סערה בעולם הדיינות: הגרי"ש סמכות-העל?

הרבה דיונים עלו על השולחן במהלך כנס הדיינים בן ארבעת הימים שנערך במלון כינר, בו נטלו חלק כל הדיינים המכהנים בבתי הדין הרבניים בארץ. אולם הדיון הנחשף בזאת לראשונה, שנערך בערבו של יום שלישי, היה הסוער ביותר.

אף אחד מבין הדיינים לא צפה את חילוקי הדעות העתידים להתעורר במהלך דרשתו של דיין בית הדין הגדול לשעבר, הגאון רבי שלמה דיכובסקי, שהוזמן אל הכנס כראש המרכז להכשרת דיינים, ופרס את משנתו הדיינית ברמה.

מן העבר האחד ניצב הגר"ש דיכובסקי, ומן העבר השני – הגאון רבי אברהם שרמן, המכהן כיום בבית הדין הגדול. השניים התדיינו זה מול זה סביב שאלת סמכותם של גדולי הדור להכריע עבור הדיין בתיקים סבוכים של גרות ועגינות.

את דבריו הקריא הגר"ש דיכובסקי מתוך איגרת מיוחדת שכתב, ועותק ממנה חולק לכל דיין ודיין. הדברים התייחסו לעמדתו של הגר"א שרמן, שהובעה בפסק דין שכתב לפני מספר חודשים, בתיק גרות סבוך ומסעיר.

בפסק הדין אליו התייחס הגר"ש דיכובסקי, ביטל הגר"א שרמן פסק דין שניתן בבית דין אזורי. הוא עשה זאת מתוקף סמכותו כדיין בבית הדין הגדול לערעורים בירושלים, וציין בפסק הדין כי עשה זאת לאור דבריהם של גדולי הדור, תוך שהוא מביא ראיות וציוני-מקום לכך שלגדולי הדור ישנה סמכות להכריע בדין, גם אם אינם יושבים בבית הדין.

את פסק הדין אף פרסם הגר"א שרמן בקובץ מיוחד, שנשא את הכותרת: "סמכותם הייחודית של גדולי ישראל בנושאים של גרות ועגינות". בפסק הדין הסתמך הגר"א שרמן על כרוז ישן שעליו חתומים הגרש"ז אויערבאך, הסטייפלר, הגרא"מ שך, וייבדלו לחיים ארוכים – הגרי"ש אלישיב, הגר"ש הלוי וואזנר והגר"ש גשטטנר. הדברים אף מופיעים ב'קובץ תשובות' של מרן הגרי"ש אלישיב.

בכרוז, המופנה לדיינים, רבנים ורושמי נישואין, קבעו גדולי הדור את נושאי הגרות במסמרות, וקבעו נהלים באשר לקבילותה של גרות. כיוון שעל פי דעתו של הגר"א שרמן, הגרות שהתקבלה באותו בית דין אזורי איננה עומדת בתקנים הללו – הוא ביטל אותה למפרע, מכוח הוראתם של גדולי הדור.

על פסיקה זו יצאה ביקורתו של הגר"ש דיכובסקי, שמצא לנכון למתוח את דברי הביקורת שלו ולהביע את אי הסכמתו, במהלך כנס הדיינים.

"אחר הדברים האלה", פתח הגר"ש דיכובסקי, "מצאתי לנכון להעיר על דבריו של מי שכתב בפסק דין שלגדולי הדור יש סמכות על".

במנשר שחולק בין הדיינים, הכתיר דיין בית הדין העליון לשעבר את הדיון, בכותרת הנגדית: "האם לגדולי הדור יש סמכות על בנושאים הנידונים בבית הדין".

לאחר מספר ציטוטים מפסק דינו של הגר"א שרמן, אמר הגר"ש דיכובסקי, מבלי להזכיר את שמו של הראשון: "הדברים אינם מקובלים עליי". הגר"ש ציין, כי לאחר שבטל בית הדין הגדול שבירושלים, לא היתה עוד סמכות על בישראל, למרות שבכל הדורות היו גדולי דור. אין עוד מושג של סמכות על, וכי כל דיין הוא כשמואל בדורו – פרס חבר בית הדין העליון לשעבר את משנתו.

בהמשך התייחס הגר"ש דיכובסקי למשפט מתוך פסק דינו של הגר"א שרמן, בר-הפלוגתא. "הוא כתב, שמי שחולק על גדולי הדור, הוא בכלל אלה שלא הגיעו להוראה. ואני אומר, שבכל הדורות היו מחלוקות בין גדולי הדורות. אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.

"אי אפשר לשאול את דעתו של גדול הדור, שעיניו לא ראו אוזניו לא שמעו את הצדדים", הוסיף הגר"ש דיכובסקי בדבריו. "ההסתמכות על כרוז שנכתב בעבר, איננה אפשרית. זהו גילוי דעת כללי. אי אפשר להתבסס על כרוזי הלכה כלליים, בכדי להכריע במקרה ספציפי. היום חל הכלל של נהרא נהרא ופשטיה".

הרב שרמן: "הדברים מסורים רק לפוסקי הדור"

על דברים אלה יצא קצפו של הגר"א שרמן, שביקש את רשות הדיבור, וחלק על דבריו של הגר"ש דיכובסקי. הוא עשה זאת בכל הכבוד הראוי, ועל ההתדיינות הזו ניתן היה לראות במוחש את התממשות דברי חז"ל על תלמידי חכמים המתנצחים זה עם זה בהלכה. עם זאת, הדיון היה סוער, ואיש מבין שני הדיינים הבכירים, היושבים בכותל המזרח של עולם הדיינות, לא זז מעמדתו הנחרצת.

"אנחנו מקבלים מגדולי הדור שבכל דור", אמר הגר"א שרמן. "תנאים ואמוראים, ראשונים ואחרונים, הטור, הבית יוסף ונושאי כליהם, עד לדורנו אנו.

"החזון איש כותב", אמר הגר"א שרמן, "שכל פסק דין מורכב משלושה דברים: ידיעת הדין וההלכה על כל פרטיה ודקדוקיה, הכרת המציאות על בוריה, והחשוב מכולם – התאמת ההלכה למציאות. לדעת איזו הלכה מתאימה למציאות העומדת בפנינו.

"ההתאמה הזאת, היא החלק הכי קשה בעבודת הדיינות", טען הגר"א שרמן. "כי אם לא מבינים את המציאות, נמצא שאנו גורמים למכשול גדול. לכן, הדברים מסורים לגדולי ופוסקי הדור.

"נושא הגיור, אינו מורכב רק מהלכות גרות. הוא מורכב גם מהמציאות. הבנת המציאות. לא יכול להיות שתוך זמן קצר יעבור אדם ממצב של כופר או מנאמנות לדת אחרת, לחיק היהדות. לא יכול להיות שאדם שחונך כעל ברכי הקומוניזם או התרבות המערבית, יהפוך ליהודי, בהליך שאינו תואם את דעתם של גדולי הדור.

דיין עומד בפני מציאות מסוימת, אבל אינו יכול להיות בטוח בעצמו כי הוא מתאים בין המציאות להלכה. בשביל זה צריך את גדולי הדור".

באשר לטענתו של הגר"ש דיכובסקי כי לא ניתן להביא תיקים ספציפיים בפנ י גדולי הדור בשל העובדה כי הם לא דנו בעצמם בתיק, הסביר הגר"א שרמן כי לא מדובר בתיקים הלכתיים. "דיני גרות ועגינות, נוגעים לכלל ישראל. גם אם מדובר בתיק ספציפי, הרי מדובר כאן על הכנסתו של אדם לעם היהודי, או להתרת אשה מעגינותה. יש פה שאלות של ממזרות, ושאלות נוספות הנוגעות לבניינו של העם היהודי. בנושאים כאלה, רק גדולי הדור יכולים להכריע. הם הממונים על כך".

הגר"א שרמן הסתמך על תקנות שקבעו לפני עשרות בשנים כמאה מגדולי הדור ההוא, ביניהם החפץ חיים. בתקנות, כתבו גדולי הדורות, כי בנושאים הנוגעים לכלל ישראל, אין היתר לקבוצות שונות לפסוק לעצמם. "גירות היא בכלל התקנה הזו", קבע הגר"א שרמן.

"אני לא רוצה שייווצר הרושם שבכינוס של דיינים נאמר שלא צריך להתייעץ עם גדולי הדור בנושאים הנוגעים לכלל ישראל", נימק אחר כך הגר"א שרמן את המניע לדברים שמצא לנכון להשמיע מייד לאחר נאומו של הגר"ש דיכובסקי. אלא שחבר בית הדין הגדול לשעבר דבק בעמדתו, והטיל את האחריות על כל דיין ודיין.

בבוקר יום רביעי נשא הגר"א שרמן נאום שבו ביקש להפריך את עמדתו של הגר"ש דיכובסקי, בהם חזר על הדברים שחלקם צוטטו כאן, ואף הוסיף ראיות נוספות לדבריו.

לכול ברור, כי המילה האחרונה בוויכוח הסוער והמהותי הזה, טרם נאמרה. היא תעסיק רבות את עולם הדיינות ושני הדיינים הבכירים המפארים את כותל המזרח של עולם הדיינות, ימשיכו להביא סימוכין ותימוכין לעמדותיהם הנחרצות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!