כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024
נשים יותר מגברים

מתסמיני מגפת הקורונה: הידוק לסתות וחריקת שיניים

מחקר שנערך באוני' ת"א מצא כי אצל ילדים ומבוגרים ניכרת תופעה של חריקת שיניים והידוק לסתות, ביום ובלילה. "נמצאה עלייה משמעותית בתסמונות המוכרות של כאבים בפנים ובלסתות, הידוק וחריקת שיניים, שיכולות להוות ביטוי לחרדה ומצוקה נפשית"

מתסמיני מגפת הקורונה: הידוק לסתות וחריקת שיניים
שגרת קורונה בירושלים צילום: יונתן זינדל \ פלאש 90

המתח משפיע, והמחקר הזה יגרום לכם לשמוט את הלסת: מחקר חדש, וללא ספק מטריד, שנערך בבית הספר לרפואת שיניים בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מצא כי המתח הנפשי שבו מצויים אזרחים רבים בשל מחלת הקורונה המתמשכת, גורמת לתופעה מוכרת של הידוק לסתות וחריקת שיניים, שמהווה ביטוי למצוקה. הדבר עלול, בנוסף, גם לגרום לפגיעה בלסת.

המסקנות של צוות המחקר הן שבעקבות המצוקה והחרדה בסגר הראשון, חלה באוכלוסייה הכללית בישראל התגברות משמעותית של כאבים באזור הפנים והלסתות ושל הידוק לסתות ביום וחריקת שיניים בלילה – תסמינים פיזיים שנובעים לעתים קרובות ממתח וחרדה. המחקר נערך במהלך הסגר הראשון בהובלת ד"ר אלונה אמודי-פרלמן ופרופ' אילנה אלי ובהשתתפות ד"ר ניר עוזיאל וד"ר אפרת גילאון, בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת ורוצלב שבפולין.

המאמר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Clinical Medicine, מציג את עבודת המחקר של ד"ר אמודי-פרלמן ופרופ' אלי שחוקרות את התחום של כאבי פנים ולסתות, עם דגש על תסמונת TMD(Temporo Mandibular Disorders) – כאבים כרוניים בשרירי הפנים ובמפרקי הלסת, ועל תסמונת הברוקסיזם – חריקה והידוק שיניים ולסתות בשינה ובערות, שעלולה לגרום נזק משמעותי לשיניים ולמפרקי הלסת. תסמונות אלו מושפעות מאוד מגורמים נפשיים כמו מתח וחרדה.

במהלך הסגר הראשון החוקרים החליטו לבצע מחקר באוכלוסייה הכללית, בישראל ובפולין, שיבדוק את נוכחות התסמינים ואת החרפתם בעקבות מצב החירום הלאומי. הממצאים היו מעניינים והם גילו כי  השכיחות של תסמיני TMD עלתה מכ-35% בעבר ל-47% (עלייה של 12%) בתקופת הקורונה. שכיחותו של הידוק שיניים בשעות היום עלתה מכ-17% ל-32% (עלייה של 15%) וחריקת שיניים בלילה עלתה מכ-10% ל-36% (עלייה של 25%). בסך הכול נרשמה בישראל עלייה של 10%-25% בתסמינים אלה, המשקפים בין השאר מתח נפשי. אצל אנשים שסבלו מתסמינים אלה גם קודם לכן, נרשמה עלייה של כ-15% בחומרתם.

החוקרים מצאו מתאם גבוה בין התסמינים לבין מגדר ורמת חרדה: נשים סובלות מהתסמינים הרבה יותר מגברים, ואנשים המצויים בחרדה נוטים לפתח אותם יותר מאלה שרמת החרדה שלהם פחותה. ואגב, התברר שהתופעה ניכרת בעיקר אצל מבוגרים: קבוצת הגיל האמצעית (55-35) דיווחה על עלייה משמעותית הרבה יותר בתסמינים בהשוואה לקבוצה הצעירה (34-18) ולקבוצה המבוגרת (56 ומעלה).  הקבוצה שסבלה יותר מכל מהתסמינים בימי הקורונה הייתה של נשים בגיל האמצעי: 48% מהן סבלו 46% מתופעת הידוק לסתות בשעות היום וכ-50% חרקו שיניים בלילה.

"המחקר", מסכמות החוקרות, "שנערך בתקופת הסגר הראשון, מצא עלייה משמעותית בתסמונות המוכרות של כאבים בפנים ובלסתות, הידוק וחריקת שיניים, שיכולות להוות ביטוי לחרדה ומצוקה נפשית. מצאנו שנשים מועדות יותר מגברים לסבול מהתסמינים, וכי גילאי 55-35 סבלו מהם יותר מהאוכלוסייה הצעירה (34-18) והמבוגרת (56 ומעלה). אנחנו סבורות כי הממצאים משקפים היטב את מצוקתם של בני דור הביניים, שהיו סגורים בבתיהם עם ילדים קטנים, ללא הסיוע הרגיל של סבים וסבתות, ובמקביל גם דאגו להוריהם המבוגרים והתמודדו עם דאגות כלכליות ו/או עבודה מהבית בתנאים מורכבים".

נזכיר כי מספר מחקרים שנערכו לאחרונה, בין היתר בישראל, מצאו כי תקופת הקורונה גרמה למתח נפשי שמוצאת ביטוי בפגיעות רבות שנרשמו בתחום הנפש. מחקר אף מצא כי בציבור החרדי הפגיעה בתחום זה משמעותית יותר. 

קורונה נפש

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}