הפתרון לזוג הצעיר: כך תפיגו להורים את הגעגוע

אחד הדברים הראשונים שכל בני זוג רוצים להראות, שהנה הם כבר 'ילדים גדולים' ויכולים להסתדר לבד, ללא קשר רציף עם ההורים, של עצות, פתרונות, ומתכונים.

אין ספק, שזהו רגש נכון הדוחף לעצמאות, ולקשר הבריא שיבנה בניהם, וכמאמר הפסוק "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו - ודבק באשתו", שמשמע שצריך שתהיה עזיבה מסוימת, ניתוק יחסי מההורים ע"מ שהדבק יתפס, ולא יהיה דבר שחוצץ.

אלא שעל בני הזוג לזכור שאחרי הכל מדובר בתהליך, ואף ויתכן שהם עיכלו והשלימו עם זה, עדיין הוריהם דואגים לשלומם שיעלה זיווגם יפה, אותו זיווג בו השקיעו הם הרבה תפילות ותחנונים לפני יושב מרומים, ובנוסף כמובן הרבה מזומנים שהשיגו בעמל של שנים.

חוששים הם שמא צריכים הם עזרה ומתביישים לבקש, או אולי זקוקים הם להדרכה מעשית בחיי היום יום, ויתכן שהם פשוט מתגעגעים, אחרי הכל גידלו הם את ילדם במשך שנים, ליוו אותו מהרגע שיצא לאוויר העולם, שמחו איתו בחיוך הראשון, ובכו איתו ברגע של כישלון, פסעו איתו את הפסיעה הראשונה, ומחו דמעה של התרגשות מתחת לחופה.

אין ספק שזהו קשר אמיץ, קשר דם, שנבנה מתוך נתינה ואהבה אין סופית של הורים לילדיהם.

וכל זה נגמר בן לילה אחד, ועוד כמה לילות של שבע ברכות, אכן כן, קשה היא הפרידה, אפילו שמגיעה היא מתוך שמחה.

עד כדי כך, שישנם הורים הזקוקים לעזרה מקצועית בתום ימי החופה, או ל'קבוצות תמיכה' העוזרות להם להתגבר על הקושי שבפרידה והגעגוע.

כמובן שהקושי העיקרי הינו בילד הראשון, אבל מה לעשות שישנם הורים שכל ילד אצלם הינו ילד יחידי...

וא"כ מה עושים? מה מוטל על בני הזוג לעשות? והאם ישנה דרך להקל מעט מעל ההורים האהובים את רגשי הלב ההומים?

התשובה היא, שאכן כן, והפתרון הפשוט נקרא: 'השיחה היומית'.

ונסביר: בדרך כלל הזוג הטרי שקועים בעצמם ובעולמם החדש והמשותף שנפתח בפניהם, חושבים הם בעיקר איך לקיים את כל מה שלמדו כדי לבנות בית נאמן בישראל. ועל כן דעתם מוסחת מעט מהסובבים אותם, וליבם לא קשוב למצוקתם.

אבל אם יזכרו הם שישנו צד שני למטבע בדמות ההורים האהובים והדאוגים שהכל ילך למישרים, יוכלו לקבל על עצמם לבצע שיחת טלפון אחת בכל יום, שיחה שניתן לקרוא לה: 'שיחת בוקר טוב!'. כ"א מבני הזוג מתקשר להוריו לשיחה קצרה של ברכת בוקר טוב לבבית, לספר על יום האתמול, ועל הסדר יום הקרוב, להתעניין בשלומם ושלום בני המשפחה האחרים, כך שיחה רגילה לגמרי.

אלא שכמו בכל דבר טוב יש יתרונות ויש חסרונות, היתרונות בשיחה זו- שהיא מרגיעה את ההורים השומעים את קול ילדם האהוב רגוע שמח ושליו, ובנוסף כמו שכתבנו במאמר הקודם שזה הזמן לומר מחמאה נסתרת או גלויה על בן הזוג, דבר שגורם לקירוב בינו להורים.

החסרונות שיכולים להיות בשיחה זו- אם נגררים לספר על מה שקורה בתוך הקן החמים שנבנה, דברים אישיים, חילוקי דעות, וכל שכן איזה ויכוח או מילה שנאמרה בצורה לא נכונה...

לכן צריך להיזהר בכך, וזו הסיבה שמומלץ ששיחה זו תתקיים דווקא בשעות הבוקר המוקדמות או המאוחרות, כיון שישנו לחץ מסוים בזמן, שלא נותן לפטפט הרבה, ו'לגלוש' לנושאים מלחיצים... רק להתעדכן קלות, להתברך בהדדיות, ולהמשיך את היום.

על בני הזוג להרגיל את ההורים לקיום השיחה היומית, ויתכן אמנם ששעת הבוקר לא מתאימה ואפשר לדחות זאת לזמן אחר שמתאים, אבל תמיד חובה לזכור שאין להיגרר בשיחה לדבר על נושאים אישיים שבן בני הזוג, גם לא כדי להתייעץ... בשביל זה יש אנשי מקצוע.

וכך לאחר תקופה מסוימת מהחתונה, לפי הרגש האישי, אפשר להוריד את כמות השיחות למספר פעמים בשבוע, אבל שיחות חובה שיהיו, ובמיוחד בערב שבת קודש לאחל שבת שלום.

קחו בחשבון שיתכן ויהיה קשה לוותר על השיחה הזו, שהרי להתחיל את היום עם ברכת הדרך להצלחה מפי ההורים, זהו דבר שמשפיע הרבה בשמיים... זכרו! יום אחד גם אתם תהיו הורים...

מאת: הרב ישראל מאיר רבי, מרצה ומגיד שיעור

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!