משרד הבריאות קובע: אלו בתי החולים היעילים ביותר

מערכת הבריאות משתפרת: לצד המאבק בנגיף הקורונה ששינה את ההיערכות של מערכת הבריאות למתן שירותי רפואה שגרתיים, מפרסם משרד הבריאות את דו"ח תוצאות התכנית הלאומית למדדי איכות הטיפול במערכת הבריאות בישראל לשנת 2019. בדו"ח נבדקה איכות הטיפול בבתי החולים הכלליים, הגריאטריים והפסיכיאטריים, וכן בקופות החולים וטיפות החלב ברחבי הארץ. מהנתונים עולה כי בין 2019-2013 חל שיפור עקבי ויציב במרבית המדדים שנבדקו לאורך השנים - הן ברמת מוסדות הבריאות והן ברמה הלאומית.

אולם עדיין ישנם פערים בין בתי החולים השונים. כך למשל בראש טבלת בתי החולים הגדולים, נמצא בילינסון שבפתח תקווה עם ציון משוקלל של 10, ובתחתית הרשימה נמצא איכילוב שבתל אביב עם ציון 9.71 בלבד. בין בתי החולים הבינוניים, למקום הראשון הגיע המרכז הרפואי בכרמל, ולמקום האחרון אסף הרופא עם ציון 9.59.

ולא רק בתי החולים הגדולים עמדו למבחן, גם הקטנים נבדקו. בראש רשימת בתי החולים הקטנים נמצא בית החולים בשרון על שם גולדה מאיר, ואת הטבלה סוגר בית החולים "המשפחה הקדושה" בנצרת עם ציון 9.52 בלבד. בקרב בתי החולים הגריאטריים, במקום הראשון, עם ציון 10, נמצא בית רבקה בפתח תקווה, ולמקום האחרון הגיע נאות טבריה עם ציון 7.18 בלבד.

המדדים לפיהם נקבע דירוג כל אחד מבתי החולים בדו"ח, מגוונים למדי. אחד היעדים שהציב משרד הבריאות לבתי החולים הכלליים הוא ש-90% מהמקרים של צנתור לב ייעשו כ-90 דקות מרגע הגעת החולה למיון. על פי ממצאי הדוח, המדדים הלאומיים ב-2013 עמדו על 64% בלבד, כשב-2019 האחוזים עלו ל-92%. גם בהשוואה בינלאומית ישראל עומדת במקום טוב, כשהיא עוקפת את אוסטרליה, שעומדת על 90% בלבד במדד זה.

מאידך, הדו"ח מצא פער מגדרי מוזר בין מקבלי השירות, כך שהסיכוי שגברים יעברו צנתור בזמן שנקבע גבוה יותר. עוד נמצא כי משמרות בוקר עומדות במשימה בצורה טובה יותר מאשר משמרות לילה, הסיבה ככל הנראה נוכחות מוגברת של רופאים מומחים במשמרת הבוקר.

משרד הבריאות הציב לבתי החולים יעד נוסף - לבצע טיפול רפואי ראשוני בתוך 15 דקות מהרגע שהחולה הגיע למיון. ב-2019 הזמן החציוני הגיע לתשע דקות בלבד, כשבמשמרות לילה ובסופי שבוע זמן ההמתנה הוא הקצר ביותר. דווקא כאן משמרות הללה מתבלטות לטובה, מאחר ואז אין פונים רבים לחדר המיון ועל כן הטיפול הראשוני לפונה ניתן מהר יותר.

אך גם כאן ישנם שינויים. בבית החולים שיבא בתל השומר זמן ההמתנה הוא הארוך ביותר - 14 דקות. אחריו נמצאים הדסה הר הצופים ואסותא אשדוד עם 13 דקות המתנה. בית החולים עם זמן ההמתנה הקצר ביותר הוא בית החולים הצרפתי - עם שתי דקות בלבד.

מדד נוסף שעמד לבדיקה הוא חזרה של חולים לטיפול במיון בתוך 48 שעות. זאת, מכיוון שביקורים חוזרים במרכז לרפואה דחופה עשויים להעיד על בעיית איכות בטיפול, שחרור מוקדם מדי של חולה בביקור הראשון ו/או ממשק בעייתי בין בית החולים לקופות החולים. בין בתי החולים הגדולים, בשיבא ובאיכילוב נרשמו אחוזי החוזרים הגבוה ביותר. לעומתם, בהדסה עין כרם נרשם האחוז הנמוך ביותר של חולים חוזרים לטיפול במיון. הדוח חשף ממצא בעייתי במיוחד, לפיו בפריפריה ישנו אחוז גבוה יותר של חולים חוזרים מאשר במרכז הארץ, כשבבית החולים יוספטל באילת והמשפחה הקדושה בנצרת הנתון עומד על יותר מ-9%.

מעבר לבתי החולים נבדקו גם טיפות החלב שנדרשו לעמוד ביעדים, העיקרי שבהם הוא הענקת חיסונים לגיל הרך. על פי ממצאי הדו"ח, החברה הערבית מחסנת יותר את ילדיה מאשר החברה היהודית, ככל הנראה משום ששיעור מתנגדי החיסונים בקרב האוכלוסייה היהודית גדול יותר.

משרד הבריאות בדק גם מה מידת שימור ההנקה הבלעדית בגיל ארבעה חודשים. נתון זה חשוב ביותר, מכיוון שלהנקה בלעדית יש יתרונות בריאותיים לתינוק ולאם, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. חלב אם מספק לתינוק הזנה והגנה נגד זיהומים ומחלות.

על פי הדו"ח, אימהות במגזר היהודי מניקות במשך זמן ארוך יותר ובבלעדיות מאשר אימהות במגזר הערבי. נתון זה מקביל גם למצב הסוציואקונומי. כשהאם במצב סוציואקונומי גבוה יותר, כך היא תאריך את תקופת ההנקה. במדד זה, לעומת המדדים האחרים, קיימת התדרדרות מ-2016 לעומת 2019.

טיפות החלב נדרשו גם לאבחן נשים עם דיכאון אחרי לידה, כשהיעד שהציב משרד הבריאות הוא 85% מהמקרים. ב-2015 נמצאו רק 66% מהם וב-2018 חלה עלייה ל-85%. אולם, ב-2019 שיעור האבחונים ירד ל-82% - מתחת ליעד המשרד. למרות זאת, רוב מוחלט של נותני השירות הגיע ליעד הנדרש. הירידה בשיעור העמידה במדד בולטת יותר בקרב האוכלוסייה הערבית וברמות הסוציו-אקונומיות הנמוכות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!