לא הפסיקו לריב: "אני לא יודע למה היא כל הזמן מתלוננת עלי"

למה כ"כ קשה לנו לכבד אחד את השני? מה גורם לבני זוג לרצות להרגיש הערכה, כבוד ותחושת ערך בזוגיות? שאלה הנשאלת ללא הרף! האדם מעצם טבעו שואף להרגיש מכובד, אהוב ושייך, אך יחד עם זאת למרות שרבים האנשים ששואפים להרגיש זאת, הם אינם מצליחים לחיות ולהרגיש כך.

זוג עייף מהחיים, לא מבוגרים כל-כך, נשואים 12 שנים אבל מרגישים זקנים ועייפים מהחיים.

"אני לא יודע למה היא כל הזמן מתלוננת עלי" אמר ישראל "אין לי כבר כוח לשמוע אותה, בכל פעם שהיא רואה אותי, יש לה מה לומר, להעיר להתלונן..."

מירה התכווצה במקום שלה ושתקה. "כן פה את שותקת, אבל בבית את לא מפסיקה: תניח את הכוס בכיור, אל תעיר לילדים" למה לא, ממשיך ישראל ומתאר את המשפטים: שאלת את המורה? מה אתה לא מבין ש..."

אם לא הייתי עוצרת אותו ישראל היה ממשיך וממשיך, הרגשתי שהוא טעון, כעוס ואפילו מושפל.

מירה ניצלה את ההזדמנות וכשהשתרר שקט למספר שניות, היא התפרצה: "הוא מאשים אותי שאני מעירה לו כל הזמן, אבל הוא שוכח שאני צריכה לצעוק את נשמתי, כדי שהוא בכלל ישמע אותי... הוא בכלל לא רואה אותי, לא רואה את כל העבודה שלי, כמעט ולא נמצא בבית וגם כשנמצא הוא מעולם לא חושב שאמור להיות לו חלק במטלות מסוימות"...

מירה וישראל המשיכו להטיח אחד בשני אמירות שמבטאות הרבה תסכול וכאב, אך הם כמעט טבעו במערבולת השלילית והעכורה שבה התנהלו.

ישראל ומירה אינם יחידים! אינם יחידים בתחושה, כי בן/בת הזוג אינם רואים אותם, אינם מרגישים את הצרכים שלהם ואינם מכבדים אותם כבני אדם!

מה זה "כבוד"?

כבוד של אדם הוא הערך שאותו מעריך האדם את עצמו או את סובביו, ופועל על פיו. זוהי תחושה שמהווה חלק מתוך מערך חברתי. הכבוד הוא מצרך בסיסי ביותר בתוך המערכת הזוגית. שכן במידה ובני הזוג אינם מרגישים מכובדים ומוערכים, זהו מתכון בדוק לריחוק מתח וריבים מתמשכים.

וכן להיפך, כאשר בני הזוג מרגישים מוערכים, הם מרגישים אהובים שייכים ומוכנים לעשות הכל בכדי לגשר על פערים / ריבים.

מדוע הכבוד הינו צורך חשוב ביותר?

כבוד והערכה הינו צורך חשוב ביותר של האדם. הוא מהווה כוח מניע חזק מאוד! הוא יכול להוביל אדם לפעולות חיוביות או שליליות, ניתן לראות הוכחה לכך כיצד חז"ל ניסו למנוע עדות שקר.

כאשר חכמים רצו לוודא שהעדים המעידים על האדם, הינם כשרים. מה עשו? כיצד ניסו לגרום לאדם להימנע מעדות שקר? הכניסו את העד לחדר ואמרו לו כך: "עדי שקר מבוזים הם אף על שוכריהם"

כלומר העובדה שעד שקר עלול לגרום להפסד ממון לחף מפשע, אינה מטרידה אותו! ולכן הם לא דברו אתו על גרימת הפסד ממון, אלא, הדגישו לאדם כי, מי שמעיד עדות שקר, עלול להיות מבוזה!

כלומר העובדה שמה שיכול להציל עד שקר ממעשה זה, היא המחשבה שהוא יהיה מבוזה. תובנה זו הינה קריטית למערכת זוגית ו... כן פגיעה בה הינה גורלית ממש, עד כדי זעזוע מוחלט העלול למוטט כליל את חיי הנישואין.

אם כך אין פלא, כי ישראל ומירה מרגישים ממוטטים ועייפים. כאשר ישראל הרגיש, כי מירה מנסה כל הזמן לשנות אותו. אינה מעריכה אותו כאדם ודואגת בכל זמן לתת לו "הוראות הפעלה", הוא הגיב באופן טבעי ביותר לאדם שמרגיש לא מכובד!

כאשר מירה הרגישה, כי ישראל אינו רואה אותה, את צרכיה ואת העבודה הרבה, היא הגיבה באופן טבעי לאישה המרגישה לא מכובדת! ההתנהלות שלהם בתוך המערכת הזוגית הינה טבעית למבנה ולצורך האנושי.

מה הסיבות להעדר תחושת כבוד במערכת הזוגית?

הסיבות החיצוניות לכך יכולות להראות מגוונות. אך המכנה המשותף העלול לגרום לרוב הסיטואציות כאשר המציאות שבה האדם חש צורך לשנות את האדם שמולו והוא עושה זאת בצורה של ביקורת הרסנית או משוב שלילי בלתי פוסק.

כאשר מירה הטיחה בישראל: " גבר שאכפת לו מהמשפחה שלו, עוזר יותר", מירה לא אמרה אבל היא תארה סיטואציה שחזרה אצלם מספר רב של פעמים.

ישראל עבד כמתווך, בכל פעם שהוא נכנס מעבודתו, היא התעניינה לשמוע איך עבר עליו היום ו... ציפתה לשמוע על סגירת עסקאות. בפועל למרות שישראל עבד קשה מאוד, רוב הפעמים הוא לא "סיפק את הסחורה" למירה.

היא האזינה בשתיקה ולא הרבתה להגיב, אך בלב היא החלה לזלזל בישראל. היא הרגישה שהוא לא עושה כלום...מעביר זמן בדיבורים מיותרים ובעיקר לא מביא פרנסה הביתה! היא אומנם לא אמרה על כך מאומה אבל כמעט תמיד הפטירה: "אז לפחות פה בבית תעשה משהו"

ישראל לא היה עצלן, הוא גם לא התכוון להשתמט מעבודות הבית, אך פעם אחר פעם הרגיש שאין לו אנרגיות לעבוד. הוא לא תמיד ידע להסביר את התחושה שלו, אך הוא הרגיש מבוזה, הוא הרגיש צורך להתנצל על חוסר הצלחתו ו.... לא היה לא לו נעים כלל. לכן הוא נטה לצמצם את השהות בבית או כשהיה בבית הוא נטה להתנתק.

לעומתו מירה הרגישה בכך והיא חשה עוד יותר מתוסכלת. לא מספיק שהוא בחוץ לא יעיל, אז גם בבית הוא לא יעיל ו...אפילו לא איכפת לו ממנה והוא נעלם במשך שעות? כן, מירה הרגישה שישראל מזלזל בה ולא מכבד כלל את צריכה ורצונותיה.

כאב לישראל, כאב למירה כאב לשניהם. כי קשה לחיות במערכת זוגית לא מכבדת.

תובנות חשובות למושג "כבוד הדדי במערכת זוגית":

• חשוב מאוד שתהיה הבנה בין בני הזוג כי, כבוד הדדי הינו בסיס למערכת הזוגית שבניהם.
• הכבוד אינו נבנה באופן עצמאי.
• הכבוד אינו מתמשך לאורך השנים, ללא טיפוח והתייחסות של בני הזוג.

פירוט: במערכת הנישואין קיים קשר בין שני בני אדם. שני אנשים בעלי צרכים, דעות, רצונות ולפעמים תפיסות עולם שונות. מציאות זו, לעיתים, הינה מאתגרת ויוצרת ערעור של היכולת לכבד ולהעריך את השני.

ישראל חושב שמציאות של כוס הנשארת על גבי השולחן, אינה קריטית. לעומתו מירה חושבת שכוס על השולחן מעידה על חוסר ההשקעה, דווקא, בגלל שמדובר על פריט אחד קטן! הדעה השונה אינה קריטית אך כשהיא מצטרפת לתחושת חוסר הערכה מתמשכת, אזי הכוס ומיקומה יכולים להוביל לריב ולריחוק.

אך במידה וישראל ומירה ירגישו בעלי ערך, הם יהיו מסוגלים לראות בעמדה של השני דעה הגיונית ועמדה שיכולה להתקיים במציאות, מבלי לשנות את השני!

תהליך זה אינו נעשה באופן אוטומטי ודורש התכווננות והתגייסות של שני בני הזוג. אז איך עושים זאת באופן מעשי?

