פרשנים: ה'גילויים' על החיסול - דיס אינפורמציה
הדיווח מדובאי על עוד 15 מתנקשים שהיו מעורבים בחיסולו של מבחוח, לצד הדיווח כי שניים מהם נמלטו דווקא לאיראן לאחר ההתנקשות, גורמת לפרשנים לפקפק באמינות של משטרת דובאי • מבחוחה ואיטלולא
- אבישי קופרמן, בחדרי חרדים
- י"א אדר התש"ע
אל מבחוח
כותרות רעשניות וצעקניות מגיעות מדובאי ונמרחות על כל שערי העיתונים בימים אלו. אמש הודיע משרד ההסברה הדובאי על גילוי עוד 15 איש שהיו מעורבים בחיסולו של אל מבחוח, תוך שהוא מציג דרכונים מזויפים, חלקם על-שם ישראלים ממוצא זר, שנעשה בהם שימוש בנסיכות.
לכאורה מדובר שוב בהצלחה כבירה של גורמי החקירה בדובאי, המצליחים במקצוענות ותוך שימוש בטכנולוגיה מודרנית, לפענח במהירות מרשימה את הרצח הכי מפורסם במזרח התיכון בתקופה האחרונה.
אלא שלדעתו של פרשן עיתון 'הארץ' לענייני ביון, יוסי מלמן, אל לנו להאמין לכל ידיעה המגיעה מדובאי, גם לא אם היא מגובה בצילומי דרכונים.
מלמן, המעלה שאלות קשות על הסבירות בשימוש ב-26 סוכנים עבור התנקשות אחת, ביחוד כשברור שהארגון המתנקש היה מודע למצלמות האבטחה המפוזרות בגלוי בכל פינה בנסיכות. גם הודעת דובאי, כי שניים מהסוכנים נמלטו בסירה לאיראן, רעיון אי רציונאלי בעליל במידה ואכן מדובר בסוכני מוסד שביצעו את ההתנקשות, מעלה תהיות.
"קשה להאמין שאם אכן המוסד ביצע את הפעולה, כפי שמייחסים לו, מתכנני הפעולה היו כה טיפשים, חסרי אחריות או שאננים ומלאים בעודפים של ביטחון עצמי, כדי שישלחו כמעט 30 לוחמים ויסכנו יחידה מבצעית - נבחרת שלמה - למבצע חיסול אחד", כותב מלמן בטורו, "וגם אם נצא מהנחה שמי שתכנן את המבצע החליט שיש לחסל את המטרה ויהי מה. וגם אם נניח שהמידע על מועד בואו של היעד לחיסול או המלון שבו יתאכסן לא היו ידועים, או שהתקבל ממש ברגע האחרון, ולכן הוחלט על המבצע ברגע האחרון - גם אז שיגור מספר כה רב של סוכנים עומד בסתירה ברורה לתקדימי עבר, ולכל מה שאנו יודעים מפרסומים זרים על מבצעים כאלה".
"לכן", ממשיך מלמן, "אין מנוס מלהסיק אחת מהשתיים: שהפרסום החדש הוא עוד נדבך בלוחמה פסיכולוגית של דובאי, או שחוקרי המשטרה מגששים באפלה והתמונה אינה ברורה להם. אפשר שהחשודים החדשים שהו בדובאי בעבר, בעבור מה שמשטרת האמירות כבר הגדירה כ'פעולת הכנה וסיור', והיא משרבבת אותם יחד עם אותם חשודים שנמצאו ביממה של החיסול. בכל אופן, הראיות הקושרות את ישראל עדיין חלשות למדי, בוודאי שאינן קבילות בבית משפט וגם לא בזירה הדיפלומטית. ובכל מקרה, לא רק שהמטרה הושגה, אלא שנשלח גם מסר של הרתעה לחמאס - ידו הארוכה של הארגון שביצע את הפעולה יכולה להשיג כל בכיר אחר שלכם. הישמרו לנפשותיכם". מסיים מלמן.
כך או כך, לאור הודעת שלטונות דובאי כי חלק מהמעורבים בפרשת החיסול נשאו עליהם דרכונים אוסטרליים, זימן שר החוץ האוסטרלי, סטפן סמית', את השגריר הישראלי בקנברה, יובל רותם, לשיחת בירור. בפגישה הדגיש סמית' בפני רותם כי המשטרה הפדראלית בארצו פתחה בחקירה והוא מצפה מישראל לשיתוף פעולה "מלא ושקוף".
סמית' אמר: "בשלב זה אין מידע המעיד על כך ששלושת מחזיקי הדרכונים - אדם מרקוס קורמן, ג'ושווע דניאל ברוס, ואישה בשם ניקול סנדרה מכבי - היו מעורבים בצורה כזו או אחרת במעשה, אלא דרכוניהם או זהויותיהם זויפו". הוא הבהיר, כי "ממשלת אוסטרליה מגנה את השימוש בדרכונים אוסטרליים", וכי "השימוש מדאיג".
דרכונים נוספים בהם השתמשו חלק מ"החשודים החדשים", היו דרכונים בריטיים ואיריים, כשגם מדינות אלו פעלו במישורים הדיפלומטיים, לבירור העניין.
לכאורה מדובר שוב בהצלחה כבירה של גורמי החקירה בדובאי, המצליחים במקצוענות ותוך שימוש בטכנולוגיה מודרנית, לפענח במהירות מרשימה את הרצח הכי מפורסם במזרח התיכון בתקופה האחרונה.
אלא שלדעתו של פרשן עיתון 'הארץ' לענייני ביון, יוסי מלמן, אל לנו להאמין לכל ידיעה המגיעה מדובאי, גם לא אם היא מגובה בצילומי דרכונים.
מלמן, המעלה שאלות קשות על הסבירות בשימוש ב-26 סוכנים עבור התנקשות אחת, ביחוד כשברור שהארגון המתנקש היה מודע למצלמות האבטחה המפוזרות בגלוי בכל פינה בנסיכות. גם הודעת דובאי, כי שניים מהסוכנים נמלטו בסירה לאיראן, רעיון אי רציונאלי בעליל במידה ואכן מדובר בסוכני מוסד שביצעו את ההתנקשות, מעלה תהיות.
"קשה להאמין שאם אכן המוסד ביצע את הפעולה, כפי שמייחסים לו, מתכנני הפעולה היו כה טיפשים, חסרי אחריות או שאננים ומלאים בעודפים של ביטחון עצמי, כדי שישלחו כמעט 30 לוחמים ויסכנו יחידה מבצעית - נבחרת שלמה - למבצע חיסול אחד", כותב מלמן בטורו, "וגם אם נצא מהנחה שמי שתכנן את המבצע החליט שיש לחסל את המטרה ויהי מה. וגם אם נניח שהמידע על מועד בואו של היעד לחיסול או המלון שבו יתאכסן לא היו ידועים, או שהתקבל ממש ברגע האחרון, ולכן הוחלט על המבצע ברגע האחרון - גם אז שיגור מספר כה רב של סוכנים עומד בסתירה ברורה לתקדימי עבר, ולכל מה שאנו יודעים מפרסומים זרים על מבצעים כאלה".
"לכן", ממשיך מלמן, "אין מנוס מלהסיק אחת מהשתיים: שהפרסום החדש הוא עוד נדבך בלוחמה פסיכולוגית של דובאי, או שחוקרי המשטרה מגששים באפלה והתמונה אינה ברורה להם. אפשר שהחשודים החדשים שהו בדובאי בעבר, בעבור מה שמשטרת האמירות כבר הגדירה כ'פעולת הכנה וסיור', והיא משרבבת אותם יחד עם אותם חשודים שנמצאו ביממה של החיסול. בכל אופן, הראיות הקושרות את ישראל עדיין חלשות למדי, בוודאי שאינן קבילות בבית משפט וגם לא בזירה הדיפלומטית. ובכל מקרה, לא רק שהמטרה הושגה, אלא שנשלח גם מסר של הרתעה לחמאס - ידו הארוכה של הארגון שביצע את הפעולה יכולה להשיג כל בכיר אחר שלכם. הישמרו לנפשותיכם". מסיים מלמן.
כך או כך, לאור הודעת שלטונות דובאי כי חלק מהמעורבים בפרשת החיסול נשאו עליהם דרכונים אוסטרליים, זימן שר החוץ האוסטרלי, סטפן סמית', את השגריר הישראלי בקנברה, יובל רותם, לשיחת בירור. בפגישה הדגיש סמית' בפני רותם כי המשטרה הפדראלית בארצו פתחה בחקירה והוא מצפה מישראל לשיתוף פעולה "מלא ושקוף".
סמית' אמר: "בשלב זה אין מידע המעיד על כך ששלושת מחזיקי הדרכונים - אדם מרקוס קורמן, ג'ושווע דניאל ברוס, ואישה בשם ניקול סנדרה מכבי - היו מעורבים בצורה כזו או אחרת במעשה, אלא דרכוניהם או זהויותיהם זויפו". הוא הבהיר, כי "ממשלת אוסטרליה מגנה את השימוש בדרכונים אוסטרליים", וכי "השימוש מדאיג".
דרכונים נוספים בהם השתמשו חלק מ"החשודים החדשים", היו דרכונים בריטיים ואיריים, כשגם מדינות אלו פעלו במישורים הדיפלומטיים, לבירור העניין.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות