נחשף רחובה הראשי העתיק של ירושלים
רחובה העתיק של ירושלים, שתועד במפות ישנות, נתגלה על ידי ארכיאולוגים מרשות העתיקות בעיר דוד בירושלים. החפירות התאפשרו בשל עבודות תשתית שביצעה עיריית ירושלים במקום
- אבישי קופרמן, בחדרי חרדים
- כ"ז שבט התש"ע
מחצבות הכותל. צילום: רשות העתיקות
ארכיאולוגים של רשות העתיקות הציגו אתמול (ד') את רחובה הראשי של ירושלים כפי שהיה בתקופה הביזנטית, לפני 1,500 שנה. הרחוב נחשף בחפירות שערכה הרשות סמוך לשער יפו שבעיר העתיקה בירושלים.
כבר לפני שנים רבות נחשפו עדויות על קיומו של הרחוב. במפת מידבא, מפת פסיפס עתיקה מהמאה השישית או השביעית לספירה, שהונחה בכנסייה בירדן, ותיארה את ארץ ישראל בתקופה הביזנטית. הראתה בעליל כי הכניסה לירושלים ממערב, נעשתה דרך שער גדול מימדים, שהוביל לרחוב ראשי מרכזי ויחיד בצד זה של העיר.
עם השנים נחשפו עדויות למבנים המרכזיים בירושלים המופיעים במפה שנשתמרו עד היום, ביניהם המבנה המקורי של כנסיית הקבר. אולם הרחוב הגדול שנראה במפה, מהתקופה בה הפכה ירושלים לנוצרית לא נתגלה עד היום בעיקר בשל העובדה שבאזור לא התקיימו חפירות ארכיאולוגיות בשל אי הנוחות הנגרמת בעצירת התנועה במיקום המרכזי והסואן כל כך.
אולם בעקבות עבודות תשתית אשר מבוצעות ברחוב דוד בעיר. ניתנה הזדמנות נדירה לראות כיצד נראה הרחוב הראשי של ירושלים לפני 1,500 שנה.
מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, ד"ר עופר שיאון, שיער מתוך היכרות עם המפה העתיקה, כי במקום בו יוחלפו התשתיות אמור לעבור אותו רחוב ראשי המוכר מהמפה. ואכן, לאחר הסרת מספר שכבות ארכיאולוגיות בעומק של כ4.5- מטר מתחת לפני הרחוב של ימינו, התגלו לוחות האבן הגדולות שריצפו את הרחוב העתיק..
הלוחות שאורכם מטר ויותר נחשפו סדוקים בשל משא השנים. לצד הרחוב נחשף מסד אבנים בנוי עליו הוקמה מדרכה ושורת עמודים אשר עדיין לא נחשפו. לדברי שיאון, "יפה לראות שרחוב דוד שוקק החיים של ימינו משמר למעשה את התוואי של הרחוב הסואן מלפני 1,500 שנה".
בנוסף, התגלה מתחת למבנה, מתחת לכביש שחוצה בין מגדל דוד לרחוב דוד ומוביל לרובע הארמני, מאגר מים גדול, בגודל 812 מטרים ובעומק חמישה מטרים לפחות, ששימש את דייריו.
בחפירות ליד שער יפו התגלו גם שפע של כלי חרס ומטבעות, וכן חמש משקולות ברונזה קטנות מרובות צלעות ששימשו את בעלי החנות לשקילה של מתכות יקרות.
כבר לפני שנים רבות נחשפו עדויות על קיומו של הרחוב. במפת מידבא, מפת פסיפס עתיקה מהמאה השישית או השביעית לספירה, שהונחה בכנסייה בירדן, ותיארה את ארץ ישראל בתקופה הביזנטית. הראתה בעליל כי הכניסה לירושלים ממערב, נעשתה דרך שער גדול מימדים, שהוביל לרחוב ראשי מרכזי ויחיד בצד זה של העיר.
עם השנים נחשפו עדויות למבנים המרכזיים בירושלים המופיעים במפה שנשתמרו עד היום, ביניהם המבנה המקורי של כנסיית הקבר. אולם הרחוב הגדול שנראה במפה, מהתקופה בה הפכה ירושלים לנוצרית לא נתגלה עד היום בעיקר בשל העובדה שבאזור לא התקיימו חפירות ארכיאולוגיות בשל אי הנוחות הנגרמת בעצירת התנועה במיקום המרכזי והסואן כל כך.
אולם בעקבות עבודות תשתית אשר מבוצעות ברחוב דוד בעיר. ניתנה הזדמנות נדירה לראות כיצד נראה הרחוב הראשי של ירושלים לפני 1,500 שנה.
מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, ד"ר עופר שיאון, שיער מתוך היכרות עם המפה העתיקה, כי במקום בו יוחלפו התשתיות אמור לעבור אותו רחוב ראשי המוכר מהמפה. ואכן, לאחר הסרת מספר שכבות ארכיאולוגיות בעומק של כ4.5- מטר מתחת לפני הרחוב של ימינו, התגלו לוחות האבן הגדולות שריצפו את הרחוב העתיק..
הלוחות שאורכם מטר ויותר נחשפו סדוקים בשל משא השנים. לצד הרחוב נחשף מסד אבנים בנוי עליו הוקמה מדרכה ושורת עמודים אשר עדיין לא נחשפו. לדברי שיאון, "יפה לראות שרחוב דוד שוקק החיים של ימינו משמר למעשה את התוואי של הרחוב הסואן מלפני 1,500 שנה".
בנוסף, התגלה מתחת למבנה, מתחת לכביש שחוצה בין מגדל דוד לרחוב דוד ומוביל לרובע הארמני, מאגר מים גדול, בגודל 812 מטרים ובעומק חמישה מטרים לפחות, ששימש את דייריו.
בחפירות ליד שער יפו התגלו גם שפע של כלי חרס ומטבעות, וכן חמש משקולות ברונזה קטנות מרובות צלעות ששימשו את בעלי החנות לשקילה של מתכות יקרות.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות