מחרוזת חנוכה: מקהלת ידידים העולמית מארחת את ישי לפידות

קרדיטים:
עיבוד והפקה מוזיקלית: שרוליק מנדלסון
▪︎עיבוד קולי וניצוח: יעקב רוטבלט
▪︎סולן אורח: ישי לפידות
▪︎סולן ילד: מאיר לווינסון
▪︎סולן מעוז צור: יעקב רוטבלט
▪︎ביצוע: מקהלת ידידים העולמית - אהרון גרליץ, שלוימי אסקל, מוישי כהן, יוסי שפיצר, ישראל הרשקוביץ ודוד רוטבלט.
▪︎קלרינט: נחמן צוקר
▪︎הקלטות: אולפני פאר - יענקי מאיר
▪︎טכנאי הקלטה, מיקס ומאסטרינג: חנוך מנלה
▪︎עיצוב גרפי: שמעון הירש

על מאחורי הקלעים:

את יעקב רוטבלט לא צריך להציג בפניכם...

האיש שהתחיל את ז'אנר המקהלות החסידיות והוא מעין העץ הראשון, שפרותיו הם כלל המקהלות החסידיות כיום, אך עם זאת, שומר על ייחודיות וצבעוניות שאינה קיימת באף מקהלה.

הז'אנר- שמתאפיין כיום בנישתיות מובהקת כמיצג חסידי אותנטי, לא מחייב את מי שעומד בראש הפירמידה, ניתן לראות את מקהלת ידידים מופיעים עם כל גדולי הזמר מכל סגנונות המגזר ללא יוצא מן הכלל.

מצד אחד אירועי יוקרה עם גדולי הזמר החסידי כמו אהרלה סמט ושלוימי דסקל ומן הצד השני עם ענקי הזמר שיותר נוגעים בקהלים פתוחים יותר, כמו אברהם פריד - אותו ליוו בעשרות הופעות ענק, וכן יעקב שוואקי - איתו הופיעו בהופעות הגדולות ביותר שלו, וכן שיתופי פעולה פורצי עדה וז'אנר כמו עם מלך המוזיקה המזרחית חיים ישראל ועם נסיך הפופ הישראלי ישי ריבו.

וכעת, כהמשך לאותה צבעוניות עשירה ונדירה, מפיקה המקהלה שיתוף פעולה עם המעבד והמפיק המוזיקלי שרוליק מנדלסון שמביא מעטפת סאונד עכשווית ומוקפדת, ומארחים את ישי לפידות המביא את הגוון הישראלי ומשתלב בבחירת השירים העממית.

המחרוזת מבוצעת היטב, ביד אמן פורט יעקב את התפקידים ההרמוניים ואי אפשר שלא להיות מוקסמים מהדיוק והפגיעה בבטן הרכה, בום. כזאת מחרוזת רצינו לשמוע. אחרי כל כך הרבה ביצועים לאותם שירים חרושים, מצליחים בפרויקט הזה להשיב דופק ללחנים המוכרים ולסחוף את המאזין ללב ליבם של היצירות רבות השנים.

מצאנו לנכון בהזדמנות חגיגית זו, לשבת לשיחה עם האגדה בעצמה, לשמוע מעט על העבודה מאחוריי הקלעים, להבין מה הם התמודדויותיו של מנצח מקהלה, וגם לשאול את כל השאלות הבוערות על אחד התחומים הכי נפיצים בעולם הסודי והחסוי של פוליטיקת תעשיית המוזיקה- המקהלות. למה נפיצים? מקובל לחשוב שקיימת מתיחות מסוימת בין מקהלה לרעותה, ייתכן שזוהי סטיגמה מוטעית שהשתרשה.

כך או כך, יעקב רוטבלט התייצב לראיון נטול מסיכות, מוכן להשיב בצורה פתוחה וכנה על כל שאלה ואנו לא התכוונו לוותר על המציאה.

אז שלום לך יעקב רוטבלט, מה שלומך?

