אין מנחם לה • ביוגרפיה, סיפורים ותמונות

בדיוק בימים אלו סיים הרב מנחם פרוש כתיבת אוטוביגורפיה על סיפור חייו הסוער. שנים רבות הוא השקיע בכתיבת הספר. הדיוק היה חשוב לו, והוא עבר על כל תג ותג. ישב על כל מילה שבעה נקיים. בשבוע שעבר קיבל את העותק הראשון מבית הדפוס. לצערו, הוא לא יזכה לראות את המוגמר. אנחנו נזכה.

קשה להתיישב ולכתוב את קורות חייו של הרב מנחם פרוש. לכשתמצי לומר, לכתוב את קורות חייו, הם לכתוב למעשה את קורות חייו של היישוב היהודי בארץ ישראל ב90 השנים האחרונות, ומפאת קוצר היריעה, נמנע ידינו מלעשות כן.

אך פטור בלא כלום אי אפשר, ונקודות מרכזיות בחייו של הרב פרוש, נעלה לתועלת הקוראים, ויהיו הדברים לעילוי נשמתו הטהורה.

הרב פרוש הינו בנו של העסקן הרב משה פרוש, שהיה מראשוני עסקניה של היהדות החרדית בארץ ישראל.
מנחם פרוש נולד בירושלים בכ"ה בטבת תרע"ו, ולמד בישיבת עץ חיים, בהיותו כבן בן 16, סולק מהישיבה, לאחר שנתפס כי גילם את הרב הראשי לישראל דאז, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, במשפט מבוים פורימי.

במהלך שהנים שלאחר מכן, עסק פרוש רבות בכתיבה ובעשייה ציבורית. תקופת פעילותו בכנסת, אולי הידועה מבין תולדות חייו, אך מסתבר כי פועליו הגדולים עלו בהרבה על משרדו הצנוע ששכן לאורך שנים ארוכות בכנסת ישראל.

בשנים 1932-1938 כיהן ככתב חוץ של עיתונים חרדים. בשנת 1949 מונה לעורך עיתון "קול ישראל". בשנת 1950 הוציא לאור וערך את בטאון אגודת ישראל, "המבשר". לאחר מכן עסק בענייני חינוך: בשנת 1951 ייסד רשת מעונות ילדים, וב-1953 היה ממייסדי מערכת החינוך העצמאי. ב-1973 ייסד את רשת המעונות "קריית הילד".

בשנת 1951 הוצב במקום ה-13 ברשימת עם תורה - אגודת ישראל לכנסת, בשנת 1955 היה ליו"ר מרכז אגודת ישראל בישראל, ובשנת 1959 נבחר לראשונה לכנסת. בשנים 1969-1974 היה לסגן ראש עיריית ירושלים, במקביל לחברותו בכנסת.

פרוש כיהן כחבר כנסת משנת 1959 ועד 1994 (למעט הפסקה מנובמבר 1975 ועד מאי 1977), מטעם סיעות חזית דתית תורתית, אגודת ישראל ויהדות התורה. כיהן בכנסת התשיעית ובכנסת העשירית כיושב ראש ועדת העבודה והרווחה. כמו כן כיהן כסגן שר העבודה והרווחה בשנים 1984 - 1985, ובשנים 1990 - 1992.

במהלך השנים הרבות בהן ייצג הרב פרוש ז"ל נאמנה את הציבור החרדי, הוא זכה לעמוד בראש המאבקים הקשים והמרים שידע הציבור החרדי בארץ. ביניהם סוגיית חילולי הקברים, ניתוחי מתים, גיוס בחורי ישיבות, גיוס בנות ועוד.

לאחר פרישתו מן הכנסת, עדיין בראש המאבקים הגדולים ביותר של הציבור החרדי, כמו למשל הפגנת המיליון כנגד בית המשפט העליון, שהייתה פרי עבודתו.

הרב פרוש היה נוהג להתבטא בנושאים שעמדו על סדר היום. ברשימה שפרסם בעיתון בקהילה לאחר עלייתה של מפלגת שינוי, כתב: "ללא כל ספק שעליית שינוי מחייבת אותנו לחשבון נפש. עלינו לתת דעתינו מניין צמחה תנועה שכזו. ללא ספק דבר זה הינו פרי הבאושים שהצמיחה השנאה הגדולה לכל דבר שבקדושה שהיא לחם חוקם של מתנגדינו. אם נתעמק בתופעה זו נראה כי אין מדובר בשנאה אלא בקנאה.

זו קנאה גדולה בגידול של היהדות התורנית והצלחת החינוך שלה, מאז ימי סורא ופומבדיתא לא זכינו למרכזי תורה כה גדולים כמו כיום בארץ ישראל , לדוגמא ישיבת מיר לבדה מונה למעלה מ- 5000 תלמידים ועוד ישיבות רבות פזורות ברחבי ארצינו והם מלאות בתלמידים, כל מקום שפותחים ישיבה היא מיד מתמלאת .

