רבים על כל דבר? ככה תשנו את הגישה לחיים

כשבני זוג נישאים בדרך כלל קיימת תחושת אושר וקרבה במנות גדושות. 

אמירות כמו:" לא משנה" מה שאת רוצה" אנחנו אוהבים כל הזמן לטייל יחד" "החלטנו ככה" "אני ואתה אחד הם",  מאפיינים את השלב הראשון בקשר הזוגי. 

אז נכון שלא כל הזוגות חווים אופוריה בעוצמות גבוהות, אך רובם מתארים תחושה של ניצוצות ולבבות.  אין תאריך/ מאורע ברור, שבו האור מעט מתעמם, רובם לא יודעים לומר מראש מתי יקרה היום שהם ירצו קצת שקט... יחשבו אחרת ו... ירגישו שהם ממש לא מסכימים עם בן/ בת הזוג שלהם. אבל זהו תהליך טבעי. תהליך נורמאלי שמאפיין את ציר הנישואין. 

נעמי ומאיר זוג בתחילת השנה השנייה לנישואין.

נעמי נראתה לחוצה וחסרת שקט מאיר נראה נבוך מאוד. "לא האמנתי שנצטרך להתייעץ" היא אמרה בשקט. מאיר הסמיק יותר ואמר:" באמת לא הייתה ברירה, המצב לא כזה נורא, אבל חבל שאת לא חושבת ככה", "איך אפשר לחשוב שהמצב לא כזה נורא, אם יש בינינו כאלה פערים, כל כך הרבה תחומים של חוסר הסכמה?" 

הם היו ממשיכים את הפינג-פונג הזה עוד מספר דקות, אבל עצרו. 

"פערים? חוסר הסכמה, אתה מבין למה היא מתכוונת?" "האמת שלא- ענה מאיר " אני לא מבין מה היא רוצה ממני, למה אני תמיד צריך לרצות את מה שהיא רוצה?" 

נעמי דמעה:" אתה הבטחת לי, אתה אמרת לי שלא תהיה כמו שההורים שלי, שרבו והתווכחו על כל דבר, אז איך אתה אומר לי ככה? מה ככה זה צריך להיות?" 

אני לא יודעת לאיזה ככה את מתכוונת, אבל נסה להסביר לה למה אתה מתכוון...?"  

מאיר שתק ואמר: כבר הרבה פעמים ניסיתי לומר לה שאי-אפשר לריב כמה ימים אם היא רוצה משהו ולי ממש לא מתחשק, לא צודק?" 

נעמי ענתה בכעס:" מי אמר שאתה צודק, בזמן האחרון הרי אתה מתווכח איתי בלי סוף, אני לא יודעת להיכן נעלם מאיר של ה"שנה הראשונה", זה נראה לך צודק? 

האומנם מאיר צודק?  נעמי צודקת? האמת שפחות משנה מי צודק. יותר משנה שגם מאיר וגם נעמי חשים תסכול רב. שניהם לא מבינים מה קורה להם, שניהם חשים שהם צודקים ושניהם מנסים לשכנע אחד את השני ללא הצלחה. 

אז מה קרה שם בין מאיר לנעמי? האם זו תופעה שקוראת לעוד זוגות? והאם התופעה הזו יכולה להתרחש גם במהלך שנות נישואין מרובות? 

מאיר ונעמי הם דוגמא להרבה זוגות תקינים ונורמטיביים המנהלים חיי משפחה תוססים. לנהל חיי משפחה תוססים, זה לבנות מציאות טבעית היוצרת הרבה חיכוך, חילוקי דעות וקונפליקטים מגוונים. 

כן, לפעמים מדובר בנושאים משמעותיים (איך נחנך ילדים, האם נעבור דירה ונתרחק מההורים או לא) ולפעמים מדובר בנושאים פעוטים (נדליק מזגן, אצל מי נתארח בשבת הקרובה וכו').  לכן חשוב להדגיש כי, גודל הקונפליקט הוא לא הגורם המשפיע על האוויר והאווירה. אלא בני הזוג הם השחקנים המשמעותיים המשפיעים על גובה הלהבות. 

אז איך קורה ששני אנשים בוגרים הבוחרים לנהל חיים משותפים, מוצאים את עצמם מתמודדים עם קושי בניהול קונפליקטים? 

