המודל של מכון ויצמן: כך מאתרים 'תחלואה חבויה'

בעיר נהריה ישנם 12 חולי קורונה במצב קשה, בעוד שעל פי מספר הבדיקות והתוצאות החיוביות בעיר, מספר החולים הקשים אמור לעמוד על 4 בלבד, כפי היחס המקובל בין מספר החולים הקשים לחיוביים ביתר ערי הארץ. מה זה אומר?

לדברי מומחי מכון ויצמן הדבר מעיד על תופעה של 'תחלואה חבויה' שמתפשטת בעיר. אנשים שחווים תסמינים לא ממהרים להיבדק או שמא ישנם חיוביים רבים שלא חווים תסמינים וכלל לא יועדים שעליהם להיבדק בעוד הם מדביקים אחרים, כשהתוצאה משתקפת במספר החולים הקשים שעולה הרבה יותר מהצפוי.

המודל שמשקלל את התוצאה הצפויה לוקח בחשבון בחישובים את נתוני המגדר, הגיל, ההשתייכות המגזרית וזמן איתור המאומתים לפני שהוא קובע כמה חולים קשים אמורים להימצא בעיר ומאמת את הנתון עם המצב בשטח. פרופ' ערן סגל, ממכון ויצמן, אמר ל-N12: "זו אינה תחזית לעתיד אלא ניתוח של מצב החולים החדשים בשבועיים האחרונים בכל יישוב, והשוואתם לכמות שהייתה אמורה להיות לפי מספר המאומתים שהתגלה".

"תוכנית היציאה ברמה הארצית מתייחסת רק לנתוני החולים המאומתים", הוסיף פרופ' סגל. "חששנו מתרחיש קיצון שתושבי הערים יימנעו מללכת להיבדק כדי להטות את תוצאות העיר ולהפוך אותה מאדומה לירוקה. לכן הוחלט לעשות שימוש ב'מדדי בקרה': למשל כשאנחנו מסתכלים על מספר החולים קשים ואין הלימה בין שיעור המאושפזים למספר המאומתים - כך נוכל לזהות את המצב ולהרים דגל אדום. הפרדנו לפי מגזרים כי אנחנו יודעים שכל מגזר מתנהג שונה וגם לגילי המאושפזים. למשל ביישוב שבו האוכלוסייה מבוגרת יותר, סביר להניח שיהיו יותר חולים במצב בינוני-קשה ואנו לוקחים את האינפורמציה הזו בחשבון".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!