לאן נעלמו 7 השנים שלא יחזרו לעולם?
שאלנו את הרב אפרים שבדרון מנהל מכון מקראות ומאבחן קריאה שאלות שהרבה הורים רוצים לשאול, שאלות המנקרות במוחם של הורים דואגים ומסורים שמרגישים שמשהו לא תקין • התשובות יעשו לכם סדר בראש בתחום הלא פשוט והמאתגר מאוד שאנחנו נפגשים איתו כהורים או כמחנכים ומורים
- כתבה מקודמת
- כ"ה חשון התשפ"א
- 1 תגובות
נקישות על דלת משרדי העירו אותי ממחשבותיי, נגשתי לפתוח. בפתח עמד יהודי אברך ולצידו בחור בן 14. שניהם בפנים נפולות. לשאלתי האם הזמינו תור למבדק עונה האבא: אכן כן, אבל הגעתי באיחור של 7 שנים.
היה זה כשהילד היה בן 7. המלמד קרא לי וסיפר לי על הקושי של הילד לקרוא. אנא, הוא ביקש ממני, קח אותו למכון הקריאה, הוא חייב להתקדם בקריאה. אני מוכן לדאוג למימון חלקי. הוא חייב, כך התחנן המלמד.
לצערי ולבושתי הדחקתי את העניין, התעלמתי מצלצולי הפעמון הצורמני וסתמתי את האוזניים באטמי פלדה.
והתוצאה לפניך: הבחור בן 14, הפסיד את שנותיו היקרות והכי חשובות בחייו. הנה הוא כאן. עכשיו אני מבין שהוא צריך להיכנס וללמוד מהתחלה. קמץ א' ופתח ב' וכן הלאה.
סיפור אחד מני רבים שקור(א)ים כל הזמן.
ילדים בסניף לייקווד • קרדיט: יח"צ
אנחנו שואלים: המומחה עונה
שאלנו את הרב אפרים שבדרון מנהל מכון מקראות ומאבחן קריאה שאלות שהרבה הורים רוצים לשאול, שאלות המנקרות במוחם של הורים דואגים ומסורים שמרגישים שמשהו לא תקין.
התשובות יעשו לכם סדר בראש בתחום הלא פשוט והמאתגר מאוד שאנחנו נפגשים איתו כהורים או כמחנכים ומורים.
כהקדמה לכל השאלות, כמה מילים על הקריאה
הקניית הקריאה בגילאים הצעירים הינה קריטית היות והיא עשויה להכריע את גורלם של התלמידים הללו ולהביא לשיפור משמעותי בהיבט ההתקדמות שלהם עד למיצוי אופטימלי של הפוטנציאל הלימודי שלהם.
עם זאת, לא מעט תלמידים מבוגרים לא הצליחו להגיע לרמה שלהם גם בגילאים יותר מאוחרים. וכתוצאה מזה, יושבים בספסלי מקראות גם בחורים בסביבות גילאי העשרים, הסובלים משלל רמות קושי בקריאה.
רבנים בסניף לייקווד • קרדיט: יח"צ
האם באמת ישנם ילדים עם בעיות למידה, ובכמה אחוזים מדובר?
כ 13 אחוז מכלל התלמידים בארץ סובלים מלקות למידה כשלהי, וזה כולל בעיות התנהגותיות, ובעיות קשב וריכוז.
כ 70 אחוזים מכלל הקשיים הלימודיים הם כתוצאה מבעיות קריאה, ילד שמפספס את תהליך לימוד הקריאה בגן, או שמסיבה טכנית כמו העברה לתלמוד תורה אחר באמצע לימוד הקריאה או סיפור רגשי או חלילה טראגי ל"ע, שהשפיע על הילד בשנה זו שהיא החשובה ביותר להמשך תהליך הלמידה.
איך מתבטא הקושי לגבי הילד ובאיזה דרכים זה משפיע עליו?
ילד שאינו מצליח לקרוא וללמוד מרגיש תסכול נורא, הוא מתבייש בזה שאחרים מצליחים במה שהוא נכשל. הכשלון פוגע בדימוי העצמי של הילד, הוא הופך לילד שקט ורגיש ולאט לאט עולה רמת התסכול שלו בכל פעם שהוא נכשל.
תפקידו של כל ילד הוא ללמוד, וילד שלא מצליח ללמוד הוא מרגיש כשלון. ילד שנכשל שוב ושוב מבין שהוא עצמו כשלון, וככזה הוא לא רוצה להמשיך ולנסות, הוא לא רוצה שיתאכזבו מהכשלונות שלו, ולכן הוא מעדיף להפסיק לנסות, להפסיק להיכשל וככה לא יתאכזבו ממנו.
ילד שעוצר את ההתקדמות שלו בלימודים מפתח פער בינו לבין ילדים בגילו. כששאר הילדים מתקדמים ועולים ברמות הלימוד הוא נשאר במקום והפער הולך וגודל. ככל שהפער גדל קשה יותר להשיג אותו.
הורים מספרים על ילדים שהיו מלאי שמחת חיים ואנרגטיים שהופכים לשקטים ורגישים, לא מתערבים בחברה ומכונסים בעצמם.
מה תפקידם של ההורים ואיך אפשר לזהות את הקושי ?
