עיתונות עם 'זהות גנובה'

מה עושה אברך בדובאי?

העיתונות החרדית היומית נראית הבוקר כמו 'שיחת היום' - עם זהות גנובה.

תארו לעצמכם את 'יתד נאמן' בלי אף מילת גנאי או קללה, כשבכל 16 עמודי העיתון נזכר רק פעם אחת 'יחיאל סבר', ועוד בדיווח מ'ככר הדוידקה' בירושלים על הרכבת הקלה שאין בה, למיטב ידיעתנו עד הבוקר, לאף דוד שלו מניות.

אפילו 'ועדת הפרסום' החדשה של 'מודיעין עילית' צריכה להיות מרוצה מהעיתון היום, העומד בתנאי הסף שהציגה לכניסת עיתונים לעיר. אמנם העיתון עדיין לא העביר לה את התשלום כנדרש בהתחייבות, אבל בהתחשב בתקופת ניסיון ו'הרצה' יפה מצדו שתמונתו של ראש העיר יעקב גוטרמן עם מנכ"ל ראש הממשלה אייל גבאי, של שר האוצר שטייניץ גלוי הראש ושל חברי ועדת הפנים של הכנסת, שחלקם אינו שומר מצוות וחלקם הוא מעושי הנבלה של הצטרפות ל'הסתדרות הציונית', מופיע רק בחלקו השני של העיתון, לקראת סופו, ליד מתכוני הדגים, שמחר יעטפו בהם את הדגים עצמם.

'המודיע' גם הוא היום משעמם ובלי שום בשורה. על הפרשיה המכוערת הקשורה בשמו של הרב מוטי אלון מנועים שם מלכתוב וזה מובן, אבל משום מה הם גוזרים על עצמם שתיקה גם בשכנו הרע לראש כותרות היום בתקשורת הכללית - הישראלים שמצאו עצמם ברשימת היחידה המחסלת שפעלה בדובאי. כאילו היו אנשי ה'מודיע' חלק מקהילית המודיעין שגם היא שותקת, כדי לא ליטול אחריות על ה'פאשלה' של חשיפת ה'חוליה'.

אף לא אחד מהעיתונים החרדיים, ובוודאי לא 'המודיע' שאינו מתייחס כלל לנושא, אינו מציין את מה שמפורסם היום ב'ידיעות אחרונות' וב'מעריב', שאחד מה'מבוקשים' הנחשדים ב'חיסולו' של בכיר החמאס מוחמד מבחוח בדובאי הוא... אברך בני ברקי בשם מייקל בודנהיימר.

ב'המודיע' היו בטוחים ככל הנראה, לפחות על פי שמו, שמדובר באברך ליטאי ולא חסידי, כך שאין להם שום סיבה לתת לסיפור גניבת זהותו כיסוי.

מעריב: "האברך מייקל בודנהיימר, המתגורר יחד עם אשתו (פרט באמת ראוי לציון...) בבני ברק, לא התרגש מגניבת הזהות שלו, וכמעט לא שמע על האירוע".

בטח לא שמע אם העיתונות החרדית לא סיפרה לו, כאילו שיחידת המחסלים בדובאי היא...'פורום תקנה'.

"אנחנו יודעים על זה כי כל מיני אנשים מטרידים אותנו, אבל אחרת לא היינו יודעים על זה" - אומרת אשתו של האברך בשיחה עם כתבי 'מעריב. לאוזני בתו, אפילו שמועות מעורפלות לא הגיעו. "זו כנראה טעות. אבא שלי הוא אברך בכוילל (כך במקור). אנחנו חרדים ואין לו שום קשר לשום דבר פוליטי. אין לי מושג מה רואים בשום עיתון, אבל אבא שלי ממש לא בן אדם של עיתונים".

אז זו כותרת היום שלנו: "האברך הבני ברקי החשוד בשותפות בחיסול בכיר החמאס בדובאי אינו קורא שום עיתונים ואפילו לא חרדים".
ומה עם אתרי החדשות ב'אינטרנט'? - את זה השארנו ליחיאל סבר ל'חקור', כשיתעשת וישוב לכתוב אחרי ההלם של אתמול...

"גור בארץ" – זו עובדה!

למרות הכל, העיתונות החרדית של היום הרי הופיעה, אז במה היא מילאה בכל זאת את השורות?

תתפלאו, דווקא ב'המבשר' מצאנו כמה דברים טובים, אפילו בלעדיים, לחלקם התכוונו במערכת ולחלקם לא, אבל כולם מעניינים בעינינו.

נתחיל בידיעה הלא כתובה, והיא גם הפחות נעימה - מאז שהעיתון החליף את החברה המפיצה אותו במפיצים פרטיים, כולל היום, אנחנו מקבלים את 'המבשר' עטוף ב...'המודיע'.

זו 'שערוריה' אמיתית.

גם אם מדובר באותם מפיצים, דבר שהוא לא סביר בעליל ולא ענייני, חייבים אנשי סיעת 'שלומי אמונים', ש'המבשר' הוא בטאונם, לדרוש את שמירת עקרון ה'רוטציה' גם בהקשר הזה. הוא חייב להתבצע על פי הנוסחה הקיימת בחלוקת המקומות ברשימת 'יהדות התורה' שעל כל שתי פעמים ש'המבשר' יחולק בתוך 'המודיע', נקבל את המודיע פעם אחת בתוך 'המבשר'. זו זכותם ומחובתנו להגן עליה בעבורם...

במקרה היום, העובדה ש'המבשר' הגיע בתוך 'המודיע' , עשתה להם דווקא טוב, מבחינתנו, והקל עלינו את ההשוואה ביניהם.

הידיעה שראש הממשלה נתניהו סעד במסעדת הטריפה ה'יוקרתית' 'פושקין' במוסקבה, כאילו היתה ...מסעדת דגים על הכנרת, מתפרסמת בלעדית ב'המבשר' ולא בשום יומון חרדי אחר.

מי הדליף רק ל'המבשר' את החשיפה הזו? - העקבות מוליכות אל...ראש ממשלת יוון גורג' פפנדראו. על פי הידיעה, שעליה חתומים יחד הכתבים מ. גולד וש. גרין, שלא נמנו על משלחת ראש הממשלה למוסקבה, הדבר נודע מאחר שבקומה מתחת למקום שבו סעד ראש הממשלה, סעד גם פופנדראו, שזיהה את נתניהו והצטרף לשולחנו.

יכול להיות שגם פפנדראו נמנה על "5500 מנויי 'המבשר'" שאתמול דיווח עליהם ה'גלובס' ושהיום קיבלו את העיתון בתוך 'המודיע'?

הידיעה המשעשעת באמת מופיעה בעמוד פנימי של 'המבשר', ומיד גם תבינו למה, אבל הדבר אינו מוריד מאומה מערכה בעינינו. היא מספרת, את מה שמתפרסם כמודעה בתשלום ב'יתד נאמן', שהיום בשעה 5 בערב ייערך באולם תמיר בירושלים כנס הדיור המרכזי, שבו יוצגו לציבור התוכניות של הקריה החדשה העומדת לקום במתחם החם של גולובנצ'יץ' בבית שמש, ושל הקריה החסידית החדשה העומדת לקום בקרית גת.

אל תחשדו בהם - במודעה ב'יתד' לא מצויין, כמובן, שמדובר ב'קריה חסידית', שהם מלהזכיר אותה אלא בסתם 'פרויקט חדש'.

ואיך קוראים ל"כנס הדיור המרכזי" הזה? לא תאמינו - "גור בארץ".
חסידות 'גור' לא זכתה בשום מכרז שפורסם לאחרונה ואינה שותפה לשום פרויקט בניה המוקם במסגרת הפעילות האחרונה בנושא הדיור. אבל היא זוכה מן ההפקר, שדוקא ה'דיור המרכזי' ייקרא על שמה..."גור בארץ" ועוד בעיתון 'המבשר'.

עכשיו אתם מבינים איך ולמה נדחקה ידיעה חשובה שכזו, האמורה להביא קהל רב לכנס היום, רק לעמודים הפנימיים והפחות נקראים של 'המבשר'?

שדה המוקשים בגולן

כבר התייחסנו אתמול ל'חיסול' הממוקד שעושה התקשורת, בעזרת פורום ללא תקנה, להרב מוטי אלון. אבל מאחר והיום נעשה לו 'וידוא רצח' ולא רק אופי, וכל נציג של כלי תקשורת שולי 'כובד' בסיבוב שלם של הסכין שתקעו בו, חשוב גם שנדע מה עושה לכולנו הריקוד הזה על הדם.

