"חתימת גדו"י בנוכחות בני ביתם - מתועדת!"

רק ליודעי חן

למרות כל הפרסומים מאמש, כולל ב'חדרי חרדים' ובהודעות הטלפון הדרמטיות ומבוהלות של 'מושכי החוטים', לא הופיעה הבוקר שום הכחשה בשם גדולי ישראל, על הוצאה בערמה, כביכול, של חתימותיהם, המתנוססות על המכתב הקורא להקמת 'קרן לפדיון שבויים' עבור אליאור חן.

בנוסח ה'קול קורא' שפורסם בסוף השבוע נכתב "האי גברא יקרא, הר"ר אליאור חן ני"ו ... נימוק בבית האסורים כבר שנתיים ונתהפך עליו הגלגל בעינויים קשים ומרים ולא עוד שמשפחתו רעבים לפת לחם ממש".

רבני גבעה א' בביתר, ובעיקר הרה"ג אשר לעמל הכהן והרה"ג מאיר שמחה אוירבאך, בנו של הגרש"ז זצ"ל, ואחיו של הגר"ש אוירבאך, שעמדו מאחורי היוזמה וחתמו ראשונים על הכרוז, מגדירים בו את אליאור חן כ"איש ישר והגון", וקובעים "מחוייבים אנו להוכיח את צדקתו, וגדולי ישראל אשר שמעו את זעקת לבו נזעקו לעזרה ולסייע בכל מילי אשר יועילו להוכיח צדקתו כדי לפדותו מצרת נפשו".

מזה כמעט חודש ימים, עוברים מספר אברכים שהקימו 'ועד פעולה' לסייע לאליאור חן להוציא את צדקתו בלא עיוות דין, בין בתיהם של גדולי ישראל, ומשכנעים אותם בחשיבות משימתם. מדובר בקבוצת אברכים חסידיים, ברובם תושבי חוץ, שהעומד בראשם והמפעיל אותם הכיר את אליאור חן לראשונה, בעת שפעל בקרב אסירים יהודיים בבית הכלא בברזיל והשתכנע כי נעשה לו עוול גדול. בכמה שיחות ומפגשים שקיימנו איתם בתקופה האחרונה, התרשמנו שמדובר באנשים תמימים עם כוונות אמיתיות, שאין להם ענין לטייח, חלילה, אם אכן נעשו מעשים נוראים על ידי אליאור חן או בהשראתו, אלא להוציא את האמת לאור, ללא נגיעות.

קבוצת האברכים פועלת בכמה מישורים. לגודל ההפתעה היא אינה זוכה לשיתוף פעולה מאליאור חן עצמו, המסוגר וסגור מאחורי סורג ובריח, ואפילו לא מעורך דינו. בעוד הם משוכנעים שהם פועלים לטובת הענין, אליאור חן ומייצגיו אינם בטוחים שאכן כך הם פני הדברים. במסגרת פעילותם הם עומדים לחשוף בקרוב עוד פרטים שאינם ידועים על האשה, אם הילדים שבהם התעללו, המשמשת כעדה מרכזית במשפט נגדו, בתמורה להקלה שקיבלה בעונשה.

במקביל הם אמורים לפרסם בקרוב גם חתימות מפתיעות נוספות של אנשים, המכירים אישית את אליאור חן, ואוזרים אומץ, בעקבות חתימות גדולי ישראל, אחרי תקופה ארוכה של שתיקה, לסייע לו לשכנע את בתי המשפט בחפותו.

כך, למשל, יש בידם עדות כי אותה אשה כבר טענה בעבר נגד אדם אחר, ששמו נמצא בידם והם אף שוחחו איתו והשיחה מתועדת, את אותן טענות ממש שהיא טוענת עתה, לדידם מתוך דמיון, נגד אליאור חן. היא העידה כי אותו אדם התחתן עמה בהסתר, ועוד האשמות מסמרות שיער, בדיוק כפי שהיא טוענת עתה נגד אליאור חן. "האשה, שעליה מבססים את כל הסיכוי להרשיע אותו, היא מדומיינת. על פי עדות שבידינו נדרש אדם, החי כמו בימי בראשית במאחז ביהודה ושומרון, לתת לה גט לחומרה, כפי שגם אליאור חן נדרש וסירב. איש אפילו אינו יודע על כך" – טוען אחד מהאברכים שבועד הפעולה .

"את הבן הגדול הם מכריחים נגד רצונו להעיד, לנאשמים האחרים שעל פי כתב האישום ביצעו בפועל מעשי זוועה בילדים, מבטיחים 'עסקאות' שונות כדי שיפלילו את אליאור חן, ומנסים להאיץ את משפטו של חן, בניגוד להליכים המקובלים, רק כדי שהם יספיקו להעיד נגדו לפני שיתנו להם את ה'מענק' המיוחד בהקלה בעונש" – הוא מאשים_ " לא התכוונו לצאת כבר עתה במסע שיאפשר לו את ההתמודדות המגיעה גם למי שהורשע כבר בתקשורת – הוא אומר – "אבל לאור הנסיבות וההתפתחויות אין לנו ברירה, וזו חובתנו המינימלית כיהודים".

ממש עם אותם דברים הם שכנעו את גדולי ישראל לצרף חתימותיהם לאלה של רבני ביתר. הראשון שהצטרף היה דווקא הגרא"יל שטיינמן, אחריו הגרי"ש אלישיב. "שני נאמני ביתו הקרובים ביותר, נכדו הרב אריה אלישיב והרב יוסף אפרתי, היו נוכחים בחתימה עצמה, והדברים מתועדים" - טוענים האברכים - "לא היתה מעולם שום הטעיה, לא ערמה, הכל בגלוי, ורק מתוך כוונה לעזור ליהודי להוכיח את חפותו. גדולי ישראל קראו את המכתב במלואו והסכימו כי חייבים לעזור ליהודי,גם אם רובנו כלל אינו מכיר אותו".

גם את הגרמי"ל ליפקוביץ החתים, על פי עדותם, נאמן הבית הקרוב אליו ביותר. "עד כמה שידוע לנו, הוא, לעומת האחרים, גם אינו מכחיש זאת".

הפרסום הראשון של החתימות

ביום שני שעבר, עוד לפני שהחתימות הושלמו, ורק הגראי"ל שטיינמן והגרי"ש אלישיב צרפו למכתב את חתימותיהם, דלף המסמך לארי גלהר, הכתב החרדי של המקומון 'ידיעות ירושלים'.

איך דלף?

"יש לנו כיוון, אבל אין לנו ענין לעסוק בזה. העובדה שמיד חזר אלינו עם 'הכחשה' כביכול של נאמני ביתו של הגרי"ש אלישיב, גם היא אומרת משהו" - אומר אותו גורם.

גלהר, בכל אופן, התכוון לפרסם את ה'סקופ' בלעדית בגליון סוף השבוע של עיתונו, וציפה שעורך העיתון, יתן לידיעה פרסום מוקדם באתר mynet כדי שהבלעדיות תשאר בידו עד סוף השבוע.

אלא שזה לא קרה, וביום חמישי בערב, שעות מספר אחרי שהעיתון הודפס, והיה בחלוקה, הגיע עותק ממנו לידי עיתונאים חרדים, והם 'גנבו' לו את הסקופ מתחת לאצבעות ופירסמו אותו בלא 'קרדיט'.

איך אנחנו בטוחים בגירסה זו? מתוך עיון במסמך עצמו. ביום חמישי בלילה, כאשר הוא התפרסם לראשונהה ב'בחדרי חרדים' ועורר את הסערה הגדולה, כבר היו עליו הרבה יותר חתימות מאלו שהופיעו בתקשורת. זו הביאה רק את החתימות שהיו בידי גלהר, והיו נכונות ליום שני ולא ליום חמישי....

מהרגע שהמסמך פורסם, נתונים כל אלה שהכינו אותו, ובהם רבני ביתר, ללחצים אדירים של ה'בוחשים' המוכרים, שלא הוכנסו לסוד העניינים והופתעו לגלות שבנושאים ענייניים שכאלה אפשר להחתים את גדולי ישראל גם בלי לערב אותם. הרבנים, כמובן, לא שוכנעו לחזור בהם מהקריאה לסייע לחן להציג את גירסתו האמיתית, אבל גם נאמני הבתים, שכן היו בסוד העניינים, נמנעו מלהוציא ולו הכחשה עקיפה, מחשש שמא תחשף מוערבותם.

ל'בוחשים' לא נותרה ברירה אלא לעשות שימוש בכלי התקשורת החילונית ובאתרים ש'נאסרו' כדי לפרסם הכחשה שקרית, זאת, כנראה, מתוך הערכה כי ועד הפעולה לא יכחיש את ה"הכחשה" שלהם באותם ערוצים. למרות ה'הבטחות' בעתונים החרדים הרשמיים, כמו 'יתד נאמן', לא פורסמה שום הכחשה ו'בתי גדולי התורה' פירסמו "הכחשתם" רק ב...מהדורת האינטרנט של העיתון 'הארץ'.

מה הייתם עושים אילו הבוקר היתה מתפרסמת הכחשה בעתונות החרדית? - שאלנו את המקורות שלנו ב'ועד הפעולה'. "הם לא היו מעיזים לפגוע עד כדי כך בגדולי ישראל. יש לנו תיעוד מלא מהחתימות ומהשיחות" - הוא אומר.

אבל יחד עם זאת הכינו גם מלכודת ל'בוחשים'. "מי היה מכחיש? בשם 'בית הרב אלישיב'? אנחנו הכננו להם הפתעה: הם לא יודעים שעל המסמך האחרון חתום גם הגר"נ קרליץ, שצירף את חתימתו ביום רביעי האחרון בלילה. העניין לא פורסם בשום מקום, ואפילו משמשיו אינם יודעים זאת. כמה שהיו מכחישים, היינו מוכיחים להם שיש לנו חתימות נוספות ואמיתיות של גדולי ישראל עצמם, שהם לא ידעו אפילו שצריך להכחיש אותם"...

מי אומר שצריך לפרסם הכחשה כדי להציג את ההוכחה? – הנה לפניכם הכרוז המלא, כולל החתימה של הגר"נ קרליץ שעדיין לא התפרסמה בשום כלי תקשורת, בפרסום ראשון.

הכתבה המופרכת ביותר

בדיוק בסוף השבוע שבו הופיעה ידיעה חדשותית בעתונות על קבוצה של 'עובדים זרים' שניסתה להתגנב לישראל במסווה של נבחרת ספורט ל...'משיכה בחבל', מנסה יהודה שלזינגר, הכתב לענייני חרדים של 'ישראל היום', ל'הגניב' לתודעת קוראיו את קבוצת 'מושכי החוטים' שהוא החליט עליה, ולהציגה כ'נבחרת' חרדית.

למרות שמדובר בהצבעת יחיד, ה'ברנז'ה' לחוצה וה'נבחרים' מסתובבים להם נפוחי אגו.

שלזינגר, שבדרך כלל נחשב לעתונאי אמין ושקול, הלך הפעם על הגבול ה'אפור'. למרות שכמעט אף אחד מהשמות שהוא מונה לא מופיע ברשימה יומרנית קודמת של '100 המשפיעים של הציבור החרדי', שגם היא הומצאה בעבר למטרות מסחריות, יש לו 'כיסוי' טוב, לכנות לפחות את חלק מנבחריו כ"המושכים בחוטים".

אחד מהם, למשל, מושך ב...'חוטי הטלפון', ומנצל עד תום את המצאתו של אלכסנדר גרהם בל כדי לבלבל ולבחוש. שניים אחרים משכו בחוטים כה חזק עד ש...פרמו את אדרתו של המחנה החרדי והותירו אותו קרוע ושסוע.

האם יתכן ששלזינגר טעה ברשימה ובמקום לפרסם את רשימת המושכים האמיתיים בחוט המשולש שלא במהרה ינתק, הוא פירסם בטעות רשימה אחרת של ה'מקורות' שלו והמדליפים לתקשורת מתוכנו?

מי שעובר על רשימת השמות שהוא בחר ועל אלה מתוכם ש..."סרבו להגיב לכתבה", לא יכול שלא להתרשם כך.

השיחה העניינית ביותר

בטאון חדש בשם 'גילוי דעת' הצטרף לאחרונה לערימת העלונים השבועיים המחולקים בבתי הכנסת, ושמזמן כבר עברה את עוביים של סידורי התפילה והחומשים.

ההכנסות של הבטאון הזה, לפחות, היוצא על ידי קרן אביה לע"נ אביה יהושע ז"ל, הן קודש למלחמה בתאונות הדרכים, וזוהי נחיצותו אל מול הרבים האחרים.

בשבת האחרונה חולק גליון מספר 5 של 'גילוי דעת' ובו לצד מאמרי הגות ומחשבה של הרב יעקב אריאל רבה של רמת גן, הרב דב ליאור מקרית ארבע, ועוד רשימה ארוכה של רבנים ואישים, גם שיחה עם שרת בקליטה סופה לנדבר. אותנו היא דוקא הצליחה להפתיע.

על הרב הראשי הספרדי הגר"ש עמאר: "התרגשתי לפגוש אישיות תורנית מרשימה וחכמה".

על המסורת היהודית: "יש לי רגש חם ועמוק למסורת היהודית אשר שמרה על הקהילה היהודית המפוארת בברית המועצות במשך כל שנות השלטון הקומוניסטי. ברור שכוחו של העם היהודי טמון במורשת היהודית הנפלאה העוברת מאב לבן במשך למעלה מ 3000 שנה".

על חוק הגיור: חוק חשוב הבא לקדם את מצבם המורכב של עשרות אלפי העולים שאינם יהודים על פי ההלכה אך הם מ...זרע ישראל ובברית המועצות נחשבו ליהודים"

על יציאת מצרים: "לידת העם היהודי שככל לידה לוותה בצירים כאבים שבסופם שמחה והתחדשות. בתור מי שעלתה לישראל מברית המועצות שעבר לפני 30 שנה , אני יכולה להעיד על עצמי שמתקיים בי הנאמר בהגדה של פסח "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.

בהתייחסות לנקיון לקראת הפסח, מתבססת שרת הקליטה, כנראה, על גישתו של הרב שלמה אבינר, אורח קבוע בעלונים מהסוג הזה, הסבור שאין צורך בקרצוף חזק מדי של הבתים לקראת הפסח. שרת הקליטה:"בכל שנה שוטפת את המדינה קדחת נקיון כאילו לא מנקים את הבית כל השנה ומחכים רק לפסח. לי אישית יש קדחת נקיון ואני מקפידה לנקות את הבית בכל שבוע וממליצה לכל בית לנהוג כך. כמובן שלפני חג הפסח יש להשתדל ביתר מרץ".

אותנו היא ממש הרשימה. אז למה יאיר דגן שעשה עמה את השיחה דואג להדגיש כי היא נאלצה להכנס לדיון ולא הספיקה לתת לו את המתכון ללחמניות בפסח?

לא קלטנו.

המודעה המפתיעה ביותר

ואם בעלוני השבת עסקינן, מי שהפתיע אותנו ביותר השבת לקראת ברכת חודש הגאולה, הוא עלון רבני 'צהר'. למרות התנגדותו של הארגון הזה לרבנים ה'ממסדיים' ובעיקר אם הם חרדים, הוא שילב לראשונה את הרב אברהם יוסף, רב העיר חולון, בנו של הגר"ע יוסף, שעונה לכל ההגדרות שהארגון הזה קם כדי לדחוק את רגלי הנושאים אותם, ביום עיון על מדע והלכה לקראת הפסח.

על פי המודעה המתפרסמת בעלון, הרב אברהם יוסף יופיע לפני רבני 'צהר' לצד הרב דוד סתיו, הרב ישראל רוזן, הרב נחום רבינוביץ והרב יעקב אריאל.

אין ספק שמדובר בימות המשיח, וצריך למהר ולהצטרף לתוכנית המינויים על קרבן הפסח, כדי שלא נתפס, חלילה, לא מוכנים.

הפסיקה המעניינת ביותר

השבועון 'בקהילה' מצטיין תמיד בהבאת פסקי הלכה מיוחדים ומעניינים של גדולי ישראל, ובסוף השבוע פירסם הכתב חיים גרינברג אחד שכזה שניתן על ידי הגר"ח קנייבסקי.

"אל הגר"ח הגיע הרה"ג ר' יוסף גרנט, ר"מ בכיתה ח' בתלמוד תורה 'תשב"ר" – כותב גרינברג – "ונפשו בשאלתו. אחיו המבוגר נפטר ושבעת ימי האבל יגרמו להיעדרו ממשרתו בת"ת. תלמידי כיתתו אמורים להיבחן לישיבות הקטנות השונות בראש חודש ניסן הקרוב, והם זקוקים לנוכחות רבם שיסייע להם בהכנות הלימודיות. חסרונו הבולט של הר"מ מהכיתה בימים עמוסים אלו, עלול להסב בעיה לתלמידים שיתקשו להתמודד עם אתגרי המבחנים המצפים מהם. הרב גלנט ביקש, איפוא לברר, כיצד ניתן לפתור את הבעיה"?

"אתה מוגדר כמי שרבים צריכים לו ולפיכך עליך לשבת שבעה בביתך שלושה ימים בלבד. ביתר הימים תוכל להגיע לת"ת כדי ללמד את תלמידיך תורה, ובלבד שתשב על שרפרף נמוך כמתחייב בהלכה". – פסק הגר"ח קנייבסקי.

כך, בסופו של דבר הישיבה של מעלה לא תעכב את מבחנם של תלמידי 'תשב"ר' לישיבה של מטה.

הראיון המגן ביותר

רענן דינור, מי שהיה מנכ"ל עירית ירושלים ואחר כך משרד ראש הממשלה, יד ימינו של אהוד אולמרט, שובר בראיון שהוא מעניק למוסף השבת של 'כלכליסט' שתיקה, ועמה גם את כל מה ומי שנקרה בדרכו.

אמירת המחץ שהוא יורה כחץ ישיר לעבר מבקר המדינה: "קשה להשתחרר מהתחושה שמישהו קיבל החלטה למצוא דופי בעבודתו הציבורית של אולמרט. בניסוח אחר: אני מתרשם שאולמרט הופיע בבנק המטרות של מבקר המדינה, בין אם זה כדי לחזק את מעמדו ובין אם זה מטעמים אישיים"...

על המעטפות ה'ירוקות' של טלנסקי אומר דינור:"אני מכיר את אהוד. הוא לא לקח לכיסו שקל מכספים שנועדו לממן בחירות"...

ומכספים אחרים?

את השאלה הזו הכתבת לא הציגה לו. במקום זה שמעה ממנו סיפור נוגע ללב על ה'בוס' לשעבר. "מעשה בעובד עירית ירושלים בכיר למדי, שאני פיטרתי. הוא הלך לאולמרט ואמר לו "המנוול הזה דינור פיטר אותי". אמר לו אולמרט: "אם רענן פיטר אותך הוא ידע מה הוא עושה. אבל כיוון שהגעת אלי עם האשה ועם הילדים, לא אוציא אותך בלא כלום. הוא רשם צ'ק אישי של עשרת אלפים שקל ונתן לו".

עכשיו אתם יודעים לאן הלך הכסף?

המודעה המקוממת ביותר

אימרות השפר העסיסיות בשפת האידיש, הפכו כבר מזמן ל'בנק הגימיקים' של משרדי הפרסום הפונים לציבור החרדי.

בשבוע שעבר נעשה באחד מהם שימוש שאינו מתאים. המשפט רב המשמעות הרצינית "נישט אין שאבע'ס גירעט", הופיע בענק במודעה פירסומית, שהמשכה הכשיל את כל הקורא בה באיסור הכנה משבת לחול. "נישט אין שאבע'ס גירעט" - נאמר בה, כלומר בא לא נדבר על ענייני מסחר בשבת אבל..."ביום ראשון בבוקר כדאי שתתקשר".

המודעה פורסמה בנוסח הזה בכל העתונים החרדים, ואף לא חבר אחד ב'ועדות הרוחניות' מנע את פרסומה. ויתור על הכנסות, גם אם הוא בא למנוע חילול שבת מרבים, גם הוא לא רק "נישט אין שאבע'ס גירעט" אלא גם "נישט אין יום חול גירעט"...

השבת מופיעה המודעה הזו, פעם נוספת, רק ב'המודיע' ובשינוי נוסח קל, הבא לצאת ידי חובה אלה שבודאי העירו במקביל לנו. הפעם הכותרת היא:..."ראד נישט אין שאבע'ס... אבל ביום ראשון בבוקר כדאי שתתקשר"...

אם אנחנו מבינים טוב התכוונו המפרסמים שלא תדבר על העיסקה בשבת, רק תחשוב עליה ותזכור להתקשר ביום א'. ולמרות ש"מלאכת מחשבת אסרה התורה" אבל "מחשבה הקב"ה אינה מצרפה למעשה"...

אחרי ההתפלפלות הזו אולי מן הראוי היה להכניס את המודעה הזו ל...מוסף התורני.

החגיגה המתוקשרת ביותר

ולסיום מחיאות כף ל'קו עתונות' שבבעלות אוריאל קוניק ובעריכת אבי רוזן, שציינה אמש, בטקס מרשים ביותר שנערך ב'הדר דימול' , כ' שנות הופעה, והתפתחות לשמונה מקומונים (בינתיים) המופצים בכל ריכוזי הציבור החרדי בארץ.

השפעתם של צרי העין שביקשו לפגוע בחגיגה והאינטרסנטים הפוליטים שניסו להשפיע על אישים שלא להגיע, היתה שולית ביותר, עד שאפילו ח"כ הרב משה גפני לא הגיע בגלל... שנת אבל ולא בגללם.

הם רק הוכיחו שגם אם עיתון עושה מאמץ על שלא להיות לוחמני ומיישר קו עם כולם, אם הוא עיתון חינם ומאיים, הוא יתקל במנה גדושה של 'שנאת חינם'... חינם אין כסף.

הכל כי...נמכרנו חינם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!