייתה פה תקרית מצערת שנעשתה בתום לב", אמר לשרים, "היא הייתה פוגענית, וודאי שלא הייתה צריכה להתרחש", אמר.

אולם למרות ניסיונות לשכת ראש הממשלה להמעיט בערך המשבר עם וושינגטון, על רקע פרסומה של תוכנית הבנייה בשכונת רמת שלמה במזרח ירושלים, ערך במוצאי-שבת שגריר ישראל בוושינגטון, מייקל אורן, תדרוך חירום טלפוני לקונסולים הכלליים של ישראל בארצות הברית, שבו אמר כי יחסי שתי המדינות נמצאים במשבר החמור ביותר זה 35 שנה.

"זהו המשבר החמור ביותר ביחסי ישראל-ארצות הברית מאז 1975", אמר אורן בשיחת הוועידה, תוך שהוא מזכיר את העימות הקשה בין שר החוץ האמריקני הנרי קיסינג'ר לראש הממשלה רבין, על הדרישה האמריקנית לנסיגה ישראלית מחלקים מסיני.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!