הורים צריכים להיות ערניים כבר בגיל הגן, לעקוב אחרי הילדים הלומדים את האותיות והניקוד
לבקש מהם לומר את שמותיהם בקול רם ולשחק במשחקים שונים סביב הידע הזה.
כשילד בן יותר מחמש מגלה חוסר סבלנות למשחקים כאלה, הדבר צריך להדליק נורת אזהרה.
מעבר לזה, כדאי להיות ערניים לתהליך הרגשי סביב הלימוד: למשל האם הילד לומד בכיף, או שונא כל
רגע.
ישנם ילדים שאינם יודעים לקרוא אבל הם לומדים לנחש מילים מוכרות ולדקלם אותם, כך שלא ירגישו שיש להם קושי בקריאה. ולכן צריך לשבת ליד הילד ולתת לו לקרוא מילות תפל (מילים שאין להם משמעות עבור הילד) או מילים לא מוכרות ואז לראות את מצב הקריאה האמיתי שלו.
ביקור ראש העיר בסניף לייקווד • קרדיט: יח"צ
ש: מה צריך להדליק נורה אדומה בקריאה ?
ילד שמעדיף לקרוא קודם בשקט ורק אחר-כך בקול רם, הוא ילד שאינו יודע לקרוא.
גם ילד שלא מוכן לקרוא ספרים משום סוג, צריך לעורר סימני שאלה.
אם הילד אובחן כסובל מלקות למידה כלשהי והוא מטופל, זה הזמן להשקיע בדימוי העצמי
שלו.
ליקויי הקריאה יכולים להתבטא בהיעדר שליטה בניקוד, קושי לפענח מילים לא מוכרות או קריאה מדויקת אך מקוטעת.
מהו הכלל הבסיסי שכל הורה לילד מתקשה צריך לדעת?
כמאבחן קריאה אני יושב מול הורים שלפעמים הם מודאגים ומתוסכלים, חלקם חצי מיואשים מהמצב, הילד מצידו יושב ובוהה, הוא "הבעייתי" כאן בחדר, הוא הילד הפרובלמטי שעושה את כל הצרות.
כשאני מסתכל על הילד אני רואה עירבוביה של כאב עצום, חרדות ופחדים, תסכול ויאוש. הילד נמצא בתוך מעגל ואינו מוצא את הדרך לצאת ממנו. אדרבה הוא רק נשאב יותר פנימה עמוק עמוק אל תהומות העצב והאדישות.
הורים צריכים להבין, שהמתח והחרדה סביב הילד הוא גורם מפתח להתלקחות הבעיה ולהפיכתה לבעירה של ממש. הילד עירני לסובב אותו וככל שהמתח סביבו גדל, כך התסכול שלו עולה ונוסק לגבהים עצומים.
הורים יקרים !!! צריך לשחרר את המתח. צריך להחדיר מוטיבציה ובטחון עצמי לילד, ובמקביל כמובן לפנות לטיפולי קריאה, כדי שבאמת יצליח. ורק בשילוב זה יוכל הילד להתקדם ולהגיע ליעד ורמת קריאה ולימוד הנדרשת ממנו.
מכתב תודה • קרדיט: יח"צ
מה הטיפול הנדרש לילד המתקשה בקריאה ? ואיך אתם במכון מקראות מטפלים בבעיה?
מכון מקראות הוא בעצם הוראה מתקנת בקריאה המהווה תחום בחינוך המתמקד בטיפול בבעיות של קריאה לקויה, החל מהקניית אבני היסוד בקריאה, שיפור מודעות פונולוגית ועד שטף קריאה מדוייקת ואוטומטית תוך שימוש בטכניקות ושיטות שמטרתן לתקן ולייעל כישורי למידה ואסטרטגיות למידה לקויות.
באופן כללי, ההוראה המתקנת מכוונת אל תלמידים שאינם מצליחים לעמוד בנורמת ההישגים הלימודיים כפי שמצופה מהם בהתאם לגילם, השכלתם ומנת משכלם, אם בשל בעיות בקשב וריכוז, ואם בשל לקויות למידה או דרכי למידה שאינן מותאמות.
הקניית הקריאה בגילאים הצעירים הינה קריטית היות והיא עשויה להכריע את גורלם של התלמידים הללו ולהביא לשיפור משמעותי בהיבט האקדמי עד למיצוי אופטימלי של הפוטנציאל הלימודי שלהם.
הוראה מתקנת בקריאה נחשבת ליעילה יותר לצד פיתוח המודעות העצמית והעלאת המוטיבציה חרף הקשיים בהם נתקל התלמיד.
שיטת ההוראה נקבעת באופן אינדיבידואלי, בהתאם לאופי הלקות ומתייחסת אל מכלול יכולותיו של התלמיד במטרה להתאימה בצורה מיטבית לצרכיו הייחודיים של התלמיד, כך שהוא יוכל להפיק ממנה תועלת מרבית. התוויית התכנית דורשת לעתים יצירתיות רבה, היות ולא תמיד שיטות ההוראה הקיימות מותאמות לתלמיד מסוים, ובנסיבות הללו עולה הצורך ביצירת שיטה המותאמת לנתונים שנאספו.
לכניסה לאתר המכון לחצו כאן>>>
ליצירת קשר במייל>>>
ההרצאה בחינם הרשמה חובה, ניתן להרשם כאן>>>
או השאירו פרטים כאן>>>
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות