הפכו את אילת ל...גולת 'אריאל'

300 רבני ישראל עזבו משמרותיהם

הבוקר הוא הרביעי ברציפות, כולל שבת, שבו מחמשים רבני ישראל את הקמים עליהם לאחרונה, ומבקשים לערער את סמכותם אפילו בענייני כשרות.

מאילת הרחוקה, שם הם עורכים את ועידתם בחסות ארגון 'אריאל' - 'מפעלי תורה ויהדות וחינוך', מאז יום חמישי ועד מחר, משתכשכים במימי ים סוף ועוסקים בדיונים שונים שהם בבחינת מים שאין להם סוף ותכלית, מספקים הרבנים לצלפי יחידת ה'יורה יורה' שקמו כנגדם, במו ידיהם, את הנשק בו הם טוענים את כדורי הטענות כאילו הם מיותרים לקהילותיהם.

חמישה ימים נעדרים רוב רובם של רבני ישראל מלשכותיהם ברבנויות השונות - וכלום לא קרה. שום דבר נוסף לא קרס בימים האחרונים מ'חומות הדת' בערי ישראל שתחתיהן רבו החותרים לאחרונה. הן נותרו באותה צורת חורבן כמו בעת שעזבו את משמרותיהם ועמדותיהם ליד כל כותלי ה'מזרח' שאותם הם מפארים.

נכון, גם לשכת עורכי הדין, רואי החשבון ואפילו אגודת העיתונאים של תל-אביב אינם מסתפקים בעריכת כנס בהרצליה, או אפילו באשקלון. אולי אם הם היו עושים זאת, גם מארגני 'כנס רבני ישראל' היו מוכנים לשקול את אפשרות לערוך אותו בצורה מכובדת, באשדוד למשל, ולהזדהות בדרך זו עם רב העיר שהבג"צ פלש לתחומי עיסוקו. אבל הארגונים המקצועיים האלה מוצאים לנכון, מדי שנה, להרחיק עדותם עד לאילת, והפכו את ימי העיון בעיר שטופת השמש והזימה לעניין של 'סטטוס'.

וכך קרה שמישהו, שאימרת חז"ל 'הרוצה להחכים ידרים' לא התקיימה בו עדיין, סבר שהעיר הזו ראויה במיוחד לקיים בה בימים אלה גם את כינוס רבני ישראל, שאינם צריכים פעם בשנה להרחיק עדותם אבל בדרך זו מרחיקים את עדתם.

עצם הדימוי הזול שדבק בעיר הזו אינו אמור להפוך אותה לבית ועד לרבנים, גם אם מדובר במלון הנמצא מחוץ לטווח הראיה ואפילו הפך את שמו לאחרונה מ'נפטון' - שהוא סמל לאלים ועבודה זרה, ל'רימונים'. בימים קשים שכאלה הרי גם לא יוכלו בני הקהילות השונות לקחת דוגמא מרבניהם ולנהוג כמותם ביציאה המונית לאילת ובבזבוז.

מארגני כנס הרבנים של 'אריאל', אם היו מגלים רגישות ואפילו רק בדיעבד, היו יכולים להתגונן מולנו ולומר כי בחרו ב'עיר החטאים' דווקא כדי להיות לחוף ים סוף ב'שבת שירה', או כדי לדון בגבולות ארץ ישראל, לעניין מצוות התלויות בארץ, בט"ו בשבט שחל גם הוא להיות בשבת האחרונה. אבל הם לא עשו אפילו את המינימום ההסברתי הזה, ותחת זאת בחרו, בחוסר הגיון וטקט, לתת לכינוס הרבנים שמתקיים באילת את הכותרת מעוררת הגיחוך "קדושת הבית היהודי והמשפחה".

הם ציפו, כנראה, ששני אנשי תקשורת חרדים מוכשרים שהוזמנו על ידם לסקר את הכנס, יצליחו לשכנע את הקהל הרחב שאילת היא אכן במת הליבון שנמצאה מתאימה ביותר לדון בסוגיא החשובה כל-כך של 'קדושת הבית והמשפחה היהודית'.

עד היום לא הצליחו שני העיתונאים הללו לנסח ידיעה ברוח מה שציפו מהם, גם משום שבוודאי התביישו לעשות זאת וגם משום שהכנס כלל לא דן בנושא המרכזי שנקבע לו. אבל גם בקורת לא מתחו ומבחינת המארגנים גם זה הרבה מאוד.

מי שכן מדווח היום על הכנס הוא רק העיתון 'המבשר'. הכותרת בידיעה של יצחק שטיינר, שלא ירד לאילת, המתפרסמת בראש העמוד הראשון של העיתון, לא מזכירה ש-300 רבני ישראל שוהים ב...אילת, ורק מדווחת כי "רבני ישראל הכריזו בכנס על מאבק לשמירת עצמאות הרבנים והרבנות בישראל".

יש בידיעה המתפרסת היום ב'המבשר' בכל זאת משהו חדשותי השווה חשיפה - "בכנס נודע כי רבה הראשי של קרית גת הרב משה הבלין, נדרש על-ידי יועצים משפטיים לתת דיווח על עמידתו בראש ישיבה גדולה של תלמידי ישיבה גדולה של חב"ד בקרית גת. כאשר נערך בירור מי העומד מאחורי העניין נודע כי היוזמה יצאה מלשכת יועץ משפטי אשר לדעת הרבנים מחליף בגזירותיו את עו"ד אמנון דה הרטוך"...

בהחלט גזירה קשה נגד רבנים שיש מהם הממלאים גם תפקיד של ראש ישיבה.

מעבר לזה מדווחת הידיעה כי עיקר הדיונים נסובו על הנסיון להפוך את רבני ישראל ל'פקידונים' החייבים בדיווח.

הרבנים צודקים מאוד בטענתם. אבל נראה אם יעמדו בטענה הזו שלהם כאשר יבקשו, למשל, לקבל דמי החזר על השתתפות בכנס מקצועי שנערך באילת דווקא, כמו שקבלו ... 'פקידוני' רשות המסים.

כשיש מתוכם מי שהורס את מעמדם מה להם כי ילינו על אחרים?

לאסור רבנים חרדים במקום אנשי מחתרת!

לאיזו מפלגה הצביע הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת 'עוד יוסף חי' שביצהר, ששוחרר בסוף השבוע ממעצר שווא, בהוראת בית המשפט השלום והמחוזי?

ב'מקור ראשון' לא מהמרים עד הסוף, אבל בטוחים שלא לש"ס ולא ל'יהדות התורה'. הם מוכנים לחתום על תצהיר ואפילו על ערבות אישית שהרב שפירא אינו חרדי. ואם יתברר שטעו? - מבחינתם שיאזקו אותו שוב, גם בידיו וגם ברגליו ומצדם שיעלו אותו לגרדום גם אם הוא חף מפשע.

חגי סגל, איש 'המחתרת היהודית' בעבר, מביא בעמוד השער של העיתון ביום ששי האחרון את תמונתו המרגיזה של הרב יצחק שפירא, מובל לבית המשפט כשהוא אזוק בידיו לשוטר המלווה אותו, וברגליו לעצמו.

"תסתכלו על התמונה המקוממת הזו, תסתכלו: שלטון החוק ארגן אותה אתמול במיוחד בשבילכם זה היום השני ברציפות" - כותב סגל. "שלשום הובא הרב יצחק שפירא לבית המשפט השלום בירושלים כשהוא כבול בידיו וברגליו, כאחד העבריינים המסוכנים לציבור. אתמול, יום של חילופי יועצים משפטים בישראל, הוא נגרר באזיקי רגליים משפילים גם לבית המשפט המחוזי. ראש ישיבה בישראל, אזיקים בידים, אזיקים ברגליים".

סגל, מזכיר לנו את החוק האומר שאין לכבול עציר במקום ציבורי, אלא אם כן קיים חשש סביר שימלט. ברור שלגבי הרב שפירא, שהתייצב בכוחות עצמו לחקירה, לא היה כל חשש שכזה.

עד כאן הכל צודק ואפילו לעניין.

עד שאותו סגל מגיע לשלב השכנוע. במקום לטעון שלאף שייח', כולל ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, לא היו מעיזים לאזוק את הפלג הדרומי או המזרחי או אפילו התחתון בגופו, מעלה סגל סוג של טענה אווילית שאין מנוס מלהסיק כי הוא מבקש באמצעותה להרוג שני 'צפורים' השנואים עליו - כוחות הבטחון ו...החרדים.

סגל:"שום שוטר לא היה אוזר אומץ לעזוק ראש ישיבה חשובה של ש"ס או רב חרדי בבני ברק".

זוהי טענת ההבל, שגם אינה נכונה עובדתית. אנחנו כבר רואים בעיני רוחנו את אותו סגל מקבל לידיו, מאחד הקוראים, את תמונת הרב החרדי הנגרר בברוטאליות למעצר על לא עוול בכפו, וכולו מתמוגג ומדושן עונג. אם גם הרב שפירא היה 'נחשד' אצלו, חלילה, ב'חרדיות' או שהצביע לש"ס או ל'יהדות התורה', לא היה איכפת לו שהוא יהיה זה שיסב לו את העונג הזה שהוא כל-כך הוזה, עורג ומפנטז עליו...אבל החשד הזה לא עלה בו, משום מה, למזלו של הרב שפירא, יש לומר.

ומה על מראהו ולבושו של הרב יצחק שפירא, איך זה שגם הם לא זיהו אותו בעיניו של חגי סגל כחרדי?

כנראה שעל מראה חיצוני בלבד לא מוכן סגל, לסמוך. כאיש המחתרת היהודית הוא הרי יודע שגם בינינו יש 'מסתרעבים' בלשון המיליטנטית השגורה, בפיו או 'מתחזים' בלשון שלנו...

קצר בתקשורת: 7 קטעים בשולי עיתוני סוף השבוע

1. העיתון המאכזב ביותר

כמעט שבוע ציפינו בקושי לתשובה ההולמת, תרתי משמע, של 'יום ליום' להתקפותיו של גפני ולחרחוריו של 'יתד נאמן'. לא האמנו לרגע ל'ספין' שהופץ, כנראה כדי להגדיל ציפיות, שלא פחות מ-25 עמודים ייוחדו לנושא, אבל גם לא הכנו עצמנו למשהו רפה כמו שהופיע. התגובה היא ארכאית ואנמית ומזכירה את...מוסד ההסתדרות הציונית.

מהרגע שהמגיבים לא הצליחו לנסח את מאמריהם בלי להזדקק למשפט "נבלה שאין כדוגמתה", שהיא המוטו בהסתערות של הצד השני, הבנו שבמערכה ההסברתית הם נכשלו.

בפעם הבאה כדאי אולי שישכרו מישהו מהכתבלרי 'יתד' ובתשלום כמובן.


2. המדור הדמגוגי ביותר

פ.(גדול) חובב, 'לץ' החצר של 'יתד נאמן', התחרה גם השבוע על תואר 'המדור הדמגוגי ביותר' ושוב הביס את כולם. במדור ההיפכא לא מסתברא שלו - 'אדרבה', גם הוא, מתייחס (איך לא?) לנבלה הגדולה ביותר שנעשתה בישראל ב- 120 השנים האחרונות, ומזלזל בבוטות במישהו שבדמיונו כתב לו מכתב, שבו הציג עצמו כ"ספרדי גאה, ירא שמיים יותר ממך ומכל הליטאים יחד"...

אחרי דברי פולמוס, הבאים להצדיק את התקפות בעלי הג'ובים בכנסת וב'יתד נאמן' על גדולי חכמי ספרד ובראשם הגר"ע יוסף, נדרך המתחזה להיות נושא שם מזרחי-מדייני כמו "חובב", על שבעקבות ההתנפלות של ח"כ גפני והבטאון המפלגתי שלו, דבק בהם כינוי הגנאי - "גזענים".

"אנחנו גזענים?! - שואל החובב ברצינות של אחד שלקה לפתע במחלת השכחה שהוא מקבל משכורתו מהעיתון על תקן של סטנדר-אפיסט - "אנחנו הקמנו מפלגה שרק אשכנזים יכולים לייצג אותה? (התשובה היא: כן!) אנחנו הגדרנו עצמנו כהסתדרות האשכנזים שומרי תורה? ( שאלה להבהרה: מה זה 'הסתדרות'? זה ההיא שצמודה ל...'ציונית'?) אנחנו הקמנו עיתון שרק אשכנזים יכולים לעבוד בו? ( את התשובה לשאלה הזו איננו יודעים. אנחנו נוטים להאמין לחובב שמחלקי התה ומנקי הביבים של 'יתד', אלה האחראים על ה'אזנך', הם אמנם בני או בנות עדות המזרח.) אנחנו מדווחים בעיתון שלנו רק על מה שקורה במוסדות אשכנזים?

כאן כבר לא יכולנו לעמוד יותר בספקות שנקלענו אליהם והחלטנו לבדוק בעצמנו עם מי הצדק?

לקחנו את העיתון המלא של 'יתד נאמן' ביד, והתחלנו לעלעל. מצאנו ידיעה על טהרן, על ירדן, על רובע ח' באשדוד שבו ודאי גרים גם בני עדות המזרח, ואפילו על אפגניסטן, וכשחשבנו כבר שיש בסיס לטענותיו של חובב הוגן בטענותיו, הפכנו עוד עמוד אחד וגילינו עד כמה הן 'חובבניות'. 5 ידיעות ענק מתפרסמות שם על אירועים תורניים. באף אחת מהן לא מוזכר או נראה רב או אברך ספרדי.

"גזעניים"!


3. הטעות הגדולה ביותר

בדיוק בעמודים שבהם 'יום ליום' ניסה בכל זאת להפגין את כוחו ב'דע מה שתשיב' ל'יתד נאמן', מופיעה גם ידיעה אחת לא מובנת, על הקלות במכרז להקמת בית החולים באשדוד שהוא ה'בייבי' של סגן שר הבריאות ליצמן.

"הוועדה הבין משרדית בראשות סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, גיל שבתאי, החליטה על הגדלת מענק ההקמה אשר ישולם ליזם לסכום של 325 מיליון ש"ח במקום 130 מליון" - מתלונן 'יום ליום'.

למי זה מפריע? לא ברור. ולמה לפתוח 'חזית' נוספת? - עוד יותר לא ברור.


4. הראיון הפילוסופי ביותר

היחסים שלנו עם שר האוצר יובל שטייניץ הם כמו עם הכסף שהוא מופקד עליו - יום ב'סל' ויום...אזל. בסוף השבוע הזה דווקא הערכנו אותו. בראיון שהעניק לחגי גולן ולילך ויסמן מ'גלובס' אומר הד"ר לפילוסופיה שבו: "הילדים שלי גדלו בלי טלוויזיה מגיל אפס...זה במודע. אני לא מכניס את המכשיר הזה הביתה. לפני עשרים וכמה שנים אני ואשתי קבלנו יחד את ההחלטה הזאת. רצינו שישוחחו אצלנו מסביב לשולחן. אני מעדיף שיקראו ספרים, שידברו, שתהיה אווירה בבית. הרי טלוויזיה היא מכשיר מאוד מאוד ממכר".

אין מה לומר - בפילוסופיה של החיים הוא בוודאי מבין, וגם זה אוצר.


5. ההתבטאות המזלזלת ביותר

ב'ישראל היום' מתראיין יו"ר הכנסת רובי רבלין, ובין שאר הנושאים נדרש לבועת 'כנס הרצליה' הנפתח היום. "זו לא רק פגיעה בוטה בכנסת אלא פגיעה בוטה בחברה הישראלית ובממשלה. עד היום חשבתי שיש פה איזו... (כאן בא ביטוי וולגרי הלקוח ממינוחי תוצאות מאכל ה'טשולנט' האהוב כנראה במיוחד על חברי הכנסת) שאנשי שלטון מבקשים להתחכך עם אנשי הון ויותר נוח להם להופיע במסגרות אחרות, תוך השמעת תירוץ נלוז בעיני שבכנסת אי-אפשר לדבר באופן מסודר בגלל קריאות הביניים. אבל היום אנחנו שומעים ששרים נדרשים לשלם כדי להופיע בכנס הרצליה. זו תופעה נוראית שאני מתבייש בה. מי שמופיע בכנס הרצליה תמורת תשלום - סובל מרגשי נחיתות. הם מופיעים שם כאילו בהרצליה נחתכים הדברים ולא בכנסת. בכנס הרצליה הודיע שרון על נסיגה חד-צדדית, ובבר-אילן הודיע נתניהו על שתי מדינות. האם יעלה על הדעת שנשיא ארה"ב ילך לאיזשהו מקום ויאמר את מה שהוא מחויב לומר בקונגרס או בסנאט? אני רוצה להודיע מעל דפי העיתון המכובד הזה שאני מבטיח לאפשר לכל השרים לנאום חינם בכנסת. לא אגבה מהם אפילו אגורה אחת."

חכם. זה לא שווה אפילו אגורה...


6. המודעה המשעשעת ביותר

המרכז הבינתחומי בהרצליה, זה שעומד גם מאחורי 'כנס הרצליה', פרסם מודעה, גם הוא ב'ישראל היום', לקראת יום פתוח שהוא עורך ביום שישי הבא למועמדים ללימודי תואר ראשון במגוון של נושאים. "לא נולדים להיות מנהיגים, לומדים להיות כאלה" - הוא המסר שניסתה המודעה להעביר לנחשפים ל-350 אלף העותקים שהעיתון מפיץ בערבי שבת, וגם אנחנו בתוכם, למרות שפרופ' אוריאל רייכמן, העומד בראש המכללה הזו הוא האנטיתזה החותכת ביותר למודעה הזו. כל ניסיונותיו להשתלב בעבר במנהיגות המדינה שנכשלו, מוכיחים כאלף עדים שלא ניתן ללמוד להיות מנהיג, אלא חייבים להיוולד אל תוך זה.

המסר אולי לא הועבר, אבל הרעיון היה 'גדול'. במרכז המודעה מופיעה תמונת ענק של תינוק המזכיר בפניו את בן גוריון כמו שתי טיפות מים, עם ה'תסרוקת' והג'ל במרכזה, על הפדחת כמובן, לא בשערות...

השערות שלנו סמרו... היה ממש מבריק.


7. התחקיר המרגיז ביותר

במהדורת סוף השבוע של 'כלכליסט' מתפרסמת כתבת 'תחקיר' של הדס שפר על יועצי התקשורת והיחצנים החיצוניים, המועסקים בנוסף לדוברים הפנימיים ביותר מ-20 משרדים וחברות ממשלתיות. משה דבי, למשל המייחצן את חיים סבן, ג'קי בן זקן , בנק יהב ועוד, הוא גם יועץ התקשורת של תוכנית בלימה ותנופה (מה זה?) במשרד האוצר ושל מינהלת 'סלע' המנתקת ומנותקת, ומקבל בתמורה למעלה מ-43 אלף שקל בחודש.

זמיר דחב"ש, המיחצ"ן את איקאיה, טבע, סופר פארם, קופת חולים כללית ועוד, מדברר את בנק ישראל והרשות לנירות ערך ומקבל כמעט 50 אלף שקל בחודש. והם לא היחידים.

מלבד ניגוד האינטרסים שעלול להיווצר בין הלקוחות הפרטיים לבין הגופים הממשלתיים והבזבוז שערורייתי של כספי ציבור, נראה גם שהיחצ"נים האלה אינם עושים דבר, והם מקבלים תשלום חינם.

איך אנחנו יודעים? - עובדה, אפילו את פרסומו של התחקיר העיתונאי הזה, עליהם, הם לא הצליחו למנוע...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!