זהירות: התקשורת בהתקפת טירוף!

מחלת הפירומאניה ה'אידיאולוגית'

ביום הזה, מכין עצמו העולם כולו להיזכר במה שעוללו הנאצים ליהודים בתקופת השואה האיומה. מחר הוא היום שנבחר לציין 65 שנה לשחרור מטי מעט האודים המוצלים ממחנה אושוויץ הנורא, שבו נשרפו בתאים מתי הרבה.

אין זה משנה אם הזיכרון העולמי הוא יהודי או מנוכר, אמיתי או מאולץ, רגשי או טקסי, כל אחד מאיתנו יכול למלא אותו בתוכן כרצונו וכהבנתו. עבורנו, הוא אמור להיות עוד אמצעי למלא את הצו התמידי "לא תשכח" שאנו מחויבים לו, בכל דור, בכל מקום, בכל שעה ובכל רגע.

מחר יהיו הרבה רגעים שכאלה.

יש בתוכנו, והם אינם מאנשי אמונה, הסבורים שאת איימי השואה צריך לעטוף ולרכך בתאורי 'גבורה', כאילו הם מקזזים אלו את אלו. גם זה סוג של 'השכחה'. אם לא תיאור ה'מבול', מה שקדם לו, ומה שאירע בו, לא היינו יודעים לתת אל לבנו את סיבותיו, לתקן דרכינו, ולהעריך, עד עצם היום הזה, את העולם שהתחדש אחרי שכלו המים. אף בר דעת לא היה כורך בזכרון אחד את 'המבול והתקומה' כמו שאצלנו קבעו יחד את 'יום השואה והגבורה'.

משום כך הפגנת 'עזות' אנושית ואפסית, דווקא ביום הזה בתקשורת הישראלית, ואין זה משנה באיזה נושא, היא התגרות בסדרי עולם, התעמתות עם הבריאה שבה נקבע שהחי צריך גם ליתן אל לבו, התכחשות לגורל מיליוני אחינו שנעקדו על קידוש ה', והכבדת לב מול אותותיו של בורא עולם.

כש'מעריב' בוחר דווקא ביום הזה, להפגין שאין לו רתיעה, הוא אינו נסוג ואינו מתקפל, בעקבות תביעת הדיבה שהגישה נגדו משפחת נתניהו, הטוענת כי שיקר בכתבה שפרסם נגדה בסוף השבוע, הדבר נתפס אצלו, אולי, כהפגנת עוצמה, אבל הוא באמת חולשה ורפיסות דעת. גם לרוע ואפילו לטיפשות יש כללים בעולמנו.

לחלק את העמוד הראשון היום בפרופורציה של שני שליש עמוד לפרשת העוזרת של נתניהו, ולעומת זאת כותרת קטנה על 6000 ניצולי אושוויץ החיים בישראל, אך הולכים ונעלמים ועמם עדויות הזוועות - זוהי כסילות ומצעד של איוולת. ללוות את ראש ממשלת ישראל במסעו לאזכרה בקרקוב שבפולין, בכותרות ענק נוסח: "אנחנו לא מ-פ-ח-ד-י-ם", דןוקא מעורר אצלנו את הפחד שהתקשורת שלנו נתקפה לאחרונה בהתקפת טירוף ואין מי שיעצור אותה.

ברור שכש'יתד נאמן', בחינמון שהוא מפיץ היום, מונע על-ידי אותה רוח עוועים כוחנית, הדבר צריך להדאיג אותנו פי כמה.

יותר ממחצית העמוד הראשון של 'יתד נאמן', ועוד שני עמודים שלמים של פנים העיתון, לא נוצרו אלא רק כדי להוכיח לבעלי המחלוקת הידועים שבתוכנו, שהעיתון הזה אינו נכנע גם היום, אינו מוכן להתחשב בגלי הביקורת האדירים נגד התככנות וחרחורי הריב והמדון שהוא מפיץ, ומסרב לטפל ב'פירומאניה' ה'אידיאולוגית' שלו הגורמת לכוויות ולצלקות למחנה החרדי כולו.

את 'יום השואה הבינלאומי', שרק בתוך הידיעה הוא מכנה אותו כך, ובכותרת בחר לקרוא לו "היום הבינלאומי למלחמה באנטישמיות", מצאו לנכון בעיתון הזה לדחוק עד לעמוד 10, כדי לפנות את המקום ל'הרצל' 'לציונות' ולפגיעה ביעד נוסף, שהיה עד הבוקר אקס טריטוריאלי מחדירת והשפעת מחלוקות חיצוניות - ארגוני הרפואה והחסד. על הקמתם ואחזקתם לא טרחו אנשי 'יתד נאמן', ובודאי לא אותו יחיאל סבר החתום על כל הידיעות היום, אבל על הריסתם הוא שוקד ומשקיע.

נכון. רוב הספרדים של שס לא היו בשואה. זיכרונם של המליונים שנכחדו,לא אמור, על פי תפיסתם המעוותת של עורכי 'יתד', לתת להם ולו רגע של סיכוי להרים בחסותם ראש.

'גזענות' כמו ב'גזענות'.

נכון גם ש'הרצל' - שמאמרי 'יתד נאמן' נגד שס היום מאשימים אותם בהתחברות אל הבר מינן הזה - הפך זה מכבר לשם נפוץ יותר אצל המזרחיים מאשר אצל היהודים הליטאים, שבאמת חברו אליו בזמנו והיו ממייסדי הציונות. אבל טוב היו עושים אנשי 'יתד' אם היו מעכבים את איסוף החומרים בשמו של הגר"ח מבריסק זצ"ל, למשל, שעליהם מבוססת תשתית התקפותיהם המחודשת היום, בעוד יום או יומיים. זה גם מתבקש מאווירת היום, וגם אולי היו מגלים עד אז את האמת שבעיני אסכולת בריסק, המרחק בין המפד"ל לשס הוא בדיוק כמו המרחק ביניהם לבין ה'מזרחי'.

אולי אם היו נוברים עוד יום יומיים בחומרים היו גם מגלים כי הם חיים בתקופה שבה מזמן ה'פוסט-ציונות' התחזקה מאוד, ו'הרצל' הוא רק שמו של הר מלא בתמיהות ובגלי עצמות.

אתם עוד תראו שבעקבות מאמריהם ייזכרו אנשי 'יתד נאמן', כמי שהחיו את הציונות מחדש, ודווקא ביום השנה ה-65 לשחרור שרידי היהודים מאושוויץ.

שרה - ה'קמע' של בנימין נתניהו

את היום האפור והמדכא הזה ננצל גם כדי להתנצל בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו, על שייחסנו לו מעשים, שהיום מסתבר לנו, לפחות על פי סקר שהזמינה חברת 'רשת', שרוב הציבור בישראל מאמין שלא הוא באמת אחראי להם.

על פי אותו סקר - לא בנימין נתניהו הוא שקיבל את ההחלטה להקפיא את הבניה בהתיישבות; לא הוא זה שנשא את נאום בר אילן בזכות "שתי מדינות לשני עמים"; גם לא בטוח שהוא ישב אתמול לארוחת בוקר עם השליח מיטשל ושמע ממנו דרישה

שישראל תסיג כוחותיה מכל שטחי הרשות, ותאפשר כניסת חמושים לשטח 'אי', כפי שהדליפו מקורבי אבו מאזן ל...'המודיע' היום.

שני שליש מתושבי מדינת ישראל סבורים ש...שרה נתניהו היא המובילה האמיתית של המדיניות המדינית-ממלכתית של מדינת ישראל. גם אם בכל שנות קיומנו אף אחד מהסוקרים האלה לא פנה אלינו, מי אנחנו שנפרוש מהציבור ונחלוק על הרוב הלא מיוחס?

בסקר ה'מאוד רציני', שנעשה על-ידי מכון 'מאגר מוחות', השיב המירב והמיטב במאגר המוחות של מדינת ישראל, ולא פחות מ-73% (!) מהנשאלים ששרה גם מתערבת במינויים של בכירים בשירות הציבורי. לא "אולי", לא "חושבים", לא "יתכן" שכך. אלא יודעים בוודאות שהיא מתערבת! 52% הביעו דעתם שהיא משפיעה לרעה על החלטותיו של בעלה.

איזה מזל שיש לביבי את שרה לידו. אריאל שרון, למשל, לא היה יכול לפטור את עצמו מאחריות להחלטת ההתנתקות, בטענה של "האשה השאתני". לו לא עמדה פריבילגית 'חוה', ולכל היותר הוא יכל להאשים את 'פורום החווה', אבל זה לא הכתפיים הרחבות של שרה נתניהו.
גם ציפי לבני, לו היתה נבחרת לראשות הממשלה, לא היתה נהנית מהיתרון הזה שיש רק לנתניהו. נכון, לה יש את בעלה, נפתלי שפיצר לידה, על 'סטטוס' שרהל'ה, אבל הוא הרי רק תורם לרעייתו ציפי, ולא "משפיע לרעה" כמו שרה על פי הסקר. "הוא נוכח לא פעם בשיחותיה הדיסקרטיות עם שרים, ח"כים ואנשי מטה, ולכן היא מרבה להתייעץ איתו ולשמוע את חוות דעתו על מהלכים פוליטיים, מדיניים ותקשורתיים" - נכתב ב'הארץ' בהערכה רבה רק לפני שנה וחצי...

שרה נתניהו, על פי סקר 'מאגר מוחות', היא ללא ספק ה'קמע' של ביבי. כדאי שמועצת יש"ע תתייעץ איתה גם על תוכניתה, המתפרסמת היום על ידי הכתב חיים לוינסון רק 'בהארץ' לשכור את שירותיו של יועץ הבחירות של נתניהו, ארתור רובינשטיין, לטובת המשך המאבק נגד ההקפאה.

אם להאמין לסקר, וארתור רובינשטיין כידוע אוהב סקרים, הוא הרי יצטרך להתמודד מולה ולא מולו...

העגלה התורנית המלאה


כמעט שנתיים אחרי ש'פרוייקט השו"ת' קיבל את 'פרס ישראל' על מפעל חיים, כותר לו היום,

מיכאל הנדלזלץ, ה'מבקר' (מלעיל כמובן) של 'הארץ', שבדרך כלל אינו נדיב בביקורת חיובית,

כתרים ועוטף אותו בדברי שבח והלל.

"גשר וירטואלי ליהדות", היא הכותרת שנבחרה למאמר, שבו הוא 'נאלץ' להודות כי העגלה התורנית היא אכן המלאה, ורואה בתקליטור הזה את הסיכוי לעניין גם את החילוניים בתפוקה המחשבתית בת 1500 השנים, של ספרות תורנית.

אחרי שהוא מצא בתקליטור שהשם "מיכאל הנדלזלץ" הוא בגימטריה..."ויקרא" ו"פרויקט השו"ת מאגר היהדות הממוחשב" עולה למנין "שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול", כותב הנדלזלץ בסקירתו: "איני יודע איך צריכות להתנהג שתי עגלות שנתקלות זו בזו על גשר צר. מנסיוני אני יודע שהתקליטור של מפעל השו"ת יכול לגשר על התהום המפרידה בין הישראלי ליהודי"...

בהחלט מרגש, ועוד יותר כשזו עוד הוכחה לכך שה'מחשב' אינו בהכרח רק כלי משחית ומשחיז לבעלי עטים דוקרניים, אלא יכול לגשר ואפילו למלא עגלות ריקות.

חבל ש'הארץ' זוכה לשכנע אותנו שכך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!