המקור "הנורמלי" של הקונפליקט:   

כל אחד מבני הזוג מגיע מבית שונה, חינוך אחר, רצונות אחרים, אישיות שונה וכו' ולכן, קשה מאוד לדמיין כיצד שני אנשים שגדלו במשפחות שונות, בעלי מחשבות, רגשות, תפיסות עולם, אמונות, העדפות וחוויות שונות ועוד, יכולים לחיות בשקט ובשלוה ללא חיכוכים, מריבות, סכסוכים ותסכולים. 

הרב פינקוס זצ"ל בספרו "תפארת אבות" כותב כך: "שהרי המציאות הממשית שהבעל והאישה הם שני גופים נפרדים גם לאחר נישואיהם ואומנם מטרת הנישואין לאחד לתכלית אחת והיא: להקים בית משותף אבל בתוך אלפי הפריטים המשותפים יש לשמור על נפרדות של כל אחד". 

במאמר זה לא ארחיב לכתוב על המושג נפרדות של כל אחד, אבל במובן הבסיסי ביותר, ניתן להסביר שעם כל ה"ביחד" לכל אחד יש מקום לדעה ולרגש שלו.  

כלומר זהו תהליך בריא, המעיד על התפתחות תקינה של ציר הנישואין. כן, הוא לא אמור לחשוב כמוך ואת לא אמורה לחשוב כמוהו. הוא לא צריך לרצות את מה שאת רוצה, ואת לא אמורה לחשוב כמו שהוא חושב! 

ולכן כשנעמי ומאיר הגיעו מתוך תסכול רב על כך שיש ביניהם קונפליקטים רבים, הדבר לא מטריד ולא מעיד על מציאות מורכבת, אלא מתאר חיים בריאים של שני אנשים החושבים, רוצים, ומרגישים אחרת האחד מהשני. 

אך כמו שכתב פרופסור ג'ון גוטמן מומחה לזוגיות: מריבות לא גורמות לגירושין, אלא, תלוי איך מנהלים את המריבה. כלומר מקונפליקט אפשר לצנוח ואפשר גם לצמוח. תלוי מה עושים אתו. ועם המסר הזה חשוב מאוד להתנהל, אפשר להירגע, אפשר להרגיע המצב בכלל לא גרוע.

אתם חושבים שונה ואולי רוצים אחרת, זה בסיס נפלא לתובנה שלכל אחד מכם יש מרחב במערכת הנישואין ובניהול החיים המשותפים שלכם. 

קונפליקטים במערכת זוגית: 

הקונפליקט הזוגי מורכב מתוכן ומאנרגיה. תוכן הקונפליקט הוא – על מה רבים? אנרגיית הקונפליקט היא - איך רבים? שימו לב לעתים נושא הקונפליקט זניח מעורר אנרגיות של קונפליקט עצומות, ולעתים דווקא נושא חשוב מאוד יכול לצוף בדיון מיושב עם אנרגיות חיוביות. 

ועוד יותר מכך חשוב להדגיש כי, ישנה משמעות עצומה לכך, שהקונפליקט צף בין בני הזוג, כלומר עם האדם הקרוב ביותר. כן, זוהי תופעה רווחת וזוגות רבים מדווחים שהנושא הרגיש נהפך לרגיש מאוד דווקא עם בן/בת הזוג! 

מיכאל אמר:" אני לא מבין מה מפריע לי כל-כך, אבל בשנייה שמיטל מתחילה לטאטא את החדר ואני רואה שהיא לא סדרה את כל הבלגן מסביב, זה פשוט מעצבן אותי ואני מתערב לה ומעיר לה הערות..." 

מיטל לא מתאפקת ועונה לו" ובמשרד שלך, אתה גם מתערב למנקה? מה איכפת לך איך אני עובדת?" 

מיכאל הסמיק וענה בשקט: "אצלך זה מעצבן אותי, אבל רגע כשאת מעירה לי את מתפרצת בכאלה צעקות, מה בעבודה שלך את גם צועקת ככה?" 

מיכאל ומיטל מאוזנים לגמרי שניהם מגיבים אחרת לקונפליקט בתוך המערכת הזוגית שלהם, כי במערכת קרובה קשה יותר לשאת קונפליקט. 

אז מה עושים ? 

שלב ראשון - מודעות .מתחילים להכיר בהן, כן לדעת שזו תופעה נורמטיבית ותקינה, זו תופעה שיכולה לצוף לראשונה בתחילת הקשר הזוגי, אך היא קיימת ועולה בשלבים שונים. 

בכל שלב בחיים היא יכולה לצוף בעוצמה ובסגנון אחר. ו... עם הכרה זו, אין צורך כלל לפחד מהקונפליקטים. כשבני זוג מבינים ומפנימים כי קונפליקטים טבעיים וצפויים להופיע בקשר הזוגי, אז אולי החשש והפחד מהם ירד. 

חשוב להדגיש כי, הפחד מקונפליקט אינו מגן מפניו אלא מחמיר את המצב, מדוע? משום שבנוסף לקושי לשאת קונפליקט בין בני הזוג, עולה מציאות של פחד מעצם זה שיש לבני הזוג קונפליקט (ראה בדוגמא של נעמי). 

הפחד והחרדה עוטפים את הקונפליקט ומוסיפים קושי לאפשרות לפרק אותו מנשקו... 

ישראל ורבקי הם זוג, שניהל את חייהם ברגיעה. עד לרגע שהילדים החלו להינשא. שם רמת הקונפליקטים צפה בעוצמה רבה יותר. יתכן והעומס הטכני והכלכלי השפיעו, יתכן והרצון להוציא את הילד מהבית בתחושות מסוימות ויתכן וישנם עוד סיבות רבות.

פחות משנה מה המקור לקונפליקטים שביניהם, יותר משנה שישראל ורבקי ישימו לב כי, קיים קונפליקט ביניהם. שהם לא חושבים / רוצים / מרגישים אותו דבר ו.. קשה להם עם זה! 

כן השלב הזה נשמע כליל ופשוט, אך פעמים רבות בני הזוג אינם מזהים את המציאות כקונפליקט, אלא, כמצב שגוי המצריך שינוי מהשני. 

ישראל אמר לרבקי:"עד עכשיו ידעת להתנהל נכון עם הקניות, פתאום עכשיו את מרשה לעצמך ואת מבזבזת כספים לריק". "אתה לא צודק"- ענתה רבקי " אתה לא מבין מה כלה זקוקה ולכן אתה טוען כך" 

פה הם מתחילים להתווכח על כמות הבגדים/ החפצים וכו' שזוג צעיר צריך. הם אינם מסתפקים בוויכוח מי צודק, אלא שולפים זיכרונות פחות נעימים מהעבר. אם ישראל ורבקי לא יעצרו מהר מאוד, הם יכולים להיכנס לסחרחורת של מריבה, כעסים ותסכולים. 

אז רגע לפני הם יכולים פשוט לומר אחד לשני: "עד עכשיו יחסית הסתדרנו אחד עם השני, דעה / ההתנהלות אחרת לא יצרה כזה ויכוח, כעת המצב שונה ואנחנו נכנסים לוויכוחים מיותרים... נראה שכדאי לעצור את זה..." 

שלב שני - התחברות 

הקונפליקט מביא אתו בשורה לשני בני הזוג. הוא מביא אתו התפתחות לשניהם. כי, בזמן הקונפליקט אומנם ניכר ההבדל בין השניים, אך הוא מאפשר לשני בני הזוג להציף עמדות/ רצונות /וצרכים. 

כך שאם בני הזוג אינם נבהלים ונלחמים על עמדתם, אזי הקונפליקט יכול להוות מקור לצמיחה ולחיבור ביניהם. תובנה זו באה לידי ביטוי אם בני הזוג מכירים בקונפליקט, מתחברים אליו ויש להם כלים להתמודד איתו. 

אז קדימה, חפשו את הקונפליקטים שקיימים בחייכם, הסתכלו להם בעיניים וחבקו אותם! תזכרו את שכתב פרופסור ג'ון גוטמן: מריבות לא גורמות לגירושין, אלא, תלוי איך מנהלים את המריבה. 

במאמר הבא נמשיך ללמוד על תכונותיו של הקונפליקט ונקבל כיווני עשייה חדשים. 

הכותבת: מלכה הרטשטיין יועצת זוגית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!