וגם פנחס מהצ'ולנט של ליל שישי זכה לחיקוי

המערכון בשלמותו (באדיבות מאיר באום)

פתיח: שלום לכולם! פורים שמח!

לכבוד מסיבת פורים החלטנו להעניק לכל בחורי הישיבה חוויה מיוחדת במינה ולהסיע את כולכם בזמן 30 שנה קדימה לעתיד-פורים שנת ת"ת.

בעוד כמה רגעים יעלו הנה קבוצת מרואיינים, כולם חיים בשנת ת"ת! כל האירועים עליהם הם עומדים לדבר קורים בשנת ת"ת. 30 שנה מהיום. מובן?!


מנחה: ערב טוב ופורים ששששששששששמח לכולם. התכנסנו כאן היום למטרה מסוימת, אבל לפני שנתחיל, כדאי שנכניס אתכם קצת לעניינים: השנה היא שנת ה' אלפים ת"ת, 30 שנה קדימה ממה שאתם זוכרים, הזיכרון שלכם מהישיבה היום לא כל כך מעודכן, אז להלן רשימת מקוצרת של ההתפתחויות שקרו כשלא הייתם איתנו...:

# סיימו אתמול את החדרים למטה, מיד אחרי פורים יחנכו אותם.
# כל שלושים השיעורים שהגיעו ב-30 השנים האחרונות לשיעור א' היו כישלון חרוץ אבל בשנה הבאה הרב ויינפלד מבטיח שיהיו "פסולת נקיה"!
# ישראל גבאי עדיין רק אחראי דרשו...
# התקבלו לכוילל עוד שנים מבוגרי הישיבה שמתוכם אחד עבר קודם לחברון.
# הרבנית הוסיפה סוף סוף עוד טעם לליקר חוץ מקפה ושוקולד- טעם ביצים.
# הצרור מפתחות של שמעון הגיע כבר -ל4 ק''ג.
# בקמפ האחרון ר' מרדכי אסר לצאת למגרשים במתחם בלי מעילים ארוכים.
# בקניון הוסיפו סוף סוף מדרגות נעות על חשבון שני החדרים האחרונים בחינקיס.
# פחית אר סי במכונות הגיעה ל-8:90 שח ועדיין צריך לנער לפני השימוש - את המכונה.
# הגיעו לישיבה ב-40 השנה האחרונות שבעה עשר אחים לבית סמוכיאן.
# ביו"כ האחרון אפרים פולק הצליח לדחוס בביסמדרש 850 איש. עומדים צפופים ומשתחוים בשירותים...


במשך 30 השנים האחרונות התפתחה בישיבה תופעה בעייתית מאד. בערך כל תחילת זמן נוסף בישיבה משיב חדש. הגענו למצב שהיום ישנם בישיבה מאות משיבים, הרבה מעבר לנצרך. לבד מכך שזה מיותר לגמרי, זה גם מעורר בעיה חמורה: הבחורים מרגישים שאין להם מה לחפש בשיעורים, לא עולים לשיעורים והמצב בשיעורים הגיע לידי כך שהר"מים מוסרים את השיעור לקירות בלבד.

אני רוצה להזמין לדיון את מי שנפגע יותר מכולם מהתופעה הנלוזה הזו, מי שנאלץ לקבץ בחורים לשיעורים שלו ללא הצלחה כבירה. מנחיל תורת ודרך בריסק בישיבה! הוא ישן במשך 13 השנים האחרונות והערנו אותו במיוחד לערב הזה.

קבלו את ר' שמריה גרוסנס!

מנחה: שלום הרב! הרב לא חושב שהמצב הקיים הוא לא טוב? הרי כולנו עדים לסיטואציה המביכה המתרחשת בבית המדרש מדי שבוע בימים שני ושלישי. כולנו רואים את הרב מסתובב בין הבחורים וממש מתאמץ למצוא בחורים. מה דעת הרב?

ר' שמריה: אני מקבץץץ?! אני לא מקבץץ! אם אתה רואה אותי מקבץץ יש לך בעיה בהראייה...

מנחה: אז הרב לא מקבץ?...

ר' שמריה: תראה. איז איך אמרת קוראים לך?

מנחה: מאיר שמחה באום. למה?

ר' שמריה: תראה מנדל שמחע, אני מסביר להם שאם הם יכנסו בחבורה שלי הם מאד יהנו...

מנחה: אבל הם לא משתכנעים...

ר' שמריה: חלק עוד לא בסססוגיא, וחלק כבר עברו הסססוגיא. איז בסיידר.

מנחה: אם כן נראה שהענווה של ר' שמריה לא נותנת לו לראות את הבעיה. הזמנו להצטרף אלינו את מי שכיום נחשב לאדם החזק בישיבה, לאחרונה התחיל ללבוש אפילו עניבה, כפי הנראה יהיה ר"מ שיעור א' החל משנה הבאה, כבר היום הוא אחראי על הכוילל, אני גאה להזמין לדיון את הרב אושי ויינפלד.

מנחה: אני יודע שלא הרב מינה את כל המשיבים האחרונים, למעשה הרב הוא עוד מינוי של האבא ר' צבי. אבל בכל אופן נרצה לשמוע את דעת הרב, איך הרב מסביר את כל המינויים המיותרים האלו?

אושי: מה זאת אומרת! כדי שיהיה לבחורים את מי לשאול! זה עוזר לישיבה! זה מעלה את השם של הישיבה! זה כל המהות...! גם בחורים מבקשים! בחורים רוצים!....

מנחה: אבל זה קצת יותר מדי, וכמו שהרב יכול לראות השיעורים נפגעים מזה. בחורים לא נכנסים לשיעורים בגלל זה...

אושי: לא נכנסים? למה לא נכנסים? אתה בטוח שלא נכנסים? דיברתי איתם, אמרו לי שכן! אתה בטוח שלא נכנסים?

מנחה: לא נכנסים! כבר 40 שנה לא נכנסים! הרב אולי עדיין לא היה פה אבל בחורים בהחלט לא נכנסים!

אושי: אתה בטוח? תבדוק את זה. אולי אתה צודק, יכול להיות שאתה צודק. אם באמת בחורים לא נכנסים לשיעורים, זה מאד כואב לראש ישיבה זה מאד אכפת לראש ישיבה אנחנו נבדוק את זה ונטפל בזה בכל הרצינות.

ר' שמריה: איז, זה בעיה שבחורים לא נכנסים להשיעור?

אושי: מהההה?! לא להיכנס לשיעור זה לא בעיה?! הרב באמת ככה אוחז?

ר'שמריה: למה? יש בחור שרוצה ללמוד לבד ויש בחור שרוצה ללמוד עם החברותא ויש בחור שהספיק לו שלוש שעות והוא רוצה קצת אממ... אממ... להתאמן בתכשירים...

אושי: לא להיכנס לשיעור? אני אשלח אותם הביתה! נשלח שיעור שלם הביתה...

ר' שמריה: אושי.. ר' אשר... איז איך אמרת קוראים לך?... איז תראה ר' מנשה כשאתה שיחקת בשלוש המקלות ובהגולות , הייים ישבו ולמדו. איז בחור שקצת רוצה אעעעעעע... ללמוד דברים אחרים איז אני חושב ש...אפשר להבין.

מנחה: טוב. אני חושב שנסתפק (אה) בדברים האלו ונעצור את זה לפני שיהיו הרוגים. לאחר שלפני שלושים ואחד שנה הזמנו לכאן את הראש ישיבה ובמקום לבוא הוא שלח את בנו ר' אריה והניסיון לא מי יודע מה הצליח, אנחנו שמחים שאחרי מאמצים מרובים עלה בידינו להביאו הנה. אני מתכבד להזמין את מורינו ראש הישיבה שליט"א.

הראש ישיבה נכנס מתיישב על הכסא ושם את הרגל עם השושנה על עוד כסא.

מנחה: פורים שמח, הראש ישיבה... אני שמח שהראש ישיבה הצטרף.

הר"י: מה, מה?

מנחה: אמרתי פורים שמח...

הר"י: עדיין לילה...פורים...אחרי קריאס'מגילה...ליל פורים... פורים... אפעס מחר בבוקר!...פורים...פורים...פורים.... האמת, כשהייתי בלוס אנג'לס אצל הרב קראוס, שם, אצלהם, הפורים מתחיל בלילה...

