כך תזהו את האדם שמולכם ע"פ לחיצת היד

צורת לחיצת הידיים ומשמעותן

לחיצת יד היא מחוות היכרות וכבוד הדדי עתיקת יומין שאנחנו עושים באופן כמעט אינסטינקטיבי. בפעם הבאה שמישהו ילחץ את ידכם, נסו להיות מודעים לה ולתחושה שאותה לחיצת יד מעבירה בכם. כולנו יודעים איך 'מרגישה' לחיצת יד טובה – לא חזק מדי, לא חלש מדי, אלא משהו באמצע. המהדרין מוסיפים מבט ישיר בעיניים של האדם השני, חיוך ואמירה מקרבת, כמו בוקר טוב, או נעים מאוד.

שבת אחת התארחתי במושב של בעלי בתים מסורתיים, שבעוד כמה שבועות אמור היה להתקיים שם בחירות לרבנות היישוב. המנהג שם, שאחר הוצאת הס"ת, החזן, שהוא גם הרב, לוחץ את ידי המתפללים בחביבות. והנה, אחד המתמודדים לרבנות שם עלה להיות חזן בתפילת מנחה וניהל את התפילה כראוי, אך את הנוהג של לחיצת הידיים הוא עשה בצורה רפה מתוך בושה ובהססנות. דבר זה משדר למתפללים שעמום וחוסר כישרון להנהיג, בפרט כשהם מתייחסים לכריזמה של הרב בעודף רצינות. חבל שרב המעוניין להפיץ תורה ולהדריך, מפספס את הידיעה להשתמש נכון בשפת הגוף, כדי לייצר תדמית מתאימה.

אולם אין הכוונה לעשות הצגה זמנית עד לקבלת התפקיד, אלא להתנהג אחרת, אם צריך, כי בסופו של דבר אנחנו משדרים החוצה את השדר כפי שאיך שאנו מתייחסים לעצמנו. ואם ההצגה היא רק חיצונית ולא בשביל לשנות את הפנימיות במידה מסוימת - היא לא תשדר את השדר הרצוי.

חוזק הלחיצה מעיד על חוזק האישיות, מעיד על רמת האנרגיה, חשיבות הרושם האישי, הכבוד לזולת ורמת הביטחון העצמי.

המרחק בין גוף האישים הלוחצים מעיד עד כמה הרצון לקשר בין שניהם.

לחיצה נכונה מתבטאת ב: כף יד אנכית – לחיצה מאוזנת של שני אנשים שווים.

עמידה לא מרוחקת – מרחק מאוזן [בהתאם לרמת הקשר]. לחיצת יד כשהאצבעות מהודקות - הרי זה סימן לפגישה מעשית ותכליתית על מנת 'לחתוך' ולדבר ישירות לענין.

לחיצה שאחד מאנשים לא מושיט את ידו או להיפך - אחד לא מתקרב עם גופו - מעידים על קשר לא מחובר.

יד לא מושטת למרחוק - רצון לרמוז שהזולת יתקרב אליו ולא הוא.

גוף לא מושט ולא מתקרב – מעיד על רצון להתנתק.

כשכף היד השנייה עוטפת גם היא מהצד – לחיצה חמימה מאוד. הקשר חשוב לו.

צורתה: יש לשים לב, איך האדם הראשון שהגיע למפגש הגיש את ידו: האם כלפי מעלה או כלפי מטה [או אולי בקו אנכי]?

אם הגיש את גב ידו כלפי מעלה - הרי זה סימן לשליטה או לחביבות דומיננטית. תלוי בשילוב המבט המתלווה. אנשים הרגישים למעמדם החברתי [דוגמת פוליטיקאים], נוהגים להחזיר מצידם יד עוטפת מלמעלה – על ידו העליונה, להחזיר לעצמם את השליטה.

ואם גב היד מושטת כלפי מטה – זה סימן להכלת השני ו-ותרנות [ולעיתים חוסר אומץ].

לחיצה חלשה רפויה - מעידה על חולשה פנימית, חסר לו צרכים רגשיים, דימוי עצמי נמוך ו/או לעיתים - חוסר טאקט.

לחיצה חזקה מאוד – סימן לשתלטנות או לתוקפנות [בדרך כלל כביטוי על חולשת אופי וחוסר הצלחות].

לחיצה חזקה מעט – חמימות רגשית.

אם הלחיצה מתנתקת מהר או עם קצה האצבעות – אדם זה חושש מחשיפה וחושש מקשר ארוך או עמוק.

לחיצה מהירה מאוד וחזקה – אדם שמנסה לעשות רושם של אדם חזק ותמציתי שלא מחובר רגשית [לחיצה של אנשי עסקים].

לחיצה של אדם תלותי – מתבטאת בלחיצה ארוכה מאוד שקשה לו לעזוב את ידך ושלא נותן לך לעזוב סימן לתלותיות רגשית [זקוק לטיפול].

לחיצה של אדם כפייתי – היא כשהוא לוחץ את ידך עוד פעם ועוד פעם [זקוק לטיפול].

נמשיך בעז"ה בשבוע הבא.

מאת: אליהו עזריאל, מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו"ר מכון התבוננות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!