הנתונים מאוששים: התרופה המוכרת מגינה מקורונה

פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, גילה כי נגיף SARS-CoV-2 גורם להצטברות שומן בתאי ריאה על מנת לשכפל את עצמו ומצא תרופה ותיקה ואמינה שהצליחה לדכא את פעילותו במעבדה. תוצאות הניסויים אוששו לאחרונה מנתונים שנאספו מ-1500 חולי קורונה בישראל, והשבוע יחל הניסוי הקליני בבית החולים ברזילי באשקלון.

כפי שפורסם ביולי האחרון, פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, הצליח לפצח את מנגנון השכפול של נגיף SARS-CoV-2 בתאי ריאה אנושיים, שמשתלט על מנגנון חילוף החומרים של התאים ומונע מהם פירוק שומנים באופן יעיל. בהמשך, איתר פרופ' נחמיאס תרופה בשם (Fenofibrate Ticor), תרופה מוכרת שמאושרת לשימוש על ידי ה-FDA משנת 1975 וייעודה לטיפול ברמות גבוהות של טריגליצרידים בדם. התרופה מאיצה את פירוק השומנים בתאי הריאה, ובכך עוצרת את התפתחות המחלה.

"ידענו שהמערכת שפיתחנו עבור חברת טישו דינאמיקס נותנת לנו נקודת מבת ייחודית על מנגנון הפעולה של הווירוס בריאות", אומר פרופ׳ נחמיאס. לאחר גילוי התרופה במעבדה, פרופ' נחמיאס, יחד עם פרופ' אורן שיבולת מבית החולים איכילוב וד"ר סיגל שפרן-תקווה מבית החולים הדסה, אספו בחודשים האחרונים נתונים של כ-1500 חולי קורונה מתל אביב וירושלים שנוטלים מגוון תרופות שיכולות להשפיע על הצטברות השומנים בתאי ריאה. התוצאות היו חד משמעיות – חולים שנטלו תרופות ממשפחת הפיבראטים, שמעודדות את פירוק השומנים, החלימו מדלקת ריאות שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך ימים ספורים. בין החולים שנוטלים פיבראטים לא היתה תמותה כלל.

פרופ' נחמיאס הוסיף ופירט אודות הגילוי: "הראינו כי תגובת הריאה ל-SARS-CoV-2 היא בעיקר מטבולית, ומובילה להצטברות מסיבית של שומנים בתאי ריאה. הנתונים שלנו מצביעים על כך שהצטברות שומנים לא תקינה מבססת היבטים קריטיים של התפתחות COVID-19 ויש להתמקד בפעילות הרקמה המארחת על מנת למנוע מהמחלה להתפתח. התרופה שאנו מציעים לטיפול בקורונה, פנופיברט, תורמת לפירוק מהיר של שומנים ולכן 'חוטפת' מהוירוס את מצע הגידול שלו. מנגד, תרופות למחלת הסכרת ממשפחת TZD, כמו פיוגליטזון, שמטרתן לעודד ייצור שומנים רק מחמירות את המחלה וגורמות להתפתחות מהירה יותר של דלקת ריאות וקשיים הנשימתיים, וכדאי שתבחן האפשרות להחליפן בתרופות אחרות".

"למרות מספר החולים הקטן יחסית, התוצאות הקליניות מעודדות ותומכות במחקר קליני מעמיק בשימוש בפיבראטים לטיפול בחולי קורונה קשים" הוסיף פרופ' שיבולת. לפי הערכת של צוות המחקר, טיפול תרופתי בפינוביברט, תרופה זמינה, זולה ובטוחה, יכול להפוך את COVID-19 לסוג של הצטננות בחודשים הקרובים.

השבוע יחל ניסוי קליני בתרופה שימומן על ידי חברת אבוט (Abbott) בבית החולים ברזילי באשקלון בחולים שאינם לוקחים פנופיברט באופן קבוע, בהובלת פרופ' שלמה מעין, מנהל מערך הזיהומים בבית החולים. ניסוי זה יצטרף לסדרה של ניסויים קליניים בארה״ב, דרום אמריקה, ואירופה שמנסים לאושש את התוצאות של פרופ׳ נחמיאס. "בעוד החיסונים החדשים נועדו לצמצם את מקדם ההדבקה ולהגן על אוכלוסיות בסיכון", מסביר פרופ׳ שלמה מעין, "התרופה נועדה לטפל במחלה ולמנוע תסמינים נשימתיים קשים ומוות. אנחנו מקווים לתוצאות ראשונות של הניסוי הקליני בחודשים הקרובים". 

פרופ' יעקב נחמיאס במעבדהצילום: דניאל חנוך, האוניברסיטה העברית

פרופ' יעקב נחמיאס במעבדהצילום: דניאל חנוך, האוניברסיטה העברית

פרופ' יעקב נחמיאס במעבדהצילום: דניאל חנוך, האוניברסיטה העברית

פרופ' יעקב נחמיאס במעבדהצילום: דניאל חנוך, האוניברסיטה העברית

פרופ' יעקב נחמיאס במעבדהצילום: דניאל חנוך, האוניברסיטה העברית

פרופ' יעקב נחמיאס במעבדהצילום: דניאל חנוך, האוניברסיטה העברית

פרופ' יעקב נחמיאס במעבדהצילום: דניאל חנוך, האוניברסיטה העברית

פרופ' יעקב נחמיאס במעבדהצילום: דניאל חנוך, האוניברסיטה העברית

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!