חשוב לדעת: כך תבחינו אם הילד שלכם דואג או תלותי

סוגי ההליכה ופירושן:

ההולך זקוף – באופן נורמלי – הרי הוא בטוח בעצמו ואסרטיבי. מוכן להתמודד עם החיים, בעל כוחות נפש.

זקוף מדי - חזה בולט מדי – שתלטן, בעל גאווה, כפוי טובה, בעל ביטחון עצמי מופרז (הנובע אולי מנחיתות פנימית, ואולי אגרסיבי כפיצוי פנימי).

הליכה בכתפיים עולות למעלה – פחד, מצוקה (ופרנויה), חש צורך להגן על צוואר ראשו.

הליכה בכתפיים שמוטות וחזה שרוע בהבעה קפואה – דאגה, פסיביות, תלותי. זקוק להערכה. בהבעה רגועה - כניעות ופשטות.

ידיים זזות בשעת ההליכה – רמת האנרגיה והלחץ זזות הרבה, אדם נמרץ, מעט אי שקט.

ידיים לא זזות בשעת ההליכה – פסיבי וכנוע, זזות באופן נורמאלי - נמרץ ומאוזן.

הליכה מהירה כשהראש נמשך מעט לפני הגוף – אדם זה פועל לפי דחף רגשי או חשיבתי ומאד מעשי. חש מנהיג ומוביל. זו עדות לאדם שאפתן מאד יוזמתי וממוקד מטרה.

הליכה עם ראש וצוואר משוכים לאחור כשהחזה והרגליים נמשכים קדימה –  מלמדות כי אדם זה מצוי במצור עצמי לא כל כך מעשי.

הליכה זקופה - ישרה ומאוזנת: מוח פורה ועירני, שקול ומעשי, אך פועל רק על פי הכללים ןהמוסכמות. (הליכה זקופה - הכוונה עם ראש ישר, ולא עם ראש למעלה).

ההולך בגרירת רגליים – זקוק לדחיפה, עייף ומדוכא, פסימי.

אדם המדלג בהליכתו – שמח, פעיל ובעל חדוות יצירה – אופטימי.

עיניים משוטטות מצד לצד – חסר קשב, סקרן, קליל, לא יציב.

מרוכז בדרכו ונחוש (בעיקר ראש ישר) - בעל גינוני כבוד, זהיר לכבודו, דרוך, ביקורתי.

מביט בהליכתו ישר ולמעלה [לא בראש מורם] – נחוש ובעל חזון.

הליכה מהירה מאוזנת - בעל חזון ומעוף, "יגיע רחוק".

הליכה מהירה מדי – פזיז, דרמטי, דורסני ולא מחושב.

הליכה מהירה ללא תזוזות ראש - עלול להעיד על כפייתיות.

הליכה עם ראש למטה - חיפוש יציבות, מפחד מהעולם הגדול, לא מאמין בהצלחתו.

הליכה איטית - מעידה על זהירות וחששנות. חוסר שאיפות וחוסר תקוה.

הליכה בצעדים קצרים וזרועות צמודות לגוף  – מלמדת על חששו של האדם מלטעות ועל זהירותו הגדולה מלעשות משהו בחייו.

הליכה מהירה בצעדים קצרים וקצובים – מעידה על אישיות לחוצה ונוקשית.

הליכה על קצה האצבעות – מעידה על הססנות וחשש. טיפוס שקט ובעל טאקט רב.

הליכה עם צעדים ארוכים כשאצבעות כף הרגל מורמות למעלה – מעידות על אדם שבולם את שאיפותיו.     

הליכה עם כפות רגליים הפונות אחת לכיוון חברתה, ויוצרות משולש עם שפיץ פנימי – מעידה על אישיות מופנמת ומתגוננת, סגורה וחשדנית. אדם זה חש יציבות בצורה של הסתגרות.

הליכה עם רגליים הפונות מאד לצדדים, מלמדת על אישיות מבולבלת אדם ללא יעד ברור, או שאינו יודע מה הוא יעשה. מחפש יציבות על ידי עזרה ותמיכה מאחרים.   

נמשיך בעז"ה בשבוע הבא.

אליהו עזריאל, מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו"ר מכון התבוננות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!