מבני בתי ספר שקרויים ע"ש סמלי החילוניות כמו כצנלסון ועוד , משוכנים בהם היום תת"ים שבהם לומדים תשב"ר את תורת ה'. כמו מבנה בי"ס ה'אליאנס' שהפך להיות ת"ת.

אין אני מתרגש מכך "והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו והקב"ה מצילינו מידם". בזכות ההשקעה שלנו בחינוך זכינו להגיע למה שהגענו. העבר שלנו ועלינו לגשר ולקחת ממנו להווה. אז גם העתיד שלנו.

זכורני כי גם בדור העבר היו מפלגות ואישים שלחמו נגד התורה וכולם נעלמו עם הרוח.
אמנם תופעה זו מצערת היא ביותר אך בזכות שורשינו האיתנים היונקים מכח וזכות אבותינו כוחינו יגדל והם יעלמו מהאופק. עלינו לא לשתף איתם פעולה ולא לשבת איתם יחד.
עלינו לפתוח עוד ת"ת עוד בית יעקב, עוד ישיבה, עוד כולל, עוד בית כנסת, עוד בית מדרש ורק כך נצליח".

גם בשנים האחרונות בהם נחלש והתקשה לתפקד, המשיך ר' מנחם פרוש בעשייתו הציבורית, בפרט בסיוע לסיעת 'שלומי אמונים' באגודת ישראל, גיבוש הסיעה והקמת עיתון "המבשר". בכל האירועים הללו היה הרב פרוש, המכה בפטיש, והדמות שליוותה ואף עודדה את כל הנוגעים בדבר. פטירתו מהווה מכה אנושה לסיעת 'שלומי אמונים, שאיבדה את מנהיגה הבלתי מעורער, מאז היווסדה.

לסיום אולי נביא אנקדוטה אחת קטנה מתוך פעילותו הציבורית רחבת ההיקף, מתוך רשימה שפורסמה על ידו: "היה זה במוצאי שבת מסויים בתחילת המערכה להשיג ההסדר של דיחוי גיוסם של בני הישיבות. נפגשנו - הרב יצחק מאיר לוין ז"ל ואנכי אצל מר בן-גוריון בנושא זה בביתו.

שעה שלמה דיבר בזעם, בכעס, וצעק, עד כדי כך שמפעם לפעם ירדה אשתו מרת פולה ע"ה מהקומה העליונה ואמרה, דוד, מה אתה צועק עליהם, הלא הם נראים כמו הסבא שלך. והוא המשיך בזעם. לפתע פתאום הוא שינה את הטון ואמר, טוב, הציעו הצעה מעשית, ואמנם לא אטעה אם אומר כי אז זז הנושא.

כשעמדנו לקום, אמרתי , הרשה לי מר בן-גוריון לשאול אותך, למה בתחילה כעסת והתרגזת ומה הביא לשינוי.

אז הוא אמר, אתה אולי לא הבחנת, אבל אני הייתי מאד מרוגש כשר' איצ'ה מאיר אמר לי "אני בא מפולניה אחרי השואה האיומה שנחרבו מרכזי התורה והחסידות והעולם נשאר שותק, וכאשר אנחנו זוכים כאן בארץ הקודש מחדש, תן לנו את יבנה וחכמיה ליצור כאן ולשמור על הגחלת שתהבהב ותחזיק אותה". (הרב י"מ לוין אמר זאת באידיש כשמעיניו זולגות דמעות).

ואתה הוספת ואמרת, אם לא תוכל להסדיר שבנינו יוכלו להמשיך ללמוד, לא נוכל לחיות כאן בארץ ונאלץ לעזוב את הארץ. מר בן-גוריון המשיך ואמר, אתה משבט ריבלין (כי אמי למשפחת ריבלין), אתה תגיד שלא תוכל להשאר כאן בארץ, זה אשר הביא לשנות את עמדתי".


יהי זכרו ברוך.

מנחם פרוש באירוסי נינו בחודש האחרון לחייו

• אבא, תנוח בשלום על משכבך! • תמונות פרידה

• ירושלים מתאבלת: אלפים אחר מיטתו של הרב מנחם פרוש • שידור מוקלט

• פרס: מנחם פרוש היה אבן מאבני הכותל

• התמונה האחרונה • בסעודת החברא קדישא

• 94 שנים, ים של זכרונות • אלבום מתעד

• כך נדמו להם 94 שנות עשייה • תיעוד

• 'המבשר' חזר מהדפוס, והחליף עמוד

• ברוך דיין האמת: הרב מנחם פרוש זצ"ל

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!