כך פתר האיכר את הבעיה והחמור יצא לחופשי

איך לפתור בעיות?

חמורו של איכר נפל לתוך באר. החמור בכה בקול מעורר רחמים במשך שעות כשהאיכר חיפש פתרון. לבסוף, הבין האיכר שהבור עמוק מאוד, הוא כבר זקן ולא הייתה לו הברירה, אלא לאטום את הבאר כדי שאחרים לא יפלו.

הוא הזמין את כל שכניו לבוא ולעזור לו. כולם תפסו אתי חפירה והחלו לשפוך עפר לתוך הבאר. בתחילה, החמור הבין מה קורה ובכה. לפתע, לתדהמת כולם, הוא נרגע... והיה שקט.

השכנים והאיכר המשיכו לשפוך עפר לתוך הבאר לקול רעש מוזר. לבסוף, האיכר הביט למטה ונדהם ממה שראה. עם כל עפר שפגע בגבו, החמור עשה משהו מדהים. הוא מנער את העפר מעליו ומטפס על העפר שנערם מתחתיו. עד מהרה, כולם נדהמו כשהחמור הגיע לקצה הבאר, יצא ממנה ופתח בריצה שמחה!

החיים שופכים עלינו סוגים שונים של לכלוכים והפתרון בכדי לצאת מהמצב, הוא לנער "את הלכלוך" ולקחת צעד אחד קדימה.

כל הצרות שלנו הם קרש קפיצה, לרוב, הדבר שנראה הכי גרוע מבחינתנו, עשוי להיות קרש הקפיצה החשוב ביותר בחיינו. והקושי, הוא פשוט האימון שמחזק את שרירי הכנפיים שלנו, רגע לפני שאנו מצליחים להמריא מעלה.

אנחנו יכולים לצאת מהבארות העמוקים ביותר של חיינו, רק בכך שנבחר לא לוותר, לנער את הלכלוך, למצוא את האומץ ולצעוד צעד למעלה, כי מחכה לנו משהו טוב יותר כשנתאים את עצמנו למציאות חדשה.

פרשת השבוע פרשת תולדות

בפרשת השבוע יצחק אבינו מתמודד עם מצב שבו האויבים שלו סותמים את כל הבארות שחפר אברהם אביו ואין אפשרות להגיע למים.

הוא יכל לבכות ולהתמרמר על מר גורלו, או לבחור דרך אחרת שבה פעל: לחפור בארות חדשים ולמצוא דרך נוספת להגיע מחדש למים.

תמיד יש דרך נוספת, גם היום המצב מורכב והבחירה בידינו היכן לחפור בארות חדשות. לעיתים, אנו נשנה ונתאים את עצמנו לעידן דיגיטלי חדש, נלמד, נחווה ונסתגל. כי לבכות על ברכי הנוסטלגיה לא יקדם ולא יאפשר לנו לצעוד קדימה.

זכרו תמיד יש דרכים נוספות לפעול. והעיקר... להישאר תמיד בתנועה.

שאלה למחשבה: אם הייתה לכם אפשרות לחזור לחיים שלפני, הייתם חוזרים?

שבת שלום

מאת: חֶדִי חזן, מלווה ויועצת לתהליכי סליחה לשחרור כעסים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!