היריב מבכה: "זה יום עצוב עבורי" • ראיון

94 שנים של עשייה ללא לאות מסביב לשעון, נסתיימו באחת בלילה שבין ראשון לשני, מוצאי ז' באדר. הרב מנחם פרוש, אבי העסקונה החרדית, מי שייסד את החינוך העצמאי, עמד בראשות אגודת ישראל, שימש לפנים כסגן שר בכנסת ישראל, היה חבר כנסת, ומילא שליחויות, כאלו שהותרו לפרסום וכאלו שלקח עמו אלי קבר ונותרו חסויים - סיים את הקריירה הארוכה והברוכה שלו עלי אדמות.

גם אלו שלעיתים התנגדו לדרכו כנציג ציבור חרדי ומצאו את עצמם מתעמתים איתו לא אחת על עקרונותיו החרדיים, מודים, כי מדובר באדם שידע לנהל מערכות ומאבקים, תוך שמירה על כבודו של הזולת. גם הם יודעים כי מי שהלך מעימנו הוא עסקן שלא נמצא כדוגמתו.

איתנו בשיחה רווית כאב ידידו הקרוב ויריבו המר, יוסי שריד.

• קצת מוזר, אבל יוסי שריד ומנחם פרוש, שני ניגודים בלתי אפשריים - ובכל זאת הייתם חברים...

"לא בטוח שזה כל כך מוזר. מנחם פרוש היה ח"כ במשך 35 שנים, ואני הייתי ח"כ 34 שנים. אני מעריך שבודאי עשינו יחד בכנסת לפחות 3-4 קדנציות, כלומר קרוב ל20 שנה.
נו, כשאתה עובד במקום עבודה אחד 20 שנה עם אדם, אז בדרך הטבע נרקמים גם קשרים אישיים וידידותיים".

• איך אתה הכרת את מנחם, את האישיות היותר פנימית שלו מעבר לעסקונה הציבורית?

"למשל, הזכרת שהוא היה מניח היסודות של החינוך העצמאי של אגודת ישראל, וכידוע לך, הייתי גם שר החינוך, ונדמה לי שאנשי אגודת ישראל ודגל התורה ידעו ימים טובים והוגנים. הם ידעו שאת מה שמגיע מגיע - בזכות ולא בחסד. כפי שנהוג אצלנו, שר חינוך, כמו כל שליח ציבור אחר, צריך לראות לנגד עיניו ילדים ואך ורק ילדים. וזה לא משנה אם הם חילונים, דתיים, שחורים, יהודים, ערבים. כל הילדים שווים בעיניו, ונדמה לי שידעו באגודת ישראל, ואולי בניגוד למפלגות אחרות, ואתה יודע למי אני מתכון, להעריך את היחס ההוגן הזה".

• כשאני אומר חברות בת 20 שנה, אני מתכון משהו מעבר לפוליטיקה והעשייה הציבורית. מנחם פרוש האיש. תן לנו את הפן היותר אישי שהכרת בו...

"אני זוכר איך שפעם אחת הוא עלה על דוכן הכנסת, וכדרכו הוא נשא נאום מאוד נרגש, נסער ונלהב, אתה הכרת את רוחו כנואם. ופתאום, באמצע הנאום הוא הרגיש מאוד לא טוב והיה חשש להתקף לב. ומכיוון שאני פעם קיבלתי התקף לב מיד לאחד שירדתי מדוכן הנואמים, כי גם אני מדבר לפעמים מנהמת ליבי, אז תיכף ומיד חשתי אליו, כמומחה להתקפי לב בכנסת... רציתי לוודא שהוא בסדר ושמיד מטפלים בו כפי שראוי, וכמובן שזה מה שקרה, והובילו אותו לבית החולים, והוא האריך ימים ומת בשיבה טובה".

• היה לכם קשר גם אחרי שפרשתם שניכם מהפוליטיקה?

"כן, הוא היה מרים לפעמים טלפון, לפעמים להיוועץ. וגם המשפחה, כי הידידות עוברת בירושה. אני גם בידידות עם הבן מאיר פרוש, שגם איתו עשיתי כמה וכמה שנים בכנסת, והם נהגו ונוהגים להזמין אותי לשמחות משפחתיות. לפעמים אני יכול לבוא ולפעמים לא, אבל גם כשאינני בא תמיד אני איתם בשמחתם, ולכן אני גם איתם באבלם".

• יום קשה לך היום הזה?

"כן, יום בהחלט עצוב. אין בנוף הציבורי שלנו יותר מדי אנשים כמו מנחם פרוש. הוא בעיקר היה איש חכם. היריבות בינינו ידועה, חילוקי הדעות בינינו ידועים, ותהום לפעמים רובצת בין שתי השקפות עולם מנוגדות.

"אבל אם אתה צריך לבחור יריב פוליטי, אז כדאי לבחור באדם כמנחם פרוש, בגלל חכמתו ותבונתו, בגלל הניסיון והמיומנות שלו. ואם אדם יכול לבחור את יריביו, אז אני בחרתי במנחם פרוש".

• אתה מדבר גם על ההתנגשויות שכאלה היו רבות?

"לא ממש. אני חושב שגם עם היריבות ידענו לשמור על כבודו של הזולת. כך הוא נהג כלפיי, ואני מקווה שגם אני נהגתי כלפיו. יש כאלו שכאשר אתה מתווכח איתם יש דחף אפילו, במקרים מיוחדים, להלבין את פניהם. זה לא היה המקרה של פרוש, והוא גמל לי כגמולי הטוב, ואלו היו היחסים בינינו".

• גם כששימשת כשר חינוך בעבר ובהמשך כח"כ, איזו סיטואציה זכורה לך, שבה הגיע הקשר ושיתוף הפעולה ביניכם לשיא?

"קודם כל, בזמן היותי שר החינוך, אני חושב שהיו בינינו יחסים מאוד הוגנים. הוא היה מתקשר לעיתים קרובות וגם בא ללשכה, ונדמה לי שתמיד הוא הרגיש שהדלת פתוחה. ולא רק הדלת.

"אני נזכר גם, שכאשר חבורה של בריונים מהציבור החרדי הפליאו בו את מכותיהם וריסקו את עצמותיו והוא הוחש לבית החולים ומצבו היה ממש לא טוב - אני הייתי בין הראשונים לבקר אותו ולהציע עזרה, למרות שאתה יודע מה כבר אפשר להציע במקרים כאלו... אבל בין בני תרבות מקובל כך לנהוג, מתוך חברות ומתוך הערכה הדדית, מתוך יקר וכבוד".

לראיון המלא במשדר הלילה של הכל בקול חייגו: "הכל בקול" – קו המידע הפופולארי 052-999-66-00

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!