כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
הסיפור המלא בפרסום ראשון

הבן תבע את היורשת, הפסיד ונשאר עם עשרה שקלים בלבד

בתום הליך משפטי ארוך, במהלכו הוכפש שמה, מטפלת זכתה בכספי הירושה שהוריש לה המטופל, בעוד בנו של המנוח קיבל עשרה שקלים בלבד ואף חויב בהוצאות משפט על סך 30 אלף שקלים | במהלך חקירה נגדית נשברה המטפלת והודתה כי הבן לא בא לבקר את אביו במשך 10-12 שנים, ואף כשעבר המנוח תאונת דרכים אותה היא הגדירה כ"לא קלה בכלל" הבן לא טרח לבקר אותו

הבן תבע את היורשת, הפסיד ונשאר עם עשרה שקלים בלבד
מטבעות שקלים צילום: נתי שוחט, פלאש 90

לאחר שהוכפש שמה ובתום הליך משפטי ארוך, מטפלת זכתה בכספי הירושה שהוריש לה המטופל, בעוד בנו של המנוח קיבל עשרה שקלים בלבד ואף חויב בהוצאות משפט על סך 30 אלף שקלים. 'בחדרי חרדים' עם הסיפור המלא בפרסום ראשון.

לפני כשנתיים נפטר י', אדם חולה לב ולו בן יחיד שחי בארה"ב. בשנים שקדמו לפטירתו ליוותה אותו ת' - מטפלת מטעם הביטוח הלאומי. לאחר פטירתו הוריש המנוח את כל רכושו למטפלת ולבנו היחיד השאיר עשרה שקלים בלבד.

הבן תבע את המטפלת בעוון זיוף הצוואה, ובאתרי החדשות עלו כתבות מכפישות הנושאות את שמה ומייחסות לה עבירות של גניבה, מרמה, הפרת אמונים וזיוף.

בתביעה טען הבן כי הצוואה נחתמה 7 ימים בלבד טרם הפטירה, תוך ניצול מצבו הקוגניטיבי המדורדר של 15 המנוח, הפעלת השפעה בלתי הוגנת, אונס ותרמית ותוך מעורבות ברורה של המבקשים בעריכת הצוואה.

בנוסף טען הבן כי בינו לבין המנוח היה קשר חם וקרוב, הוא היה בנו היחיד של המנוח וכל עולמו. לדבריו, המנוח אהב אותו ואת שני ילדיו, נכדיו של המנוח, לשניהם צרכים מיוחדים בין היתר על רקע של אוטיזם וחירשות, והפגין אכפתיות רבה כלפיהם ודאגה לצרכיהם ורווחתם.

הבן הוסיף וטען כי המטפלת בודדה את המנוח ממשפחתו, קהילתו וידידיו, החתימה אותו על ייפוי כוח שבעזרתו רוקן בעלה את חשבונותיו של המנוח.

עו"ד משה אוסדיטשר.

במהלך המשפט טען עו"ד משה אוסדיטשר שמשרדו אשר מתמחה בין היתר בדיני משפחה וירושה ונחשב לאחד מהמובילים במגזר, ניהל את מערך ההגנה, כי בין המנוח לבין המבקשים התפתחה מערכת יחסים משפחתית חמה, החורגת מקשרי עבודה רגילים, והמבקשים אימצו את המנוח למשפחתם כולל בסופי שבוע וחגים.

במשך התקופה בה המטפלת טיפלה במנוח, לא היה שום קשר בין המנוח לבנו המתגורר דרך קבע בארה"ב, מעולם לא הגיע לבקר את המנוח.

בנוסף, בנו היחיד של המנוח, אפילו לא הגיע לארץ להלוויה של המנוח, למרות שהגופה המתינה בקירור חמישה ימים על מנת לאפשר לו להגיע, ובעלה של המטפלת הוא שנשא את ההספד העיקרי על המנוח. לעומת זאת, בנו של המנוח מצא זמן להגיע לאירוע משפחתי שהתקיים מספר חודשים מאוחר יותר ולדיונים בעניין הצוואה, דבר האומר דרשני.

כמו כן, למרות שהמנוח סבל ממחלת לב, הוא היה צלול ודעתן ונהג להתקלח לבד ולאכול בעצמו. למטפלת ובעלה לא היה כל חלק בעריכת הצוואה, הם אינם מכירים את עו"ד אשר ערך את הצוואה, אינם יודעים כיצד המנוח הגיע אל עורך הדין וכלל לא ידעו שהמנוח ערך צוואה עד לאחר הפטירה, כאשר הצוואה נמצאה בדירת המנוח.

אשר על כן, כל הטענות של בנו של המנוח הן טענות ספקולטיביות בלבד, שכן הוא לא נכח בחייו של המנוח, לא שהה בארץ, לא עמד בקשר עם המנוח וכל טענותיו הן בגדר השערות והנחות.

בנו של המנוח הביא כראיה את אשתו שהעידה כי היא משוכנעת שהמטפלת ובעלה עשו יד אחת על מנת לנשל את הבן מהירושה, אולם בחקירה נגדית שערך עורך דינה של המטפלת - עו"ד משה אוסדיטשר היא נשברה והודתה כי הבן לא בא לבקר את אביו במשך 10-12 שנים, ואף כשעבר המנוח תאונת דרכים אותה היא הגדירה כ"לא קלה בכלל" הבן לא טרח לבקר אותו.

בנוסף, למרות שטענה כי היא ובעלה היו בקשר עם המנוח, במסמכים שהציג עו"ד אוסדיטשר מתקופת אשפוזו של המנוח, נכתב על ידי צוות בית החולים כי המנוח אינו בקשר עם בנו שגר בארה"ב, ואף גרם לגרושתו של בן המנוח לשנות את גרסתה פעם אחר פעם.

בפסק הדין ציינה השופטת כי "חרף העובדה שנטל ההוכחה מוטל עליו, בנו של המנוח לא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו. רק לאחר שהמטפלת ובעלה כבר הגישו את תצהירי העדות הראשית מטעמם, ושבועיים בלבד טרם המועד שנקבע להוכחות, עתר הבן בבקשה לדחות את דיוני ההוכחות ולהתיר לו להשלים את תצהירי העדות הראשית".

"חרף האמור", ציינה השופטת, "אין די בכל אלה על מנת להטות את כף המאזניים ולהוכיח השפעה בלתי הוגנת, בפרט בשים לב לעדותו של עורך הדין שערך את הצוואה אשר העיד כי המנוח הגיע למשרדו בעצמו ושוחח עמו באופן שניתן היה להתרשם שהוא כשיר לערוך צוואה; עדותה של אשתו של בנו של המנוח, אשר הודתה כי הוא לא ביקר את אביו משך למעלה מעשור; העובדה שלמרות שהליכי ההתנגדות התנהלו משך כארבע שנים, הבן לא מצא לנכון לעתור למינוי מומחה רפואי; היעדר עדים מטעמו של הבן בדבר ניתוק של המנוח מסביבתו על ידי המבקשים והיעדר מסמכים רפואיים המקימים תשתית מספקת בדבר קשייו הרפואיים של המנוח, אף שבית המשפט נתן צו המאפשר לצדדים לקבל את כל המסמכים הרפואיים של המנוח.

על כך יש להוסיף כי טענתו הקשה של הבן, לפיה המבקשים החתימו את המנוח על מסמכים המאפשרים להם לבצע פעולות בחשבונות הבנק שלהם, התבררה כלא יותר מאישור ספציפי שנתן המנוח לבעלה של המטפלת לסגור עבורו חשבון בבנק דיסקונט ולבטל הוראות קבע לידיעות אחרונות ולחברת החשמל בבנק הפועלים".

השופטת הורתה להשאיר את הצוואה על כנה, לפיה המטפלת ובעלה יקבלו את כל רכושו של המנוח ובנו יקבל רק עשרה שקלים ולחייב את בנו של המנוח בהוצאות משפט על סך 30 אלף שקלים.

משה אוסדיטשר מאבק ירושה קרבות ירושה סכסוך ירושה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}