מנחה: הראש ישיבה בטח יודע שבישיבה יש מדי הרבה משיבים ובביסמדרש מדברים שאולי זה קצת מדי הרבה. הראש ישיבה חושב שזה ראוי? הרי למעשה גם השיעור כללי נפגע מזה?

הר"י: זה נכון שבחורים לא בשיעור כללי? הרי בזמנו מי שזוכר לפני 62 שנה בעזרת תורה בשיעורים, הרי בזמנו טדי קולק עוד לא דאג לבנין, אהה... זה היה לפני 65 שנה!... ר' אחיקם ישב פה משמאל ר' יחיאל היה תמיד ממול... היה מקבל גדול הרי מי שהרי יודע, תמיד ר' יחיאל היה הרי... אז היה הפעם הראשונה הרי שדיברנו על הרעק''א המפורסם בכתובעס ט' שכולם מדברים שמה ש....

מנחה: כן, כן. אנחנו מאמינים שהיה מאאאאד יפה בעזרת תורה בתקופה ההיא, אבל השאלה היתה אם הרב מרוצה ממצב השיעורים בישיבה היום.

הר"י: השיעורים? הרי בישיבת חברון אני הרי זוכר שהאבא המשגיח היה אומר שעיקר הגדלות, כל הגדלות מתחיל בשיעורים. בחור שנכנס לשיעור הואאאאא.... "אנאנדער מענטש"! האלטער מסלבודקא הרי, מפורסם בשמו...

הרב שבח פורץ לדיון עם ספר ביד ימין וצועק לחלל: מישהו פה דיבר על סלבודקא?...

כולם מתחילים לשיר: מתוקה התורה!!! התורה מתוקה!!!...גלה גלה! זיו הודי

מנחה: אני שמח שמצטרף אלינו ראש ישיבת אור אלחנן בטבריה, מי שנחשב לאחד הסמלים הגדולים של התורה בעיר טבריה, הרב אחיקם שבח. הרב שבח אתה מוזמן להצטרף אלינוהרב יודע, התכנסנו כאן כדי לדון ב...

הרב שבח: מה אתה מדבר? רגע, רגע, הראש ישיבה דיבר מקודם על המשגיח, אני זוכר בצעירותי כשזכינו להסתופף אצל המשגיח הוא תמיד היה מדבר על גדלעס', זה סיפור שכל מי שהיה שם זוכר, אולי הראש ישיבה גם זוכר, נכנסנו אליו, היינו קבוצה של מבוגרים, המשגיח שאל אותנו....

אושי: תראה הרב שבח, הרב שבח, תראה, אני חשבתי על זה לילה, חשבתי על זה ואני חושב שתפסיק את הסיפור הזה עכשיו! הבחורים כבר מכירים את הסיפור! אפילו אני כבר מכיר את זה, אבא שלי סיפר לי כשנהייתי בר מצוה...

מנחה: הרב שבח התאספנו כאן כדי לדון בבעיה של המשיבים. יש תחושה שיש בישיבה מדי הרבה משיבים והשיעורים נפגעים ויחד עם זה הכבוד של המגיד-שיעורים. מה הרב חושב?

הרב שבח: נכון. אני זוכר בסלבודקא, הרי מה זה סלבודקא? סלבודקא מן התיירע מניין??? סלבודקא זה גדלעס. שם היה כבוד לרבנים. אני זוכר בצעירותי אצל המשגיח, הייתי נעמד לדבר, היה כבוד! לא היו עוצרים אותי כל רגע עם פרצי צחוק! לא היה את יצחקי חדש שירמוס אותי כל משפט...!

הר"י: נכון ר' אחיקם. יצחקי זה גדלעס'! יצחקי הוא הרי ממש גדלעס,. אני זוכר לפני 35, 37 שנה כשהיינו עדיין ברחוב אהליהב, היה בישיבה... פתחו סניף... היה אז שמה ישוב, על יד עריית ברכפלד שמה, שם הרי היה ישוב קטן קראו לו חשמונאים, שם בישיבה פתחו סניף של הישיבה. שלחנו את ר' מרדכע, שם פחות הקפידו על השיעורים, אז נאלצנו בסוף להחזיר אותם הנה...

אושי: כן אני זוכר. חשמונאים. אבא סיפר לי על זזזה. אה! וגם סבא אפילו פעם סיפר לנו על זה בשיעור של הנכדים בשבת... חחח..

הרב שבח נעמד מסתכל עלי אושי בעיניים חודרות ואומר: הראש ישיבע מדבר!!!

הר"י: לא, ר' אחיקם, אנחנו סיימנו...

הרב שבח חוזר לספר שלו ופוצח במנגינה המפורסמת... נה נה נה נה...

מנחה: טוב אני רואה שהתדרדרנו למחוזות לא לנו. אולי שהרב יפסיק עכשיו את השיר והשבח ונעבור חזרה לנושא שלשמו התכנסנו... אני רוצה להזמין לבמה את את מי שהיה בעבר אחד המשיבים האהובים במיוחד בישיבה ובשנים האחרונות מתפקד כראש ישיבת "אור אלחנן-נס ציונה" שנפתחה בשנת תשפ"ח, ותחת שרבטו הפכה להיות לאחת הישיבות החשובות בארץ, הרב יהושע ארלנגר, בבקשה!


ר' יהושע ארלנגר עולה לבמה, המנחה נעמד, הרב ארלנגר דוחף אותו בעדינות לשבת כדרכו ונענה להזמנת המנחה להתיישב על הפינה של הכיסא.

מנחה: פורים שמח הרב, חשבנו שאולי הרב שהיה בעבר בעצמו משיב בישיבה יוכל לתת לנו זוית מעניינת על ריבוי המשיבים בישיבה. הרב חושב שזה ראוי? שזה נצרך?

הרב ארלנגר לקראת סוף השאלה של המנחה מצמיד את המשקפיים לאף ובסיום השאלה עושה רעש שמשמעותו שהשאלה היתי שאלה ממש טובה: "דססס..."

מנחה: שזה אומר...?

הרב ארלנגר עושה עוד פעם את הרעש ואומר: דססס... זה הרשב"א המפורסם פה בסוגיא!

מנחה: הרב, זה לא שאלה בסוגיא, זה בדברי חולין.

הרב ארלנגר: טשששש... מאיר...???

מנחה: הרב, זה לא יכול להיות הרשב"א, אני המצאתי את זה, זו שאלה שאני המצאתי...

הרב ארלנגר דופק לעצמו על הכתף ואומר: מאיר, עלי! מה מאיר, לא ראית את הרשב"א בסוגיא? מה עשית בשישי שבת?

מנחה: לא הרב, לא הייתי פה בשבת...

הרב ארלנגר: דצטדצד...!

הר"י: מה זאת אומרת לא להיות בשבת בחברון הרי תמיד ידענו שהעיקר זה שישי שבת! עיקר הצלחה זה שישי שבת! ובשבת הקרובה, לקראת שבת לכו ונלכה!..... איש בל יעדר! וגם האנוסים, שלא יצאו בלי לבקש אותי קודם. בשבת האחרונה הרי זה "אתה תצווה את בני ישראל" ואתה תצווה להזהיר על האנוסים גם כן.

ר' שמריה: איז אעעע... "ואתה תצווה" זה מדבר על השבת בהישיבה?

מנחה: טוב טוב אני חושב שגלשנו כאן יותר מדי. בשורה האחרונה נדמה שהמישיבים קצת מיותרים, וכנראה שיש סיבות אחרות למה הם מונו......

אושי: מה זאת אומרת? מה אתה רומז? מה אתה מתכוון? מה זאת אומרת?

מנחה: עולה מחשבה אולי הם מונו רק כדי שהשווער שלהם ישלח בחורים מהישיבה קטנה שלו????

אושי: חוצפה, מה זאת אומרת, ממש חוצפה.. (פונה אל המנחה) תביא את המיקרופון??!!

מנחה: אבל זה מיקרופון כשר.....

לא אכפת לי תביא את המיקרופון!!!

מנחה: אני אחזור לר' יהושע ארלנגר. הרב ארלנגר, באמת מעניין, אצלכם בנס ציונה, כמה משיבים מיניתם? שם המצב הוא גם כן כמו בישיבה?