מתי גולן, ה'זהבי העצבני' במהדורה של 'האסירון (למגיה: זו אינה טעות סופר. נא לא לתקן.) העליון' של 'גלובס', הוא עבורנו המדד הקלקלי בעניין זה.

"כשאומרים שלפעמים מסוכן לשלוח ילדים למוסדות החינוך הדתי, ובמיוחד החרדי (הרב מוטי אלון הוא הרי 'חרדי' ידוע...) מיד קופצים עליך מכל עבר: ומה אצלכם, החילונים? נכון, אבל בכל זאת יש הבדל - אנשי אמונה אמורים להיות יותר מוסריים ממי שאין אמונה בלבו, ובעיקר בשכלו, כי אם זה לא כך, אז מה ערכה של הדת? במה היא נבדלת מהחילוניות?"

פתאום מתי גולן, הוא זה המופיע בשם 'האמונה', מה שמנפח את חילול השם הנורא שנוצר כתוצאה מהפרשיה הזו למימדים שלא ניתן לתארם ובודאי שקשה יהיה להתמודד עמם.

ההבדל, מר גולן, בין מי שיש אמונה בלבו ובשכלו, לבין מי שאין בו, מתחיל בפער החשיבתי בינינו. אצל אנשי ה'אמונה' מי שהוכח שאינו אדם מוסרי, מוציא עצמו מ'המועדון', ואינו נמנה על הציבור הדתי. אבל עד לשלב שאנחנו מצויים בו, כל הפרשיה היא רק סוג של רכילות, שלא נחקרה ונדרשה היטב על ידי מי שמוסמך לכך על פי האמונה שבלבנו ובשכלנו. מי שאינו מוסרי הוא דווקא זה שהופך את התקשורת, ובתוכה גם אותך, לסמכות חורצת הדין, ועד שלא יוכח אחרת, הם דווקא אלה שאליהם היינו מפנים את שאלתך "אם כך מה ערכה של הדת"?

גולן מנצל את המהומה כדי להסיט את הפרשיה התקשורתית, שאינה נוגעת לנו הציבור החרדי, דווקא לעברנו: "כל אדם מצוי בסכנה שיותקף. אבל כאשר זה נעשה אצל חילוניים אין שאלה של חשיפת המקרה והעברתו למשטרה, של העמדה לדין. מי שמנסה למנוע זאת מסתכן בהעמדה לדין על שיבוש חקירה ומשפט. בחלק גדול מהציבור הדתי זה לא עובד כך. אנחנו יודעים מה קורה בציבור החרדי. כמובן שם עושים הכל כדי להלבין ולטייח, ואפילו כאשר הנפגעים הם בני משפחה, ילדים קטנים, ואפילו, ואולי בעיקר , כאשר הפוגעים הם רבנים וככל שהרבנים יותר 'גדולים בתורה' , כך ההסתרה יותר הרמטית"...

עפ"ל.

ארגון 'קולך', רבני 'צהר' וכל נציגי ה'ניאו-רפורמים' העומדים מאחורי הפצת העלילות נגד הרב מוטי אלון, עד שיוכח בדין (תורה) אחרת, השיגו כבר את שרצו. הם תפסו שתי הציפורים במכה אחת: הם זכו בפרסום כ'גבורים' שחיסלו את הרב אלון ה'מחבל' בחינוך הדתי המצטיין, ושלחו רסיסים ושבבים מ'פצצת המצרר' שלהם, אל הקהיליה החרדית.

לא רק שאין לנו מה לטייח, אלא שכשמתעוררת אשמה קשה מהסוג הזה דווקא מורי ההוראה החרדים, מצווים להעבירה לחקירת משטרה. בעניין זה החרדים הם המתקדמים ביותר, ולא נחטא לאמת אם נאמר שאפילו יותר מ...הקיבוצים החילוניים.

אם השערוריה התורנית והמחדל של ה'פורום תקנה' שכל מטרת הקמתו היתה 'טיוח', מנוצלים גם לפגוע ביושרו ובנקיותו של הציבור החרדי, זו התרחשות מספיק שקופה כדי שנתייצב כולנו, עד לברור האמת, להגן על הרב אלון ועלינו.

אבל יש עוד מספיק סיבות טובות שלא להצטרף למקהלת ה'צלפים', ובעיקר זו האומרת שיש מי שעל פי ההלכה היהודית מוסמך ומורשה לברר את האמת בסוגיות מהסוג הזה.

מתי גולן והתקשורת בכלל, אינם ביניהם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!