ה'חזיר' השמיע לפתע "מו-ו-ו-ו" ארוך
איך מרבים העיתונים החרדיים את 'שמחת' אדר? • אתרוג: "חזיר אמרתם עלי? א נעכטיגער tog" • למה צודק אורי קורב בדברים שאמר על מערכת המשפט? • ויש גם קצרים • נחשוני בסקירת עיתוני סופ"ש
- יצחק נחשוני, בחדרי חרדים
- ל' שבט התש"ע
- 4 תגובות
מעשה לראש חודש אדר
מעשה בבעל חי חדש ולא מוכר, שחצה את קו התפר של העיירה 'קרית אפר', והחל משוטט לו בין בתי היישוב, לאורכו ולרוחבו, כאילו היה פאה הודית על ראשי נשות התושבים, חלילה, או מעלית העולה ויורדת, לא עלינו, זקופת קומה גם בשבת.
כשנתקל בו 'פריץ' העיירה, 'איש יותר טוב' רק על פי שמו, זיהה מיד את הפוטנציאל הבהמתי האדיר שנקלע לידיו, ושניתן לנגח בו את יריביו ולהפחיד באמצעותו את מתנגדיו הרבים.
הורה ה'פריץ' מיד לעושה דברו, להציב בדרכה של הבהמה המוזרה, מלכודת בצורת 'עץ דובדבנים' האהובים עליה במיוחד, ללכוד אותה, ולהביאה אל אחד מ'חכמי' העיירה הנאמנים עליו, השט בענייני בעל החי המשונה למראה, כמו דג 'קארפ' במים, ויודע לומר על 'אתר' אם הוא טמא או טהור. תלוי כמובן גם מה רוצה ה'פריץ' לשמוע.
וכך אכן נעשה.
הבהמה בעלת הפנים המרובעות והזנב הקווי נתפסה וניתנה ב'תחנת' הסגר, והכל המתינו להחלטת ה'מומחה' שיקבע אם סימניה טהורים או טמאים. ה'תחנה' מעוררת החרדה, הוגדרה ברמת סיכון בדרגה ה"חרדית" (במרכאות כפולות) שהיא הגבוהה ביותר הקיימת באנושות כולה. מיד הוכרז שכל מי שיתקרב אליה, מלבד אם שמו הוא ברנשטיין או סבר, יוצא אל מחוץ למחנה.
בכנס שנערך בתחילת השבוע שעבר למנהלי 'מוסדות הפטור', ודווח בלעדית בעיתון 'יתד נאמן', המחולק חינם בימי ג', נמסר באופן סופי ומוחלט שהבהמה זוהתה כ...'חזיר' מזן התוקף ומשחית גוף ונפש. למרות שמשתתפי הכנס עצמו טוענים שהדברים בעניין ה'חזיר' שיוחסו בעיתון לאחד מהנואמים המרכזיים בכנס, כלל לא נאמרו על ידו, וכי הוחלט שלא לדבר בנושא, בשל נוכחותו התמוהה בכנס של אחד מהמשפטנים הידועים המסייעים לשונאי הדת, מתעקשים הבוחשים לטעון שכשנאמר בכנס 'חזיר' לא התכוונו לאותו עורך דין שייצג את כל שונאי הדת נגד החרדים, אלא רק לאותה 'חיה', וכי הזהירו את הקהל מפני מפגש של ילדים איתה ולא איתו.
מחמת מיעוט המשתתפים בכנס לא ניתן לאמת את הדברים, מאחר וכמעט ומדובר בעדות מול עדות, אבל בכל מקרה ברור שגם אם הדבר לא היה באותו מעמד, החיה הוכרזה כ'חזיר'.
בתום הזיהוי הוודאי הסיעו אותה ביום רביעי האחרון הרחק מן היישוב כדי לשחררה אל ארץ גזירה. אלא שברגע שהוצאה מהכלוב אירע דבר מפתיע - היא החליטה לומר את דברה ולהודות למשחרריה, והשמיעה "מ-ו-ו-ו" אחד ארוך...
"חזיר אמרתם עלי? א נעכטיגער tog"...
ל'חכם' המקומי לא נותרו הרבה ברירות והוא הזדרז להודות בטעותו ולהעניק מיד תעודת 'הכשר' ליצור שהפתיע. גם שינוי השם עשו לו, נגד עין רעה, והוא ייקרא מעתה 'tog' - במקום 'אתרוג', השם שהודבק לו קודם לכן בעיקר בגלל ה'עוקץ' שבו...
השמועה על הפלא הגדול עשתה לה כנפיים במהירות. "ה'חזיר' שעשה מו-ו-ו וקיבל הכשר" הפך לשיחת היום.
אלא שעוד לפני שהציבור הספיק לעכל את גודלו של הנס ואת השינוי שהתגלה בבריאה של 'חזיר' העושה "מו", העולם שב למנהגו. ביום ששי האחרון, יומיים בלבד לאחר הגילוי המהמם, חזרו שלושת העיתונים החרדים לטעון שמדובר ב'חזיר', ואטמו את אוזניהם משמוע את נהימת ה"מו" המחאתית שה'tog' ממשיך להשמיע.
למה המהירות ועל מה החיפזון?
ה"togבק" החזיר אותם להתעסק שוב בענייניהם, כמו סדר כבודם של גדולי ישראל. הם לא ירפו ויוכיחו לקוראיהם שוב ושוב שרק הם יקבעו האם בידיעה היומית על ה'אינטרנט' יוזכר הגרי"ש אלישיב ראשון, האדמו"ר מגור שני, ורק אחריהם הגר"ש ואזנר והגראי"ל שטיינמן, כסדר המופיע ב'המודיע', או שהגרי"ש אלישיב יהיה ראשון, הגראי"ל שטיינמן שני והגר"ש ואזנר והאדמו"ר מגור רק אחריהם כסדר העדיפויות שבחרו הילד המגודל- סבר-והסתם מגודל, ברנשטיין, ב'יתד' וב'המבשר'.
ואל תגידו שלא הזהרנו אתכם שה'אינטרנט', וכל ידיעה עליו, מסוכנים למבוגרים ולילדים כאחת...
מאחר והכל, כמובן, נעשה רק לשם 'כבוד חכמים', הוסיפו העיתונים החרדים החל מיום ששי זה עוד נדבך חשוב, שבא לחזק את אמונתנו בהם.
'המודיע' בערב שבת: "הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א בהכחשה חריפה: 'באו אלי יהודים לבקש ברכה לפרנסה ובדרך של הונאה הוצגו הדברים כהצהרת תמיכה ב'שפע שוק'".
'יתד נאמן' ו'המבשר' היום: "מבית מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א נמסר כי הדברים שפורסמו ביום ששי באחד העיתונים לגבי 'שפע שוק' הם שקר וכזב . הדברים היו לעיני מרן הגר"ח שליט"א".
סופו של הסיפור בהמשכים הזה עוד לא נכתב, אבל פחות מ-36 שעות אחרי שה'tog' קיבל הכשר וה'חזיר' השמיע את ה"מו", ניתן כבר לראות מה גודל הנזק.
המשך בוודאי עוד יבוא.
צילום: כאן נפרדים מהשכל? בית המשפט העליון. צילום: יצחק לב ארי
לית דין ויש דיין
עד שמישהו בכיר במערכת המשפט תופס אומץ ואומר את האמת בלא להסמיק, על הגוף המסואב שהוא שותף לו, קמה עליו התקשורת ושופדת אותו ב'משפט שדה'.
את ערב שבת פרשת 'משפטים' בחרו ב'ידיעות אחרונות' להנעים לנו בכותרת ראשית, שבה מבחר ציטוטים מ'פניניו' של עו"ד אורי קורב, סגן פרקליט מחוז ירושלים, אותם אמר על חלק מחבריו למשפט.
