"סוד הקסם? מסירות נפש!" • הספד
אחר מיטתו של מגיד המישרים הרב מרדכי דרוק זצ"ל, סופד לו חברו הרב שמואל רבינוביץ' הספד מרורים • השיעור בכותל קודם ה'נץ' • ההיכרות • ההתמודדות עם המחלה • והבנים שנותרו • האבנים בוכות
- יוסי כץ בחדרי חרדים ובנימין מחלב הכל בקול
- ב' אדר התש"ע
- 1 תגובות
מסע הלוויתו של הרב דרוק
אלפים צעדו אחר מיטתו של מגיד המישרים הגאון רבי מרדכי דרוק זצ"ל. העצב הנוראי ניכר על עינהם הדומעות של המלווים, והצוואה של המנוח העידה אולי טוב יותר מהכל על אישיותו. אל תספידו אותי, הוא ביקש, ואל תתנו לי תארים. תנו לי להיקבר בשקט.
• 'מגיד המישרים' רבי מרדכי דרוק זצ"ל
• דרכו האחרונה של ה'מגיד' • גלריה נוגה
אולי משמיים כיוונו שתאריך פטירתו יהיה דווקא בראש חודש אז נהוג שלא להספיד, אך גדולי ישראל קבעו כי אחר מיטת הצדיק יש להספיד. גם בראש חודש, ולמרות בקשתו.
מי שהיה חברו הטוב של המנוח הרב שמואל רבינוביץ' - רב הכותל והמקומות הקדושים, נפרד ממנו בדמע ומספד, ומספר על יהודי שכולו מסירות נפש ואהבת ישראל
"אין ספק שמדובר פה באבידה גדולה לעם ישראל. אני הכרתי את הגאון הרב דרוק זצ"ל, שנים רבות. למדתי עם בניו בישיבת 'קול תורה'. אני זוכר את דרשותיו ב'זכרון משה', וכמובן השיעורים במשך שנים רבות ברחבת הכותל המערבי.
"יהודים קמו כל בוקר בהתלהבות עצומה כדי לשמוע את השיעור שלו שהיה בו הכל: היה בו הלכה, אגדה, תורה ויראת שמים. הגאון הרב דרוק הוא אחד החכמים הגדולים ביותר בירושלים, מגידולי ירושלים. מפארי יושבי לומדי וחובשי ספסלי בית המדרש בירושלים.
"במשך שנים רבות ישב והגה בתורה, וחידש חידושים ידע לקרב הרבה מאוד אנשים אל אבינו שבשמים, עם החכמה ואצילות שלו, וגם אם הווארטים הנפלאים שלו. אין ספק שמדובר פה באבידה גדולה, והקב"ה ינחם את בני משפחתו ומתוך תקווה ששיעורי התורה שמסר במשך שהים רבות ימשיכו להתקיים לעילוי נשמתו".
• השיעור בכותל לפני תפילת הנץ היה אבן שואבת ליהודים מכל המגזרים. זו תופעה לא מוכרת. יושבים יהודים בשעה של לפנות בוקר, ומתמידים בלימוד. איך הוא הגיע לכל האוכלוסיות? איך הוא הצליח לרתק את כל האנשים בשעה הכי קשה ביממה?
"אני רואה את המסירות נפש הזו לא רק בו, אלא בכך שהוא ידע לחבר אליו אנשים, שגם הם יקומו כל בוקר באשמורת הבוקר כדי ללמוד תורה. השיעור שלו סחף הרבה מאוד אנשים היה בו כל כך הרבה דברים שאנשים פשוט התלהבו לקום ולשמוע. אין ספק, שהוא היה מרביץ תורה גדול מאוד ומסר את נפשו לקום בכל בוקר במשך השנה כולה. בלי חופשות, ומבלי לנסות להקל מעצמו.
"גם בשנים האחרונות שהיה לו מאוד קשה, שהוא חלה במחלה הקשה, הורידו את השיעור למפלס של רחבת הכותל המערבי, זאת מכיוון שהיה קשה לו עם המדרגות. עד הזמן האחרון הגיע עם מסירות נפש, למסור את השיעורים, כי הוא ידע כי לשיעור שלו דווקא מגיעים רבים אנשים שכל כך התלהבו לשמוע את דברי התורה שלו את מה שהוא שזר בין שורות הגמרא את התורה שלמעשה רחבה מיני ים להכניס לכל שיעור ולכל אמרה ולכל הלכה".
• מה היה סוד הקסם בזכותו הצליח להגיע לכל כך הרבה אוכלוסיות?
"היה בו איזו עממיות כזאת. הוא ידע להתחבר לכל אחד, הוא לא בחן כל אחד מהיכן הוא הגיע, מה הוא עושה. כל אדם אצלו היה שווה בשווה היה לו פשיטות היה לו כזה ירושלמיות עסיסית וחכמת חיים שכמובן חיברה אנשים מכל השוגים אליו ואל תורתו".
• מתי נוצר החיבור שלו לכותל, אליו הקפיד להגיע מידי יום?
"מדובר באמת בבן למשפחה ירושלמית. אביו הרב ר' יוד'ל דרוק היה יהודי מיוחד מאוד, שכל כך השקיע בחינוך ילדיו, ובאמת העמיד דורות של תלמידי חכמים. גם ילדיו של הרב דרוק, כל מי שמכיר אותם אחד אחד. כולם ת"ח גדולים ומרביצי תורה ברבים, וזה מעיד עליו, היות והיה לו רצון והתלהבות למסור שיעורים וכמובן כבן ירושלים היה מחובר לאבני הקודש".
• יצא לכם לדבר איתו בתקופה האחרונה?
"כמובן שכן פגשתי אותו והוא תמיד שידר את החכמה ואת השמחה הוא הסתיר את כאביו ואת מצבו למרות שאני מאמין שהוא ידע".
חבל על דאבדין ולא משתכחין
להאזנה לראיון המלא חייגו לקו הפופולארי הכול בקול 052-999-66-00
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות