אמא, אני לא זז לחופה בלעדייך • מונולוג

את שבעת ימי המשתה שלו, יזכור החתן נחמן מיימוני גם כשבוע הטעון והמעורב בחייו. השבוע שאמור היה להיות העליז בחייו, הפך לאחת התקופות הקשות והעצובות שחווה אי-פעם. הוא הקים את ביתו בית החולים הדסה, וקידש את רעייתו הטרייה להוריו השוכבים על ערש דווי, לאחר תאונה מחרידה שעברו בכביש הבקעה.

בני הזוג מיימוני מהיישוב יבניאל שבגליל, הם אב ואם ל-18 ילדים. הם אמורים היו להשיא בשבוע שעבר את בנם נחמן, בשעה שאמורה היתה להיות טובה ומוצלחת. הם נסעו לירושלים, לצורך סידורים לקראת החתונה. אלא שבחזור מירושלים אירעה תאונה קטלנית: טרקטור פלסטיני נכנס בהם בחוזקה. שלשה נכדים שהיו עימם ברכב, נפצעו. אבל יותר מכול פגעה מידת הדין באבא ובאמא. שלושה ימים לפני חופת בנם הם נפצעו באורח אנוש ופונו במסוק לבית החולים.

בהתייעצות בין בני המשפחה לרב הקהילה אליה הם משתייכים בני הזוג מיימוני, הרב אליעזר שיק, הוחלט להקדים את החתונה, ולקיימה יומיים לפני המועד, וזאת משתי סיבות: האחת, בשל מצבם האנוש של ההורים, שהיו במצב של מי יודע מה יילד יום. הסיבה השנייה, הסביר הרב שיק, נעוצה בכך שעצם השמחה עשויה להביא מזור ורפואה להורים הזקוקים לנס גלוי. "השמחה ממתקת את הדינים", ציטט הרב שיק את אמרתו הידועה של רבי נחמן מברסלב.

ואכן, בתוך שעות ספורות התארגנה חתונה מאולתרת, שנערכה בתוך בניין בית החולים. החופה והקידושין עצמן נערכו בשעה מאוחרת של הלילה, בתוך מחלקת הטיפול הנמרץ, ליד מיטת ההורים. לאחר מכן התקיימו הסעודה והריקודים, באולם הבריתות של בית החולים הדסה עין כרם.

החופה המאולתרת, הייתה רווית דמעות. החתן הצעיר, נחמן מיימוני, קידש את אשתו החדשה, ונחלים של דעמות התפרצו מעיניו לנוכח ההורים השוכבים על ערש דווי.

עוד מעט יסתיימו ימי שבע הברכות של הזוג הטרי, ימים שהשמחה שאמורה לאפיין אותם - הושבתה בשל הטרגדיה המשפחתית הנוראה. נחמן מנסה לשמח את אשתו החדשה, אבל ראשו בל עימו. גם רעייתו הטרייה משתתפת בצער בעלה הטרי ובסבלם של חמיה וחמותה, אותם בקושי הספיקה להכיר.

בשיאם של הימים הקשים, מעניק החתן, נחמן מיימוני, ראיון ל'בחדרי חרדים' ו'הכל בקול'.

• איפה נערכה שבת השבע ברכות?

"באכסניה בשכונת בית וגן בירושלים".

• קצת בנאלי להגיד לך: 'בא תתאר לנו מה עבר עליך השבוע', כי אני לא חושב שיש מילים שיכולות לבטא דבר כזה. זוג שמתחתן בהדסה עין כרם בחופה מאולתרת, טבעת שנקנתה בחופזה בקניון, 18 ילדים שמלבישים אותם עם בגדים מתרומות של חנויות בגדים. אבל בכל זאת, תוכל לתאר לנו מעט איך חשת ביום הגדול בחייך?

"אני הרגשתי שאוכל להוציא את ההורים שלי לחופה. התפללתי רק על זה, ולא חשבתי כמעט על החתונה, אלא על ההורים שלי. החופה נעשתה מתחת לבית החולים, ולפני שהלכתי לחופה נכנסתי קודם כל לאבא ואמא. בירכתי אותם, וניסיתי לקבל ברכה מהם. נישקתי להם את היד.

"התפללתי הרבה ליד המיטה לפני החופה והלכתי לחופה. הייתי לבד בחדר, ואמרתי לאמא שלי: 'אני לא זז מפה בלי שאת באה לחופה'. העין שלה זזה והיא הורידה דמעה. זה כאב לי מאוד, וזה עוד יותר שבר אותי".,

מנסה להיות חזק

• מי למעשה הוביל אותך לחופה?

"אחי הבכור, רפאל".

• מה באשר ללוגיסטיקה, תזמורת, צלם וכו'. איך אלתרו את החתונה?

"כמה חברים שלי שיהיו בריאים, ארגנו הכל. הביאו בחורים, רקדו והכל, למרות שאני כמעט ולא זוכר כלום. אני זוכר שהייתי 'מסובב'".

• אתה עומד מתחת לחופה במקום לא שגרתי בכלל, מקום שחוץ ממחלקת היולדות שם שום דבר בו לא משמח. הרב בנימין חוטה מנסה קצת ללבב אותך ואתה עומד ומתייפח. על מה אתה חושב?

"חשבתי רק על ההורים שלי. אני ידעתי שיש לי כוחות מאוד גדולים להציל אותם, והתפללתי הרבה להקב"ה".

• מה מצבם כעת?

"אבא, ניסה להתעורר, כלומר הוא ניסה להגיב קצת. גם אמא באותו מצב".

• שניהם מחוסרי הכרה? הם נמצאים זה לצד זה?

"כן, הם היו באותו חדר. אבל העבירו את אבא עכשיו".

• ברגע זה שאני מדבר איתך, מוצאי שבת, אתה נמצא בבית החולים הדסה עין כרם?

"כן. השבע-ברכות היו בסעודה שלישית באכסניה, ואני התאכסנתי בבית המלון הסמוך לבית החולים".

• מה מצבכם הכלכלי, אתה ואשתך? אתה אחד מתוך 18 ילדים. אתם זקוקים לדברים מסוימים? יש דברים שעוד לא ארגנו לכם?

"בינתיים יש לנו הכל, הכל בסדר. מי שיכול לעזור, שיעזור".

• אתה קשור לקהילת ברסלב ביבנאל, בראשות הרב אליעזר שלמה שיק, הידוע בקונטרסים שלו כאחד שמחזק ומעודד. היה לך קשר איתו בשבוע האחרון? ספר לנו קצת איך הוא חיזק אותך, מה הוא דיבר איתך?

"דיברתי איתו בשבע ברכות ולפני החופה, והוא אמר לי שההורים שלי בידיים שלי עכשיו בחופה, ויש לי כח גדול, ושאני אתפלל עליהם. הוא אמר לי שיגיע באמצע השבוע הבא לביקור בעין כרם".

• איפה תפסה אותך הידיעה על התאונה? זה קרה הרי לפנות בוקר בכביש הבקעה.

"אני קיבלתי את זה בין הראשונים. הייתי בדירה שהייתי אמור להיכנס אליה אחרי החתונה. נכנסתי כבר חודש לפני, זו דירה של אחי אליהו שמשכיר 2 צימרים. ישנתי, וב-6.45 שמעתי דפיקות בדלת. אחי דפק בדלת וצרח: 'תאונה, הרוגים!'.

"לא ידעתי מה קורה איתי בכלל. התקשרנו לאחיותיי שהיו שם והסבירו שאין הרוגים, אבל המצב של אבא ואמא קשה. מייד נסענו לבית החולים".

• למה בעצם הקדמתם את החתונה מיום רביעי ליום שלישי?

"כי המצב שלהם היה מאוד קשה, ולא ידענו מה יהיה איתם".

• איפה אתה מתגורר היום?

"בינתיים כל הזמן פה, בבית החולים".

• אתה מוצא מילות נחמה, עידוד או חיזוק לומר לאשתך ומשפחתה?

"אני משתדל להיות חזק לידה, וזה בסדר. היא מבינה".

---

נא להתפלל עבור עמוס כמוס בן יהודית תורכיה, ואורה קלרה בת נעמי.,

להאזנה לראיון: משדר הלילה של 'הכל בקול' - קו המידע הפופולארי: 052-999-66-00,

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!