הדירות בבני ברק לא שוות!

הכי רחוק מתל אביב

עוד לפני שנפתחו המעטפות של המכרז על שטחי הבניה ברמת בית שמש ג', זרחה הבוקר השמש על 400 יחידות דיור חדשות שזכינו מן ההפקר ולא פיללנו להן, לא בחריש, לא בכסיף, לא באלעד ולא בבית שמש אלא...בבני ברק.

בכל יום שלישי, היום שבו מפיץ 'יתד נאמן' את החינמון הפשקוילי שלו, הספוג בתמצית כתבי הארס והפירוד השבועיים, מרבה 'חילול השם' ברחוב ומזין גם את שונאי הדת המקבלים אותו הישר עם שליח מיוחד עד לפתחי בתיהם, מצרף 'המודיע' לעתונו את מוסף 'מדורים' לכלכלה ולצרכנות. הוא אינו בועט, אינו פוגע, אינו מלבין ואינו מתריס, ובכל זאת מסקרן. על פי רוב מדובר במוסף ברמה.

היום חושף בו שי רוזן, כי קבוצת משקיעים אנונימיים רכשה 40 דונם במתחם פיג'ו שברחוב כהנמן בבני ברק. הערכה היא ש-100 אלף מ"ר מתוכם, יותרו לבניה . זה המון בכל קנה מידה, ועל אחת כמה וכמה בבני ברק שבה הצפיפות מונעת את התושבים להכשל בהליכה רצופה של ד' אמות ללא כיסוי ראש או נטילת ידים...

"מפרטים ראשונים שנודעו ל'המודיע' עולה כי התב"ע החדשה תייעד את החלק המזרחי של המתחם הנושק לכביש גהה, להקמת מגדלי משרדים ומסחר בני עד...40 קומות. החלק המערבי, הנושק לרחוב כהנמן, מיועד להקמת פרוייקט מגורים גדול בהיקף העשוי להגיע ל-400 יחידות דיור" – מגלה ה'מודיע', בהסתמך על נציג גור בעיריה, מ"מ ראש העיר הרב חנוך זייבלט, המשמש גם כיו"ר ועדת המשנה לתכנון ולבניה.

זייברט מנסה להרגיע את אלה שיסיקו, מיד עם חשיפת התוכנית, שהיא אינה נוגעת להם בשל המחירים הגבוהים הצפויים בה על פי מדדי הדיור של בני ברק, והוא מצהיר בכתבה: "העיריה תתן עדיפות לבניה של מגורים עממיים ב'מתחם לובינסקי'. אין כוונה ליעד את השטח לבנייני יוקרה, זו לא המטרה ואין בכך יתרון"...

רשמנו לפנינו את ההתחייבות.

האמת, בענין המחירים הנמוכים הצפויים בפרוייקט, לא הצליחו להפתיע אותנו. על פי המחקר האחרון שפירסמה 'הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה', שהוא גוף ממלכתי, מחירי הדירות באיזורים החרדיים צנחו פלאים ואין להן דרישה.

קבלני בני ברק, השכונות החרדיות בירושלים, ואפילו אלה שמתעתדים לקחת חלק בהקמת הישובים והקריות החדשות, עדין לא שמעו על כך, אבל ה'מחקר' הממשלתי הוא הרי הסמכות שקובעת את כללי השוק, ולך תתווכח איתו...

ה'מחקר' הזה שפורסם ב'דה מרקר', ומשום מה לא נתקלנו בו בשום כלי תקשורת אחר, נחזה, גם סטטיסטית, כאילו נכתב על ידי ראשי ועד הפעולה נגד התיישבות חרדית בקרית יובל שבלב ירושלים, או ברמת אביב. אלא שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתנה לו את שמה.

"המתכון למחיר גבוה של דירה: קרבה לתל אביב, תושבים חילוניים, בלי פשע" – נאמר בכותרת המדווחת על ה'מחקר'.

הפרוייקט החדש ברחוב השומר בבני ברק עונה אך בקושי לשני תנאים של ה'מחקר' המקצועי - "קרבה (יחסית) לתל אביב", בתנאי שייצאו דרך כביש גהה ולא ילכדו בפקקי הלחץ של בני ברק שבלי פקקי אזניים אין שום סיכוי לעבור אותם, ו"מקום ללא פשע", עד שה'שבבניקים' יפלשו גם לשכונה החדשה שתקום. אז איזה סיכוי יש בכלל למכור את הדירות בפרוייקט החדש?

את ה'מחקר' עבור הלמ"ס ערכו שלושה חוקרים מלומדים, לריסה פליישמן ויורי גובמן מהאוניברסיטה העברית, ששמותיהם הפרטיים מורים על התמצאותם הרבה בנתוחי הנעשה באוכלוסיה החרדית, ואביעד טור-סיני מאוניברסיטת תל אביב. "בין הפרמטרים שנמצאו קשורים למחירים נמוכים" – הם כתבו במחקרם – "היו שעור גבוהה של אוכלוסיה ערבית, אוכלוסיה חרדית או עולים מרוסיה ומאתיופיה".

אם יאמינו במשרד השיכון ובמינהל מקרקעי ישראל למחקר שבהכנתו השקיעה בודאי המדינה כסף רב, הרי שבחריש ובכסיף שבהם כבר קיימת אוכלוסיה ערבית ובדואית ענפה, ובקרוב תהיה גם חרדית, או בבית שמש שבה מתגוררים עולים רבים מרוסיה ומאתיופיה וגם חרדים, לא תהיה להם ברירה אלא לחלק את הדירות...חינם אין כסף. איש אינו 'קופץ' עליהם.

בחלק הנוגע לבני ברק, שב'מחקר' דינה כדין ...אלעד ומחירי הדירות בהם שוים, נכתב כך : "ניתן להסיק, בין היתר, כי איזורים המאופיינים באחוז אוכלוסיה יהודית מעל 90% , מדורגים במקומות גבוהים במדרג שווי הדירות.

בישובים בהם אחוז גבוה יחסית של אוכלוסיה דתית, רמת המחירים אינה גבוהה...ריכוז גבוהה ביותר של אוכלוסיה דתית בישובים זולים ביותר, הינו בביטוי לישובים דתיים רבים וזולים יחסית, הממוקמים באיזורים פריפריאליים, וכן מעבר לקו הירוק. מצד שני את ריכוז האוכלוסיה הדתית בישובים בעלי רמת שווי דירות בינוני, ניתן להסביר על ידי מיקומם המרכזי של אזורים אלו. תופעה זו בולטת הרבה יותר בנוגע לאוכלוסיה חרדית – ישובים שבהם ריכוז גבוה יחסית של אוכלוסיה חרדית, המדורגים ברמת השווי במדרג בינוני, ממוקמים באזור המרכז בישובים כמו בני ברק ו..אלעד.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קובעת, אם כן, שאין טעם להמתין ל'הזדמנויות' בבית שמש, ביתר,
קרית גת, נצרת עלית, חריש וכסיף – רוצו לקנות דירות בזיל הזול ובמחירים 'בינוניים' בבני ברק. סוף סוף הן הוזלו, כפי שהבטיח שר השכון אריאל אטיאס, והכל בגלל שיש בעיר הזו קצת יותר מדי חרדים המרחקים אותה מתל אביב ומוזילים אותה בעיני הסטטיסטיקאים של המדינה.
אצלנו היא תשאר יקרה.

הקונסרבטיבים תוקעים טריז (יתד) בינינו

כמו במקרים רבים בעבר, שבהם מנצלים משטינים מחלוקות בתוכנו, כדי להעמיק את הקרעים ולהנציח את השסעים והפילוגים, כך גם בעימות היזום האחרון על הצטרפות שס להסתדרות הציונית.

התנועה הקונסרבטיבית בישראל, ובקושי יש דבר שכזה, פירסמה "הודעה לעתונות" שבה היא מברכת על הצטרפות שס להסתדרות הציונית "אנו משוכנעים כעת כי נזכה לשיתוף פעולה פורה עם הנהגת שס הציונית" – נאמר בהודעה.

למרות ה'פיקנטריה' הרבה, שכלולה בנוסח ההודעה, שבה גם מובעת קורת רוח מאימוץ 'אמנת ירושלים' על ידי שס, והתאמת תקנון המפלגה לאמנה זו, היא לא מצאה את מקומה לאף אחד מכלי התקשורת הכלליים, המשוועים להזדמנות להקניט את החרדים, ובפרט את שס, כמו 'הארץ' למשל, ועשתה את דרכה הישר למערכת 'יתד נאמן' שבבני ברק.

כאילו נכתבה במיוחד רק עבור עיתון זה וכבר בכלל לא בטוח על ידי מי היא באמת נכתבה...
במקביל אומר עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) בציניות מופגנת: "פתאום נוח למנהיגי ש"ס לדור בכפיפה אחת עם רפורמים וקונסרבטיביים. פתאום לא זעות אמות הסיפים, והארץ לא רועדת , והשמים לא נופלים. זהו תקדים מצויין. אין ספק כי יעמוד לכולנו לעזר כאשר יצופו ויעלו מחדש כל הרפורמות הנחוצות כל כך ברבנות הראשית, במערך הכשרות, הנשואין, הגיורים והמועצות הדתיות"...

סיפר לנו אחד מה'ידוענים' בתקשורת, שכאשר רצה להוריד 'פרופיל' כדי להגיע ליחידת ג'ובניקים (לא מהסוג של גפני בהסתדרות הציונית) יעץ לו דודו לשתות בלילה שלפני ההתייצבות בלשכת הגיוס, כמויות של 'קפה', כדי להעלות את מהירות הדופק. כך עשה וכשזה 'עבד' התייצב בפני הרופא הצבאי, שהיה איש מילואים מבוגר יחסית.

"בחורצ'יק צעיר" –אמר לו הרופא בחביבות תוך כדי הבדיקה – "אתה בודאי חושב שאתה המצאת את הגלגל. אני עשיתי בדיוק את ה'טריק' הזה של שתית 'קפה' עוד כשנקראתי להתייצב בלשכת הגיוס של פולין..."

את ה'תרגיל' של שיגור הודעות "שמחה וברכה" והתבטאויות בסגנון מנכ"ל הקונסרבטיבים, מכירים בתקשורת מעברו השני והקיצוני של המתרס. גורמים חרדים מתוקשרים , שגם 'דגל התורה' היא לצנינים בעיניהם, עושים בו, מדי פעם, שימוש נגדה ונגד מתנגדיה האחרים.

אבל כל זה לא מונע את 'יתד נאמן' מלפרסם היום ידיעה גדולה, של יחיאל סבר כמובן, שבה כלולה ה"הודעה לעתונות" וציטוטים של הקונסרבטיבי, והכל כדי להכפיש את שמה של שס ולבזות את מנהיגיה הרוחניים.

הפרסום נועד להציג עד כמה גורמת הצטרפותה של שס להסתדרות הציונית קורת רוח וסיפוק לקונסרבטיבים, ושבעתיד עוד יקבלו, על פי הסכם ההצטרפות, חברי הכנסת של שס תואר 'ראביי' של כבוד כהוקרה מתנועה זו...

ולנו נדמה, שהקונסרבטיבים והרפורמים, שכל כוונתם בהודעות מהסוג הזה היא להכניס טריז ('יתד') בינינו, שמחים הרבה יותר על פרסומה של ההודעה שלהם במקום בולט כל כך בחינמון 'יתד' של היום-יום ג'.

בהודעה הבאה ימסרו תודה מיוחדת ל'יתד נאמן' ולי. סבר.

'שער האשפות' של נהגי הזבל בתל אביב

עוד משחר ילדותנו היתה ההנחה האומרת שיש מי שיודע לעשות זהב מזבל, כמעט מושכל ראשון בחיים ,שבכוחו למנוע יאוש מוקדם מבעלי כישורים ירודים או לכל היותר ממוצעים. נאחזנו בה כסיכוי אחרון, כאילו היתה קרש הצלה בלב הים הסוער של החיים.

היום, ממש היום, אנחנו כבר משוכנעים שלא רק מטיל זהב אחד ניתן להפיק ממשאית של זבל, אלא אלפי זהב וכסף.

תשאלו: מי גילה 'רז' זה לאזנינו? – לא אחר מאשר אתר 'mynet' בידיעה בלעדית של יואב זיתון, כתב האתר ועיתון 'תל אביב'.

בידיעה שהופיעה אמש מסופר כי 30% (!) מנהגי משאיות הזבל של תל אביב, כ-120 מתוך 220 עובדי אגף התברואה של העיריה, חזרו בתשובה שלימה בשנה וחצי האחרונות, השליכו את כל

ה'טינופת' לאחריהם והם עסוקים במיחזור עברם.

סע!

"מדי יום פוקדים כ־120 מעובדי האגף את בית הכנסת המיוחד שהוקם עבורם במרכזו של חניון משאיות הזבל העירוני בדרך השלום" – נכתב בידיעה ב - mynet "בעוד בתי כנסת אחרים בשכונת רמת ישראל משוועים למתפללים כדי ליצור מניין, בבית הכנסת של אגף התברואה ניכרת צפיפות" – מתפארים באגף.

בתפילת 'ותיקין' מנין המתפללים בבית הכנסת הזה הוא בודאי הגבוה ביותר...

אלה שעבורם הפח נשבר והם עצמם נמלטו ממנו, פתחו בימי שישי 'כולל' שבו הם משתתפים בשיעורי תורה הנערכים בחדר האוכל של חניון המשאיות. "את השיעורים מעביר יו"ר ועד נהגי התברואה החדש, הרב יאיר אבדר, שמלמד על דרך ארץ, כבוד הדדי, ערכים יהודיים ועוד".

אז אם לא הבנתם עד עתה מהי משמעותו של השם 'שער האשפות' עכשיו אתם אמורים להבין.
מסתבר שיש 'שער אשפות' גם בתל אביב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!