ברבש חושף: כך זורז הליך ייצור החיסון לקורונה במספר שנים

החיסון כאן, אך אין די בחיסון בלבד: בטור שפירסם היום ב'חדשות 12' הפרופ' גבי ברבש, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר ומי שהיה המועמד המוביל לכהן כממונה הקורונה אך נסוג בו ברגע האחרון, הוא מסביר כיצד התקצרו הדרכים בדרך לייצור החיסון, כך שתהליך שאמור להתמשך על פני שמונה שנים נעשה בתוך פחות משנה, אך מזהיר כי עצם הבאת החיסון אינה פותרת לכשעצמה את הבעיה אלא יש לוודא שהציבור כולו אכן יתחסן.

"החיסון תיכף כאן. אין ספק שמדובר בהישג מדעי מדהים", כותב ברבש שמגלה כי "תוך שבועיים, פחות משנה מפרוץ מגפת הקורונה צפוי ה-FDA לאשר לשימוש יותר מחיסון אחד. כבר במהלך דצמבר 2020 צפויים כ-20 מיליון אמריקאים לקבל את החיסון ועד סוף פברואר 2021, קרוב ל-20% מאוכלוסיית ארה"ב כבר תהיה מחוסנת ועד סוף קיץ 2021 צפוי ש-80% מאוכלוסיית ארה"ב תוכל להיות מחוסנת. אני חושב שגם ישראל לא רחוקה מיעד זה!"

לדבריו, מדובר בפלא. "שמונה שנים (!) היה הזמן הממוצע לפיתוח חיסונים עד היום והחיסונים אושרו על בסיס ניסויים שכללו אלפי מתנדבים בודדים. אישור חיסוני הקורונה, התבסס על עשרות אלפי מתנדבים שגויסו תוך חודשים ספורים. איך הצלחנו לקצר כל כך את לוחות הזמנים?"

האמת, הוא מסביר, שחברו כאן מספר גורמים שתרמו לקיצור לוחות הזמנים: "ראשית, הטכנולוגיות שפותחו בעשרים השנים האחרונות, ואפשרו ריצוף גנטי מהיר של הווירוס, הפצת הרצף לכל המעבדות בעולם, תוך שבועיים מגילוי המגיפה, היכולת להרכיב במעבדה צירופים גנטיים וטכנולוגיית המעטפת שבתוכה הם מוזרקים אל תוך גוף האדם באופן שמעורר את מערכת החיסון שלנו ליצר תנגודת אפקטיבית לוירוס".

"שנית, הון עתק שהושקע בעולם במפעלי הייצור של החיסונים, הרבה לפני שהיה ברור שהחיסונים אפקטיביים. ההשקעה הזו, חסכה כעת לכולנו חודשים רבים של המתנה לבניית תעשיית היצור של החיסונים האלה".

"שלישית, ואולי הכי חשוב, שיתוף הפעולה הבינלאומי בין מדענים, התעשייה והממשל שהתעלו על עצמם ושיתפו פעולה בפתיחות ללא תקדים, בלי לחשוב על קרדיט ועל קניין רוחני".

בכל מקרה, אנו רואים כבר את הסוף. "בתחילת 2021 יגיעו החיסונים הראשונים ארצה. יש צוות שיושב בימים אלה על סדרי הקדימויות בחיסונים אבל כבר ברור מניירות עבודה שהוכנו בארה"ב ובאירופה שצוותי הרפואה יהיו הראשונים להתחסן ובעקבותיהם אנשים בסיכון מסיבות ובדרגות סיכון שונות ועובדים במקצועות חיוניים כמו למשל צוותי הוראה. מי שהיה חולה, כ 350,000 אזרחים, לא יחוסן, בוודאי לא בשלב הראשון.

"ברור שבפועל יש יותר אזרחים מחוסנים מאלו שנספרים כחולים. ההערכה היא שיש 600 עד 700 אלף שהיו חולים – סימפטומטיים וא-סימפטומטיים. לא הגיוני שייתנו את החיסון בבדיקת סרולוגיה (נוגדנים). לא ניתן לבדוק את כל אזרחי המדינה שלא חלו, בחיפוש אחרי 300 או 400 אלפי כאלה שחלו ללא תסמינים. לכן כל מאות האלפים שנדבקו אך לא עברו בדיקת מטוש חיובית – יחוסנו עם כל האוכלוסייה".

עם זאת, לדבריו, שני אתגרים מלווים את השלב הזה של מגפת הקורונה:

• ניהול מערך ההתחסנות – סדרי קדימויות והמורכבות של הקירור העמוק הנדרש בחיסוני ה RNA ולוגיסטיקת השינוע והחיסון.

• מוכנות הציבור להתחסן - אסור לזלזל בדאגות הציבור מפני החיסונים. חלק מהדאגות קשורות בחשש ממהירות הפיתוח, שמא מהלחץ, עיגלו פינות.

הסברנו לעיל מדוע לא כך הם פני הדברים. אבל, על רקע זה וגם בלי – מתפתחות תיאוריות הקונספירציה ברשתות החברתיות.

לכן, מזהיר פרופ' ברבש, יש לפעול כבר עכשיו. "חייבים, כבר היום להקים צוות תקשורת, לעקוב וללמוד את הטיעונים המושמעים בכל הערוצים ולהגיב. אסור לשדר שאין תופעות לוואי לחיסון. חייבים להציג את הנתונים במלואם ובצורה מוסמכת ע"י גורמי המקצוע. הגם שכל תופעות הלוואי שנצפו עד כל בכל סוגי החיסונים היו תופעות דמויות שפעת, ובמקרים קשים – שפעת קשה, בשלב הזה, עדיין אי אפשר לשלול סיבוך נדיר (כמו אחד למיליון) כמו מחלת גיליאן ברה, שקורה נדירות אחרי זיהומים ויראליים. אפילו בנוכחות סיבוך נדיר כזה, עדיין שווה להתחסן. המחלה הזו רעה מאד.

הדוגמא האישית היא קריטית כאן. כל גמגום יועצם לממדים היסטריים. המנהיגים חייבים להתחסן ראשונים, בין אם הם בסיכון בין אם לא (והם כן...). הציבור הרחב יסתכל בשבע עיניים על צוותי הבריאות המתחסנים ראשונים. מה שיצא משם – יחלחל לכל שכבות הציבור. לכן חייבים כבר עכשיו להשקיע בהסברה שם ולא לקחת כמובן מאליו שהרופאים או האחיות משוכנעים בצורך להתחסן".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!