מדהים: כך תצליחו לשנות את החיים שלכם לכל מה שתחלמו

אנחנו חיים בתוך העבר שלנו, אנחנו חיים את האדם שהתרגלנו להיות, אנחנו מקובעים בתוך קונספציות ישנות ולא מסוגלים לחלום אל מעבר לגדר הסמוכה אלינו. ולכן אנחנו תקועים

איך יוצאים מהתקיעות שלנו?

תדמיינו את עצמכם בעוד שנה, עם זוגיות טובה יותר, עם תחושת ביטחון ועוצמה במסוגלות שלכם, עם סיפוק יום יומי, עם הספקים לימודיים גדולים, עם חוסן נפשי להתמודד עם אתגרים ולצלוח אותם, עם הרבה יותר כסף בחשבון הבנק, אין חובות יותר, ותוסיפו את החסר...בקיצור תדמיינו את עצמכם מאושרים!

אתם מצליחים להרכיב תמונה כזאת? מסתבר שלא. וגם אם כן היא תתאדה בים המחשבות תוך רגעים ספורים. זו הסיבה לכך שאנחנו כל כך תקועים.

כי אין לנו אפילו תמונה שיושבת לנו בראש לחיים מאושרים יותר. אז למה שיהיו לנו חיים כאלה? לדמיין את התמונה הזאת זה קשה, אז איך נחיה עם זה?

זה כמו לומר לאדם ביום בהיר תעזוב את הבית שלך, את השכנים הנפלאים, את המוסדות של הילדים, את העבודה שאתה נמצא בה כבר שלושים שנה, את ההרגלים שלך, את המכולת השכונתית, תעזוב את הכל ותעברו למקום חדש? לאן?

לא לעבור מרמת גן לירושלים, אלא מרמת גן לאוסטרליה. איך הוא ירגיש? פחד, פחד גדול.

מה יהיה? איך אסתדר? איך אצליח למצוא עבודה חדשה? האם הילדים התאקלמו או שלא? מה עם השפה והמנטאליות האוסטרלית? כל כך הרבה ספקות מחשבות וחששות, יעברו בראשו. ובצדק! זהו אזור לא מוכר למה שהוא יצליח להתמודד אתו?

ככה גם בחיים האישיים שלנו. התקיעות מבחינת הנפש שלנו הוא המקום הידוע והמוכר, התקיעות זה כמו הבית ברמת גן. והשאיפות שלנו הם אוסטרליה.

מה הסיכוי שנרצה לעשות שינוי ולעבור לאוסטרליה סתם ככה ביום בהיר, סיכוי אפסי. אבל רע לנו ברמת גן? רע לנו בתוך המקום המוכר, רע לנו עם ההרגלים השליליים שלנו?

נכון, אבל זה לא משנה לנפש. כי הנפש שלנו מחפשת ביטחון ויציבות, והישן והמוכר שיש בו רע, עדיף על פני החדש והלא מוכר שיעשה לנו טוב.

כי הישן והמוכר משרה תחושה של ביטחון אנחנו יודעים לקראת מה אנחנו הולכים וזה נותן לנו כמין שלווה פנימית שאנחנו במקום טוב, אף על פי שאנחנו סובלים.

זו הסיבה שקשה לנו לצייר תמונה כזאת שממחישה כמה טוב לנו בלי הצרות שלנו, כי זה מפחיד את הנפש שלנו פחד מוות לעשות שינויים כאלה.

אז נכון שאנחנו אומרים לעצמנו, שיש לנו שאיפות, רצונות, ויעדים שאנו רוצים להגיע אליהם, אבל אנחנו לא באמת רואים את עצמנו שם בפסגת ההר תוקעים את הדגל, אנחנו לא באמת רואים את עצמנו חיים יום יום עם החלומות שהופכים למציאות. אנחנו לא רואים את האדם החדש שחי בתוך שיגרת חיים שונה ומעצימה.

אנחנו שקועים חזק בתוך הדמות הישנה שלנו ולא רואים מישהו אחר מבעד לחלון התקווה שבתוכנו. אז מה צריך לעשות בכדי להשתחרר מהאדם הישן? לקחת חמש דקות ביום ולהתחיל לצייר את האדם החדש, לעשות את זה בכל החושים. להרגיש את העולם החדש, לחיות אותו, לראות, לשמוע את הצלילים, למשש את ההצלחה בידיים, להרגיש את הרוגע בתוך העולם שמלא שמחה וסיפוק.

כל יום חמש דקות. לדמיין ולהרגיש את העולם החדש, ואת האדם החדש שבתוכו. איך זה ישפיע על הנפש?

אם נחזור למשל של רמת גן ואוסטרליה. ונשאל איך אפשר לעשות שינוי שכזה? אפשר אם נתחיל לראות את עצמנו בתוך אוסטרליה.

נראה תמונות של המקום, נעשה סיור דמיוני בתוך אוסטרליה, נקפוץ לשם ונחזור, נלמד על האזור. ככה נרגיל את הנפש שלנו שאוסטרליה לא שווה סכנה אלא שווה ביטחון. 

ככה תדמיינו את העולם החדש שאתם רוצים להיכנס אליו, תרגישו אותו, תחוו אותו, וכך תשדרו לנפש שהמקום לא מסוכן אלא מלא בטוב.

אז זהו, נתתי לכם כלי עוצמתי שאם תניחו אותו בארסנל שלכם ותיישמו אותו תחוו תוצאות פנומנליות בפרק זמן קצר יחסית, תצליחו לצאת מהתקיעות המחשבתית והפיזית, ולהכיר עולם חדש שיעשה לכם הרבה טוב.

ועוד סוד קטן: הכלי שנתתי לכם, עושים אותו יום יום ספורטאי עילית ואנשי עסקים מהמצליחים בעולם. כי אם רוצים לעלות לליגה הבאה חייב לחיות אותה כבר, כאילו היא פה לידינו.

מאת: דוד ואזאנא, מומחה ביצירת שינוי שמוביל ליציבות וביטחון לאורך זמן!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!