במסגרת קורס לחקירת עדים שהוא מעביר במכללת 'שערי משפט' בהוד השרון, אמר הפרקליט הבכיר לסטודנטים: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים גדולים, הם משחקים 'טטריס' בזמן הדיונים. בהכירי את המקצוע, אני אומר לכם שלפעמים השופט מחליט. למה? כובע! או כי הוא חמור, או כי הוא חושב שהוא יודע הכל"...
עו"ד אורי קורב הוא אחד מהתובעים בתיק אולמרט, דתל"ש שמגדיר עצמו היום כ"חובב דת ומסורת". טובה צימוקי, הכתבת הוותיקה לענייני משפט של 'ידיעות אחרונות', כותבת כי מדובר ב"כוכב עולה בפרקליטות". "במהלך השנים האחרונות התקדם קורב בצורה מטאורית, והפך לציר מרכזי בהחלטות המכריעות שמגיעות לפתחה של הפרקליטות".
כך היה עד שביום ששי נחשף שהוא סבור, כמי שמכיר את המערכת מבפנים, שבית המשפט העליון ממציא חוקים, שהנשיאה בייניש קיבלה החלטה מופרכת שעלולה לסכן את הילדים של כולנו, ושיש בין השופטים שנפרדים באולם מהשכל הישר.
באיראן כבר היו 'מעלימים' אותו, ברוסיה 'מאשפזים', ואצלנו מעניקה צימוקי צימוק מתוק לקוראים,] כשמעירה בזלזול, ובניגוד לחוק המגן על עובדי ציבור שכל חטאם היא חשיפת האמת גם מפני ידה התקשורת, כי במועד שבו נשא עו"ד אורי קורב את הרצאותיו הוא נפצע בלשונו במשחק כדורגל. במלים אחרונות איבד את ההכרה או אם תרצו השפיות. "הפציעה שדרשה 15 תפרים בלשון לא מנעה מקורב לדבר בחופשיות", – נכתב בעיתון.
לבלוע את הלשון...
נחום ברנע, הפרשן הבכיר, שומר גם הוא על יחסי "נותני הטון והשלטון" ומצטרף לניסיון לתפור גם את שפתיו של עו"ד קורב, "חתוך הלשון".
"כאשר פרקליט עובד מדינה בכיר, מרשה לעצמו לגדף בהרצאה פומבית את נשיאת העליון בשל מה שהוא מכנה 'הטמטום שלה', זה לא הומור, כמו שהוא טוען, ולא ציניות. אם זה הומור, גם הנעל שזרק פיני כהן על בייניש היא סוג של הומור, וגם קללות הטוקבקיסטים, שבייניש התאוננה עליהם בצדק".
התסמונות שעו"ד קורב מייחס אותן מתוך היכרותו עם התחום, רק לשופטים, נכונות, ככל הנראה, גם לתקשורת. גם חלק מהעיתונאים נפרדים, לפעמים, ליד המקלדת מהשכל הישר. אחרת איך ניתן להבין את ההתקפות על סגן פרקליט מחוז ירושלים, שאמר את מה שאמר בכיתה סגורה ובפני מספר מצומצם של תלמידים, מול הגיבוי שקיבל פרקליט המדינה משה לדור, מאותה תקשורת, כשהפיץ ברבים את המכתב הפוגעני ששיגר מחו"ל לשר המשפטים יעקב נאמן הממונה עליו, כאילו היה פקודת מבצע של נאט"ו?
הרשו לנו יותר מלחשוד שהפעם יש יותר מסתם סיבה שה'תקשורת' מגבה את מערכת המשפט בצורה עיוורת, ויותר את בית המשפט העליון והנשיאה דורית בייניש. סוף-סוף, בעוד שבועיים, אחרי שיסתיים האירוע החגיגי המיוחד שעורכת לשכת עורכי הדין, לרגל כניסתו של היועץ המשפטי החדש לממשלה, יהודה ויינשטיין, לתפקידו, בהשתתפותה של נשיאת בית המשפט העליון בייניש, ובהנחייתה של 'נסיכת' התקשורת אילנה דיין, יעברו שתי הפרימדונות למפגש נוסף שיערך באולם הדיונים של בית המשפט העליון. 'נשיאת המשפט' תתבקש להחליט האם לקבל את ערעורה של 'נשיאת התקשורת' על הפסדה הצורב מול סרן ר' שאותו השמיצה.
עובדה!
עוד עובדה על העניין בעל הריח הרע הזה מופיעה במאמרו של יובל יועז המתפרסם ב'גלובס' של סוף השבוע: "אילנה דיין שערעורה עומד להיות נידון בפני בייניש מזוהה עם המחנה של בייניש. היא הביעה תמיכה מוצהרת בבית המשפט העליון, במאבק שהתנהל בינו לבין שר המשפטים הקודם דניאל פרידמן. לפני כשנה אף זכתה בפריבילגיה נדירה - אפשרות לקיים ראיון טלוויזיוני עם נשיאת בית המשפט העליון. "בית המשפט העליון הוא לא אליטה, לא ירושלמי, לא מתנשא. זו תדמית מסולפת שיצרו אותה" - היא אמרה למצלמות 'עובדה'.
למרות שעד כניסת השבת אולץ סגן פרקליט מחוז ירושלים עו"ד אורי קורב לרדת על הברכיים ולהתנצל, יש משהו בדברים שאמר כי "חלק גדול מהשופטים הם חמורים".
על אמרת השפר שלו שהשופטים נפרדים לפעמים מהשכל הישר, אנחנו מוכנים לחתום בשתי ידיים.
צילום: ואיפה האמינות? המבשר
קצר בתקשורת: 7 קטעים בשולי עיתוני סוף השבוע
1. העתון האמין ביותר
לא רק הציבור ואנחנו, גם'המבשר' עצמו וה'מצויינים המובילים' שלו, אינם מאמינים ל'סקר' שערך, וכדי לשוות לו בכל זאת קורטוב אמינות לפני שישכח, הם מציגים אותו, לא פחות משלוש פעמים, במודעות המתפרסמות על פני עמוד שלם בעיתון של שבת, כסקר שפורסם ב...גלובס. אופטיקה 'עינית', למשל, נבחרה "כמוביל במגזר החרדי בסקר שנערך על-ידי העיתון 'המבשר' בקרב המגזר החרדי והתפרסם ב...'גלובס'.
למה הם נזקקים לתמיכה ה'מורלית' של 'גלובס' שכלל אינו יודע שעושים שימוש בשמו?
מילא התוצאות המחמיאות ל'עינית' שלא פורסמו ב'המבשר' עצמו, ככל הנראה כדי שלא לפגוע ב'אופטיקה הלפרין', דודם של הפורושים, ש'הפסיד' ב'סקר', מסתמכות רק על הידיעה שהועברה לפרסום ב'גלובס', ולא הופיעה ב'המבשר' עצמו. אבל למה צריכים 'בנק פועלי אגודת ישראל', ו'קופת חולים מאוחדת', את עזרת 'גלובס' והם אינם מסתפקים ב'המבשר'? מי הזמין את ה'סקר' - 'המבשר או 'גלובס'? אז למה להיות כפוי טובה ולהכריז ברבים שמאמינים ל'גלובס' יותר מל'המבשר'?
זה עוד עלול לפגוע ב'המבשר' ב'סקר' האמינות הבא שיזמין...
2. הדמות הטראגית ביותר
בימים הקשים ביותר, כשגורלו של בנו החייל נחשון הי"ד שנחטף בידי מחבלים בני עוולה עדיין לוט בערפל, היה יהודה נחשון אפוף באמונה ובתקווה שמהם נסך בכל העם שהטלטל אז בין שותפות לכאב לבין התפעלות. מאז שנחשון הי"ד הוצא להורג, במהלך ניסיון ההשתלטות של לוחמי 'סיירת מטכ"ל' על הבית שבו הוחזק בביר נאבללה, השתבשו חייו בתכלית. הוא נפגש עם הראיס יאסר ערפאת, לחץ את ידי אביו של רוצח בנו, תמך בהסכם 'אוסלו', והיום מצדד בהקמת מדינה פלסטינית, ומתנגד לעסקת שליט.
'מעריב' מגלה בשבת כי יהודה וקסמן הגיח בימים אלה שוב מתוך הריסות האובדן והדיכאון, וניצב במרכז הבמה. איפה? במחזה בשם 'אנדורה' שבו הוא מופיע כשחקן ראשי ומגלם את דמותו של אב האחראי...לרצח בנו.
רחמנות.
3. הידיעה המוקדמת ביותר
'מקור ראשון' כמעט והזעיק ביום ששי בבוקר את בית דין של מעלה להתכנס שעות בטרם נקבע מועד כינוסו.
בבוקר השכם של יום ששי, בטרם יצאנו להשתתף בהלוויתו של הגר"י עזרן זצ"ל, רבה של ראשון לציון, עלעלנו במעטפת החדשותית של 'מקור ראשון' ומצאנו בה ידיעה של יהל שלום עם הכותרת "הרב יוסף עזרן הובא למנוחות". שפשפנו עיניים והמשכנו לקרוא בגוף הידיעה את התיאור הבא: "אלפים רבים השתתפו אתמול (!) בהלווייתו של הרב עזרן , רב העיר ראשון לציון ובעבר גם סגן שר האוצר מטעם ש"ס".
מחשש שנאחר את ההלוויה הנחנו את העיתון ומיהרנו אליה, והנה מצאנו שבדיוק כמו שנכתב - אלפים משתתפים בה. איך הם ידעו כמעט 24 שעות לפני קיומה של ההלוויה בדיוק את מספר המלווים שיצעד אחר הארון?
לא סתם קוראים לעיתון הזה..."מקור ראשון"!
4. המאמר המוסווה ביותר
למרות ש'יתד נאמן' לא הרפה גם בשבוע היוצא מלתקוף את ראשי שס על ההצטרפות להסתדרות הציונית, מפרסם יעקב עמית מאמר בבטאון שס 'יום ליום' תחת הכותרת..."הבו גודל ליתד נאמן", שבכותרת הראשית שלו נאמר: " הננו להביע בפה מלא ובלב שמח, מתוך תחושת שותפות כנה ואמיתית, את ברכותינו ואיחולינו מעומק הלב למערכת העיתון 'יתד נאמן', מנהליו, עורכיו וכותביו, לרגל חגיגות החצי יובל להיווסדם. הבה נותיר את חילופי הדעות בצד. הבה נותיר מאחור את המאבקים, המחאות הציבוריות והביקורות הנוקבות. מזל טוב חברים , שיהיה בשעה טובה".
רק לאחר שהקורא מתפלץ, וממשיך בכל זאת לקרוא את המאמר, הוא אמור לגלות את מה שגם העורכים לא שמו לו לב,על פי הכותרת, שהמאמר בעצם לועג ל'עיתון ההשקפה'.
"חובה נעימה היא לנו לספר לקהל קוראינו הנכבדים, כי 'יתד נאמן' חידש נורמות חדשות ומיוחדות בכתיבה, אשר לא היו מוכרות במחוזותינו. לא עוד מאמרי מערכת נבוכים ומאמרים פובליציסטיים רב משמעיים, מעורפלים ומסורבלים, אלא מאמרי השקפה בהירה, חדה וצלולה, שמובעת ללא חת...כאשר מגלה העיתון שמץ של 'טשטוש רעיוני' בקרב רבנים ואישי ציבור או שמתקבלת החלטה בין חכמי התורה בלי להיוועץ באנשי המערכת קודם לכן, זוכים הם לקיתונות של רותחין ולמאמרי בקורת ארסיים ונשכניים ללא מורא וללא משוא פנים"...
"הבה נותיר את חילופי הדעות בצד"? "הבה נותיר מאחור את המאבקים, המחאות הציבוריות והביקורות הנוקבות"? לא בדיוק! אבל מסתבר שבמקום 'הפוך על הפוך' שה'יום ליום' התכוונו אליו, הם הוסיפו 'הפוך' אחד יותר מדי, 'הפוך על הפוך על הפוך' וכמעט מצאו עצמם כמו בלעם מברכים במקום מגנים.
לפ. חובב זה לא היה קורה.
5. המונטז' הגרוע ביותר
חברת 'רימקס' לתיווך פרסמה מודעת ענק, על פני שני עמודים, במוסף 'סופשבוע' של 'מעריב', ובה תמונות של 15 הסוכנים ה"מצליחנים" שלהם, שהובילו בשנה האחרונה בעסקאות ובעמלות של החברה. 12
תמונות גברים מופיעות שם, 3 נשים, ובין הגברים גם חרדי אחד, עם זקן ארוך, כובע וחליפה, סביר להניח שזו אינה תחפושת גם אם שמו, כמו שמם, של שאר הסוכנים אינו מוזכר במודעה.
השכנים שלו בטוח ידעו להגיד אם כן או לא.
התמונות במודעה מתפרסמות בחוסר רגישות משווע. למרות שלא מדובר בתמונת 'מחזור' אחת, אלא ב-15 תמונות שהוצמדו זו לזו בהדבקת מחשב, השורה התחתונה של התמונות היא רק של גברים, והעליונה מעורבת. גם בשורה המעורבת יש גברים המצולמים זה ליד זה, אבל לא הסוכן החרדי. אותו הדביקו, ממש כך, כתף אל כתף לאישה, ואפילו לא לצנועה שבין השלוש, אלא ל...מבוגרת שבהם.
עם שיקול דעת שכזה אין סיכוי שנקנה מ'רימקס' נכס או אפילו מכונית משומשת...
6. הכתבה הצבעונית ביותר
משנכנס אדר במזל דגים מביא בקהילה כתבה צבעונית של שרה גל על חנות הדגים 'פישל', המנוהלת על-ידי הרב משה אלימלך בורנשטיין ובנו שאול, בבת ים שבה מתייחסים לכל דג כאילו הוא...'גלגול'.
כתבה שכדאי לשחות בה.
7. הכתבה המעניינת ביותר
מבין כל ה'מגזינים' מצאנו השבוע דוקא ב'הגחלת' המשתרך עדיין הרחק מאחורי האחרים, שתי כתבות מעוררות עניין. הראשונה נכתבה על-ידי שלום יוסף אשכנזי, והיא מביאה את סיפורו המופלא של רוי נויברגר, בן להורים אמריקנים, שהיהדות לא אמרה להם דבר, שכמעט והוציא לאור את ספרו "מדוע היהודים טועים והגויים צודקים", עד שגילה, כך פתאום, את המאור שבתורה. הוא כתב מחדש את הספר שנקרא הפעם: "מסע שורשים ממנהטן להר סיני", שהפך ל'רב מכר' והשבוע גם הופיע בתרגום לעברית.
באותו גיליון מתפרסמת כתבה מרתקת נוספת על הניסיונות לפענח את מה שנכתב על מטבעות 'מחצית השקל' שנמצאו בן הררי החול שהוצאו מהר הבית, וללא הצלחה.
כתבות בעלות ערך הסטורי, אבל גם תקשורתי.
יישר כח.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות