פרסום ראשון: הדיל נרקם; החוק שיסדיר את מעמד 3 רבני הערים

שנה חלפה מאז הגיע הזמן בו רבה של ירושלים הגר"א שטרן נאלץ לעזוב את תפקידו, המצב הפוליטי העלה יוזמה כי כהונתו תוארך לפחות עד להרכבת הממשלה, וזאת במטרה לנסות ולקדם חקיקה שתאריך את תקופת כהונתו בעוד חמש שנים. אלא שתקנות שאושרו על ידי משרד המשפטים והמשנה ליועמ"שׁ ארז קמניץ, עלו לדיון אך לא אושרו על ידי השר לשירותי דת דאז יצחק וקנין, מאחר והאחרון דרש לאשר גם את כהונתו של רבה של כרמיאל הרב אליהו מלכא שנמצא אף הוא במצב דומה.

בפועל, התקנות שיאריכו את כהונתו של הרב מלכא לא הגיעו לידי השר וקנין שסירב לחתום על הארכת כהונתו של הרב שטרן וזה נאלץ לסיים את תפקידו כרבה הראשי של העיר ירושלים. בזמנו חשפנו כאן ב'בחדרי חרדים' את הדיל שנרקם בין הסיעות הדתיות בכנסת, סיעת הציונות הדתית שקידמה את הארכת כהונתו של הרב שטרן, לבין סיעת ש"ס שתמכה בהארכת כהונת הרב מלכא. אז הם הציעו להוסיף את את הארכת כהונתו של הרב יוסף שיינין מאשדוד שנאלץ אף הוא לסיים את תפקידו.

בזמנו בדגל התורה הביעו התנגדות לדיל, זאת בשל התנגדותם להאריך את כהונת הרב אריה שטרן בעיר ירושלים. בשנה שחלפה הצליח הרב שיניין, רבה של אשדוד להסדיר את מעמדו, כך שהוא יוכל לכהן עוד מספר שנים, תוך התחייבות כי יעזוב את תפקידו בהגיעו לגיל 80, מה שמביא את דגל להרגיש חופשיים בכל פעולה שיבקשו לבצע יחד בסיעות הציונות הדתית ובש"ס.

כעת, בחלוף שנה, אנשי הרב שטרן לא מתייאשים, ובימים האחרונים הם מקדמים בכנסת חקיקה שתלויה כמובן במצב הפוליטי ובאי יציאה לבחירות, ולפיה רבני הערים, ירושלים, כרמיאל ואשדוד יוכלו להמשיך בתפקידם לעוד מספר שנים. באם החקיקה תעבור בכנסת, יוכל הרב שיינין להמשיך בתקידו עד לסוף חייו, חרף הדרישה של משרד המשפטים לפרוש בגיל 80.

מעט רקע: רבנים שמונו עד לשנת 1974 יכלו לכהן בתפקיד עד סוף ימיהם, לאחר מכן שונה החוק וקבע כי רבנים שמונו לאחר שנה זו, יכהנו עד לגיל 75 אם אפשרות להארכה לגיל 80, ובשנתך 2007 שונה שוב החוק לכך שרבנים יכהנו רק עד גיל 70 -* אם אפשרות להארכה לעוד חמש שנים בלבד. הרב שיניין כיהן בתפקיד רב קודם שנת 1974, אך מונה כרב בעיר באשדוד לאחר שנה זו מה שעורר מחלוקת משפטים לגבי תקופת כהונתו.

הרב מלכא כיהן בתפקיד רב חבר הרבנות קודם התקנות בשנת 1974 ומונה לכהן כרב עיר לאחריהם, וגם לגביו ישנה שאלה משפטית. הרב אריה שטרן טוען כי לו הייתה ממשלה מתפקדת, היה מחוקק בכנסת חוק להארכת הכהונה עד גיל 80, כפי שסוכם בהסכמים הקואליציוניים בין הסיעות הדתיות, כך שפרישתו בזמן שלא ניתן למנות מועמד אחר פוגעת בזכותו, במיוחד לאור תיקון החקיקה הצפוי.

כדי להסדיר את שלוש הבעיות הנ"ל, הגיש חבר הכנסת אריאל קלנר מהליכוד הצעת חוק עליה חתומים גם חברת הכנסת הילה שי ווזאן מכחול לבן ומתן כהנא מימינה, המבקשת לתקן את מעמדם של שלושת הרבנים - שלכל אחד בעיה אחרת - שתיפתר באם החוק יעבור בשלוש קריאות בכנסת.

"סעיף שיינין" יקבע כי מי שכיהן כרב עיר קודם אישור התקנות שהגבילו את הכהונה עד גיל 75, ולאחר אישור התקנות מונה לרב בעיר אחרת, יוכל כמו שאר הרבנים לכהן בתפקיד עד לסוף ימיו.

"סעיף מלכא" יקבע כי מי ששימש בתור רב חבר הרבנות, ערב תחילתן של תקנות 1974, באותה העיר בה נבחר לאחר מכן לכהן כרב עיר, יחולו עליו ההוראות לעניין משך כהונה של שהיו קיימות לפני תקנות תשל"ד כך שיוכל לכהן עד לסוף חייו.

ב"סעיף שטרן" מוצע לקבוע כי משך הכהונה של רב שנבחר וגילו היה יותר מ-60 שנה ביום בחירתו, יכהן 10 שנים, כך שהרב שטרן יוכל להשלים את החקיקה ולכהן לעוד 4 שנים או שמא אף חמש.

בדברי ההסבר לחוק נכתב: "בהוראת השעה אנו מבקשים לעשות תיקון לעוול שנעשה לרבנים בישראל. שינויי התקנות בנוגע לתקופות כהונת רבני עיר וההבדלים ביניהן, יצרו מצבים בהם נגרם עוול לרב המכהן, ובכוונת הוראת שעה זו לתקנם. לפיכך, הוראת שעה זו קובעת, כי במקרים המפורטים, יחולו כללים ייחודיים שיאפשרו לרב עיר המכהן לממש את תפקידו ואת תקופת כהונתו המתאימה".

"לגבי רב עיר שמונה לכהן אך התקנות הקיימות מונעות ממנו לשמש בתפקידו לפחות 10 שנים, קובעת הוראת השעה כי הוא יכהן לכל הפחות 10 שנים מיום בחירתו", נכתב בהתייחס למצב הרב שטרן, ולגבי הרב שיינין נכתב, "רב עיר שכבר נבחר בעבר לשמש כרב עיר אחרת, וכעת עם כהונתו בעיר התקנות החדשות מגבילות יותר את כהונתו, קובעת הוראת השעה כי יחולו עליו הכללים שחלו כאשר נבחר לראשונה כרב עיר".

באם החוק יעלה לדיון הוא יעורר גם מחלוקת פוליטית בין הסיעות. כשכאמור, בש"ס ובציונות הדתית תומכים בהארכת תפקידו של הרב שטרן לעומת סיעת דגל התורה שהביעה התנגדות להארכת תפקידו. יהיה מעניין לראות כיצד יפעלו כשהחקיקה מטיבה גם את הרב שיינין שנתמך על ידי הסיעה ורבני המפלגה הליטאית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!