"ברוך ה' שלומי טוב מאוד".

מה אתה יכול לספר לי על המחרוזת הזאת, כיצד נולד הפרויקט, ואיך נוצר החיבור המפתיע בין כלל הגורמים המעורבים?

"הפרויקט נולד בהקלטה יומיומית באולפן בו אנחנו בדרך כלל מקליטים- אולפני פאר של יענקי מאיר- והתחלנו לגלגל שיחה על הרעיון להוציא מחרוזת שירי חנוכה, אני לתומי דמיינתי פרויקט שכזה מבוצע בסגנון רוק כמתבקש, אך זוג צעירים עיקשים ונחושים העלו את המוזיקה האלקטרונית לשולחן וטענו שזה מה שידבר לנוער של ימינו. זוג הצעירים הם כמובן יענקי מאיר בעל האולפן בו הוקלטה המחרוזת, וגם טכנאי ההקלטה של הפרויקט חנוך מנלה טען שזה הדבר הנכון, לאחר בירור קצר הגעתי לשם שרוליק מנדלסון כשם מוביל בתחום, עקב החיבור הטבעי שלי לגוון החסידי לא רציתי סאונד שירגיש לי רחוק מהעולם שלי ומצאתי את עצמי מבקש על גבול המתחנן משרוליק מנדלסון שיעשה איתי חסד והביצוע יהלום מקהלה חסידית"

מה אתה חושב על מה שיצא? זה לא שהסאונד פה מאפיין את שמחות בית השואבה במאה שערים...

:אני ממש אהבתי את התוצאה, אמנם הסאונד עדכני, אך הוא כולו עטוף ברוך ועדינות, הוא לא משדר הוללות או טירוף מכל סוג, שכמובן יהיה לבריאות לחפצים בכך, אני לא רוצה להיות מיוצג באמצעות כזו אווירה. אני כן יכול לגלות לך שהיה מהלך ששרוליק מאוד רצה שהמקהלה תעשה, ואני לא הסכמתי בשום פנים ואופן כי המהלך העביר אנרגיה של טירוף מעולם אחר ואת זה בהחלט לא רציתי".

מעניין, ספר לי איך ישי לפידות משתרבב לפרויקט של מקהלת ידידים?

"קודם כל החיבור היה טבעי עבורי, כי מקהלת ידידים היא לא מקהלת נישה, יש לה גוון עיקרי, אך היא מדברת לכלל הקהלים, אין לי קהל יעד ספציפי, אני עובד עם כולם ממזרח ועד מערב. ובנוסף יש משהו ישראלי בשירי החנוכה המוכרים, אז חשבנו שישי לפידות שהביא את המוזיקה הישראלית למיינסטרים החרדי יהיה קול נכון במחרוזת הזאת. אני חושב שהבחירה הוכיחה את עצמה בהחלט, מי שתיאם מול ישי לפידות את העניין, היה טכנאי ההקלטה הקבוע שלנו- חנוך מנלה, שהוא גם מקליט את ישי בדרך כלל".

יש רגע שהסעיר אותי במיוחד, בסיום המחרוזת אתם מבצעים את מעוז צור העממי כשברקע ביט בסגנון טראפ, אתה מודע לזה שמדובר בסגנון הכי 'חם' עכשיו? ואם כן, זה לא קיצוני מדי בעיניך?

"אני מודע לכך שמדובר ברגע נועז, אך דווקא הניגודיות הקיצונית הזו היא שהופכת את הרגע הזה לכל כך מיוחד בעיניי, גם שיר עממי שכולנו מכירים ושהתרגלנו לשמוע בסגנון מסוים, גם מקהלה חסידית, וברקע צלילים מעולם אחר אך בטעם טוב- בעיניי זו הרמוניה מושלמת".

"מילה נוספת על שרוליק מנדלסון, שעשה פה עיבוד מדהים, אבל שתי נקודות תפסו אותי אצלו במיוחד, קודם כל ממש התחברתי לתפיסה שלו כמעבד את העיבוד לעומת השיר, בכל שלבי המחרוזת יש מקום אבסולוטי לשיר עצמו, כשהעיבוד בא ממקום של שירות לשיר ולא להפך, זהו דבר שמעבדים רבים מתקשים בו וצעירים בפרט- אף שהוא נתן לכל שיר גוון שלא הכרתי, השיר עצמו היה בפרונט".

"נקודה נוספת היא השמיעה החדה שלו, הוא שומע בעיות מיקס ברזולוציות גבוהות מאוד, דברים שגם אנשי המקצוע מתקשים לשים לב אליהם, אך כשמניחים את האצבע ואומרים להם, הם לפתע שמים לב. נוח לזמר או מנצח מקהלה לדעת שיש מי שעובר על המיקס לזהות באגים בצורה מיטבית".

אני רוצה רגע לשוב לנושא שהזכרת קודם, אודות הסגנונות השונים שיוצא למקהלה לבצע, איך קורה דבר כזה? או שבעיניך השאלה צריכה להיות איך לא קורה דבר כזה במקהלות אחרות?

"חד משמעית האפשרות השנייה, אני לא רואה את המקהלה כמחויבת לז'אנר ספציפי, אני כן מסכים שיש לה גוון מובהק, אך אני אוהב את כל סגנונות המוזיקה ולא רואה סיבה לא להיות חלק מהם, שיתוף פעולה ממש קיצוני היה לנו עם אריאל זילבר, שאלו אותי בחשש אם אני מעוניין לעשות כזה דבר, השבתי שאני רואה בזה כבוד גדול ושאני מעריץ את אריאל זילבר".

שתף אותנו קצת בדברים מתחילת הדרך

"תחילת הדרך הייתה עם המפיק האגדי יובל סטופל, אזרוק לך סקופ קטן, הוא נתן למקהלה את השם שמלווה אותה כבר שני עשורים 'ידידים'".

יובל סטופל המפיק של אברהם פריד, מרשים ביותר. איך קרה בעצם שהז'אנר התפתח בעיקר ממך?

"אפשר לומר שאני הייתי הראשון, ואף כמה מן הבאים אחריי הם בעצם בוגרי המקהלה מה שמשאיר את ידידים כמקור ותחילת התפתחותם, בנוסף יש גם עניין של גוון, קיבלתי דשי"ם מאולפנים גדולים באמריקה וגם בארץ, שלפעמים מבקשים מחברי מקהלה "עכשיו תעשו ערוצי רוטבלט או ברמץ" זה כבוד ענק בשבילי, לדעת איזו השפעה יש לגוונים שאני הבאתי".

"להשפיע על אחרים זו באמת ההצלחה הגדולה ביותר של האמן- אף שחלקם יחושו צביטה מסוימת - כל אמן חולם להשפיע על אמנים שיבואו אחריו".

אפרופו מקהלות שהם בוגרי ידידים בעצם, איזו מקהלות למשל מדובר?

"מקהלת יחד בניצוח שרוליק וייצמן שהוא בוגר המקהלה, מקהלת נשמה בניצוח איציק פילמר- גם הוא בוגר ידידים".

זה גורם למתח? בכל זאת, בנים גידלתי ורוממתי וכו'...

"חס ושלום, טבעי ומתבקש שאנשים יתקדמו בחיים, זה אמנם שם אותי במקום בעייתי, פחות מהמקום שכיוונת בשאלה- כאילו יש כאן עניין של תחרות, אלא יותר במובן הטכני, אני צריך להשיג כל הזמן חברי מקהלה חדשים, וזה לאו דווקא ממנצחי מקהלות... עברו במקהלה דמויות מפתח רבות במוזיקה החסידית".

דמויות מפתח? מי למשל?