הרב ארלנגר: אצלנו בישיבה יש 40 בחורים ו50 משיבים.

מנחה: חמישים משיבים?!

הרב ארלנגר: כן. מה נראה לך שלפתי את זה מהכיס?

מנחה: אז אני מבין שהרב משוכנע שהרבה משיבים זה רעיון טוב...

הרב ארלנגר: לא. אני אמרתי דבר כזה? למה סתם לבנות בניינים?

מנחה: לא הבנתי. אז הרב בעד או נגד הרבה משיבים?

הרב ארלנגר עושה רעשים ותנועות של "או! זה בדיוק הספק!"

ר' שמריה: אני חושב שהרב הצעיר מאד מבולבל בהשאלה...

הרב ארלנגר:צדטטט! (רעש ופרצוף שאומרים: בדיוק! + קריצה + האצבע כלפי מעלה לכיוון ר' שמריה).

ר' שמריה: אין לך אפילו השמץ של המושג...

הרב ארלנגר: צדטטט! (כמו קודם, רק עם האצבע יותר חזק, וגם הרעש יותר חזק...)

ר' שמריה: אעעעע מה אתה אומר? אולי תשתף את כולם במה שאתה מתכוון?

מנחה: אני חושב שנסתפק אה בדברים האלו בשלב הזה... הזמנו לכאן את אחד המשיבים האחרונים שהתמנו. הוא דמות מוכרת בישיבה כבר 45 שנה ורק לאחרונה התמנה למשיב לשמחת כל הבחורים... קבלו את המשיב ר' אליהו קרמר! [שיר: ימים על ימי מלך - פריד]

ר' אלה נכנס, צועד הלוך ושוב בבמה עם הידיים מאחורה ומקדימה בסוף נעצר מול הרב ויינפלד ומתנענע כדרכו.
אושי מרחף קצת ואז מתעורר וקולט שהוא שם.

אושי: אווו... ר' אליהו! אתם מכירים את ר' אליהו? הוא סיים ש"ס משניות בעיון!

ר' אלה: לא, זה היה בבקיאות...

אושי: הבקיאות שלכם זה העיון שלנו... אה אה אה...

ר' אלה: אולי אני יכול ללמוד עם הרב חברותא?

אושי: תראה ר' אליהו, עכשיו אני עסוק קצת יש לי חבורה עם אברכים. אבל יש לי רעיון מצוין, תבוא מחר בדיוק בשעה חמישה לשבע, נעשה שטייגן! אה! ר' אליהו!

ר' אליהו: אבל הרב, אתמול כבר הרב אמר לי שאני יגיע היום ובאתי, ואולי נלמד חברותא...

אושי: תראה ר' אליהו, חשבתי על זה כל הלילה, אני לא יכול עכשיו....

מנחה: הרב קרמר, אתה התמנית למשיב בישיבה רק לאחרונה...(הר"י קוטע את הדברים...)

הר"י עושה פרצוף לא מבין: ר' אושי! אתם עשיתם אותו משיב בישיבה? אתם מיניתם אותו?

אושי: בודאי הראש ישיבה! כבר לפני חודשיים, הראש ישיבה! הראש ישיבה מאד לחץ. לראש ישיבה זה היה מאד חשוב!...

הר"י: אהה, לפני חודשיים? לכן אני לא זוכר... אז הרי הייתי בחוץ לארץ.

מנחה: כמו שהתחלתי אתה התמנית להיות משיב בישיבה רק לאחרונה. אתה לא מרגיש שיש מדי הרבה משיבים ואולי אתה קצת לא מורגש בתוך כל זה? אולי בחורים בכלל לא צריכים אותך? אולי הם לא מתייחסים אליך?

ר' אלה נפגע ופונה לרב ויינפלד ואומר: בחורים מעליבים אותי הם מבזים אותי...

אושי: מי זה, ר' אליהו? מי זה?

ר' אלה: אני לא מספר, זה לשון הרע... (חיוך מנצח...) אז הרב, יש לי שאלה בלימוד, בהלכה...(חיוך מתלהב)...

אושי: בטח בטח ר' אליהו, מה אתה שואל?

ר' שמריה נרדם ומתחיל לנקר...

ר' אלה: אם מישהו מבקש מהחבר שלו משהו טוב והחבר לא מביא לו אז הוא מבקש עוד פעם והחבר יושב ושותק ולא מתייחס, אז....

אושי: רגע רגע, ר' אלה, איך הוא שתק? אם שתק ולבסוף צווח (ממשש את הכיסים) אם שתק ולבסוף צווח, (מסתכל מעבר לר' אלה, על מישהו בקהל) אם שתק ולבסוף צווח (צורח בקולי קולות) אם שתק ולבסוף צווח!!!!

ר' שמריה: אה... ר' אושה, אולי אעעעעע תהיה צווח ולבסוף שתק, מנסים פה לישון!

מנחה: באמת ר' שמריה, אולי באמת תלך לישון על מיטה נוחה... אני חושב שנוכל להסתדר מכאן גם בלי הרב... לילה טוב! פורים שמח!

ר' שמריה יוצא מהבמה תוך כדי דחיפת כל מה שבדרך...

ר' אלה מתייאש מר' אושי, הולך לקיר מתנענע שם קצת (לשרוף זמן...)בסוף נמאס לו, הולך למנחה ושואל: יש לך משהו מתוק בשבילי?

פנחס מצפצף פעמיים בצפצפה ונכנס לבמה ומכריז: מישהו אמר "משהו מתוק"?!!! יש לי קרם שניט קר וטשולנט חם! התפוחי אדמה השבוע למעלה, לאישתי יש שושנה ברגל אז היא לא יכלה לערבב!

ר' אלה: אה אה אה יש לך משהו מתוק בשבילי?

פנחס: תביא לי חמש שקל תקח טשולנט בחינם...

ר' אלה פונה לאושי ואומר: הרב יכול להלוות לי כסף כדי לקנות משהו טוב?

אושי: מתי תחזיר לי?

ר' אלה: אני אחזיר...

אושי מביא לר' אלה שטר של 50 ₪, ר' אלה הולך עם זה לפינחס ומביא לו: אהה, פינחס, תביא לי רוגלך.

פינחס: אין לי עודף! מה אני בנקקק? תביא כסף במטבעות!

ר' אלה הולך לר"י ומבקש: הראש ישיבה יכול לפרוט לי את הכסף הזה למטבעות?

הר"י מחטט בכיס של המטבעות ותוך כדי מרים עיניים לפינה מרוחקת אי שם ואומר: אני זוכר פעם הייתי בשטרסבורג אצל הרב זילברשטיין, היה שם תורם שהיה חולה... ביקרנו אותו? רצינו לבקר אותו! אני חושב שהוא הבריא בסוף... היה שם איתנו יהודי יקר גביר גדול, ר' צבי דיוויד...

הרב שבח מתפרץ: אה דיוויד מאמריקה.....

הר"י: לא זה האבא ג'רי דיויד!! הוא חזק מאד ביהלומים, הוא גר בפילדלפיה. איתנו היה הבן ר' צבי, היה שם איתנו איזה משולח הוא רצה לפרוט שם כסף אז הרי השתמשו בפרנקים זה היה הרי לפני היורו האירופאי. לנו לא היה בדיוק את אותו הסכום, אז הצענו שאולי יתמוך בישיבה.... בסוף הוא אמר שהוא לא תורם... אמר שהוא מעדיף לתרום לחברון...

אושי: מה זאת אומרת? למה לא לישיבה? אנחנו בדיוק כמו חברון! אין שום הבדל!

פינחס: אתם חברון? תפסיק לבלבל בראש! בחברון אני מוכר סיר שלם! פה קונים בקושי קרם שניט אחד...

אושי: אנחנו חברון בפורמט קטן!

פינחס: מה אתה רוצה שנביא לך? סיר טשולנט קטן?

הרב שבח: אולי לא חברווווון... אבל אור אלחנן לפחות, לפחות, לפחות כמו סלבודקא...

פינחס: אתם לא חברון! אתם לא סלבודקא! אתם אפילו לא מה שאור אלחנן בעצמה הייתה לפני 30 שנה!!!...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!