הניאו נאצי מספר: העיניים הנפוחות זעזעו אותי

בקיץ 1987, כריסטיאן פיקוליוני משיקגו עמד בסמטה ועישן, עד שגבר עם ראש מגולח ומגפיים שחורים גבוהים ניגש אליו.

"הוא שלף את הסיגריה מפי, הסתכל לי בעיניים, והוא אמר, "זה מה שהקומוניסטים והיהודים רוצים שתעשה כדי לשמור על צייתנות", סיפר פיקוליני.

בגיל 14 הוא לא באמת ידע מה זה קומוניסט, או יהודי לצורך העניין, ולא היה לו מושג מה המשמעות של "צייתנות". הנאצי שאל אז איך קוראים לו. "פחדתי להגיד לו כי שם המשפחה שלי, פיצ'וליני, היה סוג של נקודת מחלוקת עליו גדלתי. זה היה משהו שהציק לי". אבל לבסוף הוא אמר לו, והנאצי אמר לו שאין שום בעיה עם השם.

הוריו של כריסטיאן היו מהגרים שעברו מאיטליה בשנות השישים, והוא הרגיש יותר איטלקי מאשר אמריקאי. האיש שהתקרב לכריסטיאן באותו יום היה קלארק מארטל, והקבוצה אליה גויס הייתה קבוצת ניאו-נאצית מאזור שיקגו.

כריסטיאן מאמין שמרטל, אז בן 28, חיפש מישהו פגיע, הוא סיפר ל-BBC כי "השירים הנאציים העניקו לי תחושת גאווה", הוא אמר כי הוא תמך ב"עליוני העל הלבנים כלוחמים כנגד גזעים ודתות תת אנושיים, טפילים שניסו להשמיד את התהילה והמורשת הזו של הגזע הלבן".

כריסטיאן מרצה על עברו. (צילום מסך)

בתחילה הסתיר כריסטיאן את מעורבותו בקבוצה ממשפחתו, הוא כיסה את בגדיו וזרק את מגפיו הכבדים מחלון חדר השינה שלו כשיצא החוצה, כדי לא להעלות את חשדם.

אך עם הזמן הוא החל להתנגד ו"להעניש" את הוריו שלדעתו נטשו אותו, "מכיוון שהם היו מהגרים, יתכן שזה היה חלק מהסיבה שבגללה הפכתי להיות כל כך אנטי-מהגרים" סיפר.

ואז קרה משהו שהפך את כריסטיאן למנהיג האזור של הקבוצה, בשנת 1989 נגזרו על מרטל 11 שנות מאסר בגין הכאת אישה בת 20. היא הפכה למטרה כי היא עזבה את הקבוצה הניאו-נאצית ולכאורה היו לה חברים שחורים. מרטל ואחרים גם הרסו חלונות ראווה יהודיים וציירו צלבי קרס בכל רחבי שיקגו ביום השנה של ליל הבדולח.

חברים רבים בקבוצה נתפסו ונשלחו לכלא, בעוד אחרים ירדו למחתרת, כריסטיאן אז רק בן 16, נכנס לתפקיד מנהיג אזור והחל לבנות את הקבוצה מחדש.

הוא מעריך כי גייס כ-100 חברים באופן ישיר - אך בעקיפין אין לו מושג על היקף השפעתו האמיתית. הסיבה לכך היא שהוא הקים להקה שנקראה על שם השואה, והמוזיקה שלה הגיעה הרבה מעבר לארה"ב.

חברי הלהקה נסעו לגרמניה כדי להופיע, ובזמן שהיה שם, כריסטיאן ביקר בדכאו, מחנה ריכוז בו נרצחו עשרות אלפי יהודים על ידי הנאצים.

"המוזיקה הזו חיה גם היום. היא עדיין מגייסת אנשים ועשויה להביא למעשי אלימות מעוררי השראה", אומר כריסטיאן שמנסה ב-24 השנים האחרונות לבטל את הנזק הזה.

"זה מחריד לחשוב שהאמנתי כל כך בעיוורון במשהו ולא הצלחתי לראות איך זה פוגע באנשים אחרים. אין שום תירוץ לזה. אין שום דרך בשבילי להסביר את העובדה שהשתתפתי בדברים שמהללים את מותם של אנשים חפים מפשע".

יש מקרה אלים מסוים שנשאר עם כריסטיאן עד היום. כשהיה בן 18, אחרי לילה של שתייה, הוא וחבריו נסעו למקדונלד'ס שם חיכו כמה צעירים שחורים בתור לאוכל שלהם.

שיכור ולוחמני, הכריז כריסטיאן בקול רם שמדובר במקדונלדס "שלו" וכי הם צריכים לעזוב. בני הנוער עזבו מבוהלים את המקום, כאשר הקבוצה של כריסטיאן רדפה אחריהם. אחד מהם שלף אקדח וכוון אותו אל הנאצי וחבריו. ירייה אחת נורתה, ופספסה את המטרה, האקדח נתקע, וכריסטיאן קפץ על היורה. "אני זוכר שהיכתי אותו, בעטתי בו, נתתי לו אגרופים עד שפניו התנפחו, ואני זוכר אותו על הקרקע מסתכל עלי דרך עיניים נפוחות כשבעטתי בו, עיניו התחננו לעיניי להישאר בחיים".

בפעם הראשונה משהו בכריסטיאן זז. "חשבתי לרגע שזה יכול להיות אחי, או מישהו שאני אוהב. וזיהיתי איך מה שאני עושה לו, לא רק מכאיב לו, אלא גם ישפיע על משפחתו ועל האנשים שהוא אוהב".

לדבריו, למרות הכל הוא לא היה אמיץ מספיק בכדי לעזוב את החבורה שנתנה לו זהות ויחס מגיל 14.

הוא התחתן כשהיה בן 19 והיו לו שני ילדים כשהיה בן 21. מכיוון שהיה צריך לפרנס את משפחתו, הוא פתח חנות תקליטים קטנה שמכרה את המוזיקה שלו, ותקליטים שייבא מאירופה.

הוא ידע שהוא לא יכול פשוט להיכנס לעירייה ולהגיש בקשה לרישיון עסק למכירת מוזיקה נאצית, ולכן אמר להם שהוא ימכור מגוון רחב של מוזיקה, אך המוזיקה הגזענית היוותה כ-75% מהכנסותיו.

הלקוחות שלו היו שחורים ויהודים, "הם נכנסו דווקא אלי לחנות, הם ידעו מה אני מוכר, האנשים האלה היו נכנסים לאתגר אותי, אבל הם בחרו לעשות זאת באמצעות חמלה במקום תוקפנות. אני מאוד אסיר תודה על כך כי זה איפשר לי בפעם הראשונה לקיים אינטראקציה משמעותית עם האנשים שחשבתי ששנאתי".

כשהיה בן 22, נישואיו התפרקו. "לא הצלחתי לשמור את משפחתי במקום הראשון לפני התנועה הנאצית, ובסופו של דבר היא עזבה אותי" סיפר.

זאת היתה הסיבה שהביאה אותו לבסוף לסגור את חנות התקליטים ולהתרחק מהעליונות הלבנה. ולעזוב את הכל.

בשנים שחלפו מאז שעזב הוא דיבר עם למעלה מ-1,000 איש, ומאמין שהוא עזר בהצלחה כמעט ל-400 אנשים להתנתק מקבוצות קיצוניות מכל הקשת האידיאולוגית, מלאומנים לבנים וכלה בלוחמים זרים שנסעו לסוריה כדי להצטרף למדינה האסלאמית דאעש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!