'מדורת המחלוקת' התגלתה כ...'קומזיץ'!

ה'דיבוק' חברים של שס ודגל

אלף כבאים לא מצליחים לכבות את אש המחלוקת שהוצתה ברחוב, ולתפוס את השדים העדתיים שנמלטו להם מהבקבוקים שהתנפצו בחומה. אבל אנשי 'דגל התורה' ו'שס', ה'פינומאנים' שהשליכו את האש, יושבים להם עכשיו ב'פנאן' (לא מוני) מסביב למדורה, עם 'קטושקע'ס' אשכנזים, ופינג'אן מזרחי ושרים להם לצליליו של האקורדיון ולשריקת הרוח הנושבת קרירה את

המנון ה'קומזיץ'..."נוסיפה קיסם למדורה".

העתונאי יוסי אליטוב מ'חדשות משפחה', שיש לו מקורות נהדרים אצל שני בעלי הדבבה האלה, מדווח בעתונו המופץ היום, שבשס ובדגל התורה תפסו 'מטפים' בידים, ו"מנסים להנמיך את גובה הלהבות".

"שבועיים לאחר פרוץ המשבר הגדול בין שתי המפלגות החרדיות, עם פרסום הודעת שס על הצטרפותה להסתדרות הציונית, מהלך שלווה בקרע גלוי מול 'האחות הקטנה' דגל התורה (בשס דוקא טענו השבוע שאין להם אחות...), נראה שבשתי המפלגות מנסים לצנן את האוירה ולמצוא דרך לברר את הנושאים ביניהן, בנקודות מפגש חלופיות לאלו שנחשפנו אליהן בשבוע האחרון" - כותב אליטוב בידיעה רווית תקוות ורצון טוב, לפחות מצדו.

ביום שלישי, כלומר רק לפני יומיים, ליבה 'יתד נאמן' בחינמון הפשקווילי שלו את הלהבות, והוסיף כמויות של פסולת – שמן, למדורה. ביום רביעי כבר הגיש אליטוב את הכתבה, על מאמצי הכיבוי, לעורך אבריימי רוזנטל, לקראת ההדפסה בערב. אז מתי בדיוק הספיקו המציתים להכריז על 'מדורת המחלוקת' שהבעירו כעל...'מדורת שבט' נהדרת?

האש מלחשת שמאחר שהיא מסוכנת, החליטו ב'דגל התורה', מתוך רגש אחריות שהיא מתכונותיה הבולטות, ומסיסמת הבחירות שלה, להרחיק מהאיזור הבוער את כל ה'ילדים'.יחיאל סבר, הילד המנוצל של 'יתד' הורחק ממקום ה'קומזיץ'.

כדי לשמור על גזעי העץ, שגפני טיפס עליו לגובה בשובבנות המאפיינת אותו, ושס דילגה אחריו בזריזות מוגזמת, למדורה שתוצת בעימות הבא, צריכים שני הצדדים קודם לכל לרדת ממנו. איך גולשים מהעץ הגבוה בלי שיצטרכו להתחייב שבמריבה הבאה ביניהם לא יגררו שוב את המחנה החרדי כמעט כולו, לפילוגים ולפיצולים מיותרים, ולויכוחים ילדותיים עקרים ואסורים: רבו של מי גדול יותר?

אליטוב מגלה את השיטה שבה זה ייעשה. בשס יצהירו ש"לא כולם ידעו את התקנון שהמפלגה אימצה בבואה להצטרף להסתדרות הציונית...גם אלה שידעו לא בהכרח הפנימו את משמעות הדברים. כעת, יאמרו ליריבים מ'דגל התורה' , אחרי שנעשה שעורי בית נוספים, נוכל ללבן שוב ושוב את הסוגיה, כשאסור לשכוח שההצטרפות עצמה עדיין לא נעשתה...תאריך היעד הוא רק חודש יולי למניינם".

במלים אחרות: עד חודש יולי למניינם של הרפורמים והקונסרבטיבים חברי ה'הסתדרות הציונית', תשקול שס שוב את החלטת 'מועצת חכמי התורה' וכנראה תבטל את כוונתה להצטרף ל'הסתדרות הציונית'. סיעת 'שלומי אמונים' ב'יהדות התורה', של הרב מנחם פרוש, תשמח לעשות זאת במקומה.
ואיך ירד גפני מהעץ? – בקלילות! אליטוב מגלה בכתבה שגפני אמר לבן שיחו משס, שעל פי התמונה המופיעה בידיעה ניתן להבין שזהו שר השיכון אריאל אטיאס:"כשעמדתי על דוכן הנאומים בכנסת, לא ידעתי שמדובר בהחלטת מועצת חכמי התורה"...

כמה עלוב.

רק מי שציותו לגדולי ישראל ששלחו אותו אינו מוחלט אלא סלקטיבי, יכול להעלות במוחו חשד שגם יהודי חרדי אחר עושה שקר בנפשו ופועל בנושאים בעלי השלכה ציבורית, בלא להיוועץ ברבותיו.

אבל למה להוסיף עוד קיסם למדורה?

המופע הבידורי של מנכ"ל האוצר

לקראת סיום 'כנס הרצליה' אמש, קצת לפני נאומו המסכם של ראש הממשלה, הפיגו המשתתפים המכובדים את המתח והשעמום המצטברים משלושת ימי הכנס ה"יוקרתי", במופע סאטירה סוחט צחוק עד דמעות בנושא: איך להפוך את ארצנו הקטנטונת ל..."ארץ נהדרת".

בלי איפור ותלבושות, בתפאורה טבעית לחלוטין, עלה לבמה שחקן אנונימי הנושא את השם חיים שני, והוריד מופע שהתקשנו לתפוס בו, בה בשעה, את הבטן ואת הראש.

בררנו. הוא לא שיחק מעולם ב"ג'נין, ג'נין" , לא ב"עג'מי" וגם אינו משתתף בסרטו החדש של יונתן סגל, שקיבל למעלה ממליון שקל מכספי המדינה כדי לכתוב תסריט המשווה בין סיפורה של אמו בשואה לבין מצבן של הנשים הפלסטיניות בעזה. סתם פקיד במשרד אוצר, המתהדר בתואר המנכ"ל, אבל מצחיק כמו העני המהפך בחררה, בגללו ובגלל עוד כמה פקידונים במשרד האוצר, שיש להם חוש הומור הדומה לשלו.

הבדיחות שלו היו קצרות, לא ענייניות אבל 'עמוקות' בלי תחתית\ כמו קופת המדינה. רוצים דוגמא? - "בלי הערבים והחרדים ישראל היא בין המדינות העשירות בעולם".

התגלגלנו. מיד בדקנו עצמנו אם אנחנו מסוגלים לשלוף אימרה רצינית דומה, המושתתת על אותו המשקל, ולהעבירה הלאה כדי שגם אחרים ייהנו. למזלנו היא הבריקה מיד במוחנו: "בלי חיים שני ודומיו ישראל היא בין המדינות ה...חכמות בעולם".

למות מצחוק.

רוצים להנות עוד? הנה עוד בדיחה מהחיים, חיים שני: "אם הערבים והחרדים ייכנסו לשוק העבודה נרוויח פעמיים"...

הצחוק האדיר שבא מהקהל אחרי האימרה קצוצת הכנף הזו, קצת ניתק לנו את חוט המחשבה והפעם\ המקבילה יצאה לנו במאמץ גדול יותר, אבל תסכימו מיד שהיא לא פחות מוצלחת: "אם חיים שני ופקידוני האוצר היו נכנסים לשוק מחנה יהודה או ל'צפרדעים' בשוק הכרמל היו המסכנים הנוברים בהם מרויחים פעמיים".

גדול מה...חיים (שני).

את מופע ה'צחוק מהמדינה' של מנכ"ל האוצר חיים שני ב'כנס הרצליה' מביא היום כמעט במלואו ה'דה מרקר'. מהי הסיבה האמיתית בגינה הצליחה ישראל להתגבר על המשבר הכלכלי? – נשאל המנכ"ל במסגרת ה'פאנל' שבו השתתף ומיד ציין: "ישראל כיום היא בין המדינות העשירות בעולם...אם מנכים מהסטטיסטיקה את מגזר ערביי ישראל והחרדים".

אם ינכו ממנה, או ישליכו לים, את הזקנים, ניצולי השואה, המובטלים, הילדים שאין להוריהם כסף למרוח להם את הסנדביץ' היבש שהם אורזים להם לבית הספר, וגם את עושקי הקופה הממשלתית, ואוכלי החינם של האוצר, אין ספק שהיא היתה עוד יותר עשירה.

חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר : "יש הרבה סיבות שהמשבר הכלכלי פרץ בעולם, אבל יש קונצנזוס שהוא כנראה תוצרת חוץ"...

זו הפעם הראשונה שאישיות ממלכתית ישראלית מתבטאת בפומבי וללא מורא נגד הכנסת 'תוצרת חוץ' לישראל...

שני המשיך וציין כי ישראל "זכתה" במקום ה-21 מתוך 35 בעשיית עסקים. מקום נמוך מאוד. "אני מקווה שמשרד האוצר יוכל להוות דוגמא אישית ולהפוך אותה יותר לידידותית לעסקים". ה'אוצר' הזה שעליו הוא מדבר בגוף שלישי, "יוכל להוות דוגמא אישית", זה...הוא. אז מי מפריע לו "להיות לדוגמא"? – החרדים והערבים כמובן. רק הם אשמים.

שני: "כניסה לכוח העבודה של שתי אוכלוסייות משמעותיות, אם היו מנכים אותן מחישוב התוצר לנפש הוא היה מהגבוהות במדינות המפותחות - המגזר החרדי והמגזר הערבי"

נשבע קצת כמו יובל המבולבל אבל מיד יש הסבר בגוף ה'קומדיה': . אם הם יכנסו למגזר העבודה אז אנחנו נרוויח פעמיים- אנחנו נצמצם פערים ניתן להם הזדמנויות מצד אחד, ונרוויח מתעסוקתם מן הצד השני".

למרות שהוא מאד הצחיק איש לא הזמין אותו ל"הדרן". גם מה שאמר היה יותר מדיי.

לא לחינם הלך הזרזיר אצל ה...אורב

אלוף בן, ה"מדיני" של 'הארץ', נחשב בדרך כלל לכתב אמין ומיושב, גם אם דעותיו המדיניות והפוליטיות אינן שונות במאומה משל חבריו. משום כך אנו מתייסרים בשבילו, על שהוא מסתובב לו כבר יומיים על המכתביה שלנו, אחוז ביעותים מההזיות שתקפו אותו, ודרכו גם אותנו.

בן, שהוא 'אלוף' בניתוחי מצבים, יוצא במאמרו האחרון מנקודת הנחה כאילו המצב כבר נתון ולא ישתנה שיאיר לפיד יתמודד בראש רשימה לכנסת הבאה.

למרות הצהרותיו של לפיד עצמו כי "יחליט דקה לפני הבחירות", בן כבר החליט בשבילו, אם משום שכמי שמצוי בכל נבכי הפוליטיקה הוא אמור לדעת דקה לפני כולנו, שדקה לפני הבחירות זה היום, או שמאחר שהוא מזהה את לפיד כבר כ'פוליטיקאי' משתפשף, הוא יודע שלא ניתן כבר להאמין לו ולצפות ממנו שידייק בדבריו.

כך או כך, אלוף בן מנתח את "התוכנית הבאה של לפיד" לפרטיה (איזה 'היקש' מדהים "התכנית הבאה"...צמוד לטלוויזיה הבחור), ומצביע על נושא ה"חינוך" כמרכזי שבויו יתמקד לפיד ב'קמפיין' הבחירות שלו.

ה'אח הקטן' הזה של אבא טומי, הוא הרי "מורה הדרך" של הנוער בישראל...

את בחירת נושא החינוך כמוביל במערכת הבחירות הבאה, מבסס לפיד, על פי אלוף בן, על 'סקר עומק' (גם עת הסקרים הגיעה) של גוף עם השם המרשים "קרן אמריקה החדשה", שתפסה כנראה את הנישה המקבילה ל'קרן החדשה לישראל' שהתגלתה כ"מויסרית" וממנת את דו"חות השנאה של גולדסטון ושות'. דו"ח של הקרן הזו קבע כי מה שמטריד את הציבור הישראלי יותר משלום, בטחון ומהפשיעה, זה החינוך. כאילו לחינוך הירוד אין השפעה ישירה על הפשיעה הגואה...

אותנו לא שאלו מעולם ממה אנחנו מוטרדים יותר וממה פחות?-אילו היו שואלים היינו בודאי מזכירים בין הנושאים גם את...ההשתלבות של יאיר לפיד בפוליטיקה.

אחרי שהוא מזהה את שר החינוך גדעון סער כיריב העיקרי של לפיד, ולא את השר אטיאס, גפני אומוזס ואפילו לא את אמסלם, וטוען שהוא עומד להתחרות מול שר החינוך המכהן על אותו קהל, באותה שכבת גיל הגדל עם אותה כפית זהב בפה ב'צפון' הקפוא והמנוכר, מטיל אלוף בן את ה'פצצה' האמיתית, ומצליח להפתיע אפילו אותנו.

"הבעיה של לפיד נוגעת ליחסי הון-שלטון" – הוא כותב, כאילו אין לו שום בעיה חוץ מהיותו בעל פרופיל 97 במקום 100 - "כפרזנטור של 'בנק הפועלים לשעבר, יטיחו בו שהוא משרתם של הטייקונים...הוא יזדקק לשותף שיסגור לו את הפינה הזו"...

ומיהו אותו שותף? – מישהו שאלוף בן סומך ידיו עליו ורואה בו "כמי שניצב חזק בצד של לפיד 'הרבי של החילוניים', ונגד המפלגות הדתיות".

נמתחתם? – הנה כבר השם המלא, רק עוד משפט סיום לאלוף בן. מגיע לו: ""הזיווג בין הידוען המחנך למכסח המושחתים נראה כ'טיקט' מנצח".

לא. זה לא ירון זילכה, לא מרדכי גילת, אפילו לא מבקר המדינה לינדנשטראוס, שעם שמו הארוך היתה יכולה להיווצר בעיה במגבלות החוק על הגוגל המותר לכרזת בחירות.

קבלו את המקום השני ברשימתו של יאיר לפיד לכנסת, על פי אלוף בן הכתב המדיני של 'הארץ' – זהו לא אחר מאשר מני מאזוז היועץ המשפטי היוצא.

הוא חייב אמנם ב'תקופת צינון' אבל זה לא אוסר עליו 'תקופת סינון' של 'בלוני ניסוי' מהסוג במשולב במאמרו של בן בעיתון 'הארץ'.

ועל זה נאמר: לא לחינם הלך הזרזיר אצל ה...אורב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!