"שלום למר, שזכה להצלחה מסחררת ואף הוחתם בחברה בינלאומית כזמר קלאסי הוא חבר מקהלת ידידים לשעבר, וכן אברומי ברקו, מהמפיקים הנחשבים ביותר במוזיקה החרדית ובעל הרכב המוביל בתחומו בארה"ב, אף הוא בוגר מקהלת ידידים".

שלום למר ואברומי ברקו חברי מקהלת ידידים לשעבר??? מודה שהצלחת להפתיע אותי! עם זאת לא תצליח לחמוק בכזו קלות מהשאלה שנשאלת אודות המתח הקיים בין מקהלות, אולי זו תחושתי האישית בלבד, אך לי נראה שקיים מתח בין מקהלות יותר משקיים בין זמרים, לדוגמה שיתוף פעולה בין זמרים הינו דבר טבעי ומתבקש ואילו שיתוף פעולה בין מקהלות נשמע לי כמו דבר בלתי אפשרי.

"קודם כל אומר בכנות, אני בהחלט מפרגן ואף משתדל לסייע ככל שאני מתבקש ובשמחה, אך כן נראה שיש איזה עניין סביב התחרות בין המקהלות יותר מאשר אצל הזמרים, אני חושב שיתכן שזה משום שזמרים לא באמת מתחרים באופן ספציפי, כלומר בסופו של דבר המאזין ישמע יותר מזמר אחד ואף זמר לא מעלה בדעתו את האפשרות להיות שחקן יחיד, בשונה מהעולם העסקי הרגיל- שם המלחמה היא על לב הלקוח, כי אין סיכוי שהוא ירכוש בכל המקומות במקביל. תחום המקהלות כן דומה לעולם העסקי הרגיל, הוא מצומצם יותר, וכן יש איזו מחשבה תחרותית. אך שוב אדגיש, זה לא אומר שאין פרגון הדדי וסיוע בעת הצורך בדומה למתחרים עסקיים רגילים שהם אמנם מתחרים, אך הם קודם כל בני אדם".

נשמע כנה ואף הגיוני, לא ראיתי את זה ככה עד היום. כעת, ספר לי על אירועים יוצאי דופן שהיית בהם - שהיו חוויה יוצאת דופן או רגעים מכוננים שהיית עד ושותף להם.

"קודם כל יש את אירועי סיום הש"ס הזכורים לטוב ביד אליהו, זה חולל אז סערה והתרגשות עצומה ואנחנו זכינו להיות שם, במובן מסוים היינו חלק מפיסת היסטוריה, כי נראה שאירועי סיום הש"ס ההמוניים הפכו לדבר שבשגרה - אם אפשר לקרוא לזה כך - ואנחנו היינו כשכל הדבר הזה התחיל. בנוסף היינו בכמה הופעות ענק בסדר גודל באמת יוצא דופן, לדוגמה המופע לציון 25 שנות אברהם פריד בהיכל התרבות- אחד ההופעות הכי גדולות בהיסטוריה שלו, בנוסף היינו באירועי בוטיק יוקרתיים בחו"ל, אחד מהם זכור לי במיוחד עקב כך שהשקיעו בחופה שם 2 מיליון אירו(!) אבל במנה הראשונה הגישו אספרגוס... אירוניה במיטבה".

וואו! אתה מדבר על אירועים בקנה מידה באמת עצום, אני מוכרח לציין שאתה לא נשמע נרגש או מייחס חשיבות גדולה מדי אליהם, בכלל, ניכר שהגישה שלך היא הפשטות ולתת למוזיקה לדבר במקומך, לא עושה רושם שאתה נתון לענייני יח"צ ומיתוג.

"אני אכן לא מגדיר את עצמי כאיש יחצני, אני בא לעשות מוזיקה ולא מתרגש מסדר גודל עצום של דברים, זה כמובן נחמד וגם חשוב אך לא זה מה שמעסיק אותי ביומיום, אני כן עושה- או בכל אופן לומד לעשות, יח"צ במידה מסוימת, כי יש כאן גם עניין של השתדלות, כך אני רואה את הדברים".

"תודה ובהצלחה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!