הדרכים לבניית תחושת כבוד:

• כח המחשבה - מומלץ לזכור שהגישה של כבוד הדדי, זהו הכלי שעל ידו אפשר לגשר מעל הפער שבין הנפשות השונות. כן, לפעמים בשביל ליישם מטרות נעלות כמו: סדר וניקיון, חינוך הילדים, פרנסת הבית וכדומה, יש לברר מה העמדה/דעה/ רצון של השני.

ו... במידה והנתונים סותרים / שונים ממך, רצוי להתייחס לכך (לפעמים לשנות את הדעה לפעמים לדון עליה לפעמים לבקש שהדעה שלי תשמע - תלוי בסיטואציה.)

• אחריות אישית - כל אחד מבני הזוג נדרש לכבד את השני. אך אין הכבוד תלוי אחד בשני. כלומר כל אחד מבני הזוג אמור לתת יחס מכבד לגישה ולצרכיו של השני. אין זה נכון להתנות את יחס הכבוד, בהתאם לתגובת השני. ניתן לראות הוכחה בציווי הרמב"ם לכל אחד מבני הזוג: מהבעל דורש הרמב"ם: 'שיהא מכבד את אשתו יותר מגופו'. ומהאישה הוא דורש: 'שתהא מכבדת את בעלה ביותר מִ דַ י'.

לכל אחד מבני הזוג ישנה הדרכה מיוחדת כיצד לכבד את בן/בת הזוג! אז נכון שהתגובה האנושית היא להגיב, לענות להרגיש על-פי היחס של השני. אך פה נכנסת ההשקעה והדרישה מבני הזוג, באם אתם רוצים מערכת זוגית מכבדת עליכם לקחת אחריות על החלק שלכם, מבלי לנהל פנקסנות מול התנהלות השני. זהו מהלך לא פשוט, דורש השקעה מרובה אך בד"כ מניב תוצאה!

• טכניקה פרקטית - כאשר קיימת עמדה/ דעה שונה, לא רצוי שאחד מבני הזוג יחוש מוותר או נחנק. כן, הרצון לכבד את השני אינו אומר למחוק את הדעה שלי או לשתוק. היכולת לכבד את השני היא: לשמוע את העמדה השונה ולהתייחס אליה. להתייחס לתוכן שנאמר, להתייחס לתובנות שנאמרו ולהתייחס לבן אדם שהביע את העמדה.

ניתן להגיב, ניתן לא להסכים, ניתן לחשוב אחרת, אך פה קיים הבדל דרמטי: אפשר לדבר על האדם/ מעשיו, לבטל אותם ואפשר לדבר על הדעה על הסיטואציה. כשמפרידים את הסיטואציה/ הדעה מהאדם, כך ניתן לנהל שיח מכבד.

ישראל ומירה התחברו להרגשה הפנימית שלהם. מירה התחילה לבטא את צרכיה, מבלי להקטין או לבקר את ישראל. ישראל התחיל להתחבר לצורך שלו בהערכה מבלי לברוח פעם אחר פעם משיח או קרבה למירה.

שניהם התחילו לדבר על הצרכים הרגשיים שלהם, איך הם ירצו שהדבר ייבוא לידי ביטוי. כן, ישראל ומירה התחילו לדבר בכבוד על מה שמפריע להם!

לאחר תקופה מספרת מירה: "אני כבר לא מדברת לישראל כלא יוצלח, בטלן ובלגניסטית. אלא מתארת לו את החששות שלי מהמצב הכלכלי."

היא סיפרה לו כמה חשוב לה העזרה שלו ובמיוחד בכך שהוא מכבד אותה, בכך שנמצא בבית ומתייחס לפרטים הקטנים ביותר.

ישראל תאר שהוא לא הרגיש מבוזה וחסר ערך ולכן גם הצליח להבין אותה ולשמוע את פחדיה, צרכיה ולא הרגיש צורך לברוח מהבית או להתנתק ממנו.

ישראל אמר שהוא הצליח להרגיש שהוא מכובד בעיניה! לאחר תקופה הוא הצליח לתאר לה את חלומו הגדול להיות מתווך מצליח ואף בקש ממנה את תמיכתה.

תזכרו, ישראל ומירה אינם יחידים! אינם יחידים בתחושה כי, בן/בת הזוג אינם רואים אותם, אינם מרגישים את הצרכים שלהם ואינם מכבדים אותם כבני אדם!

אבל- הם אינם יחידים שהשקיעו עבודה והצליחו לשנות את התחושה וההרגשה האישית והזוגית שלהם!

צאו לדרך, יש לכם את היכולת לכבד ולחוש מכובדים!

מאת: מלכה הרטשטיין יועצת זוגית,

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!