העותרים נגד פתיחת הישיבות נחלו תבוסה בבג"ץ וישלמו

שמחה וסיפוק בעולם התורה, כאשר אפילו בבג"ץ הבינו את ההזיה בתביעתה של עמותת 'ישראל חופשית' אשר דרשה לסגור את היכלי הישיבות ולהחריג אותם מהגדרת 'פנימיות', ודחו אותה היום (שלישי) העותרת אף חוייבה לשלם את ההוצאות. 

בפסק הדין פותחים השופטים וכותבים בחשיבות לימוד התורה בישיבות "'מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם' (בבלי, יומא כ"ח ב) לא מעט מהמוסדות התוקניים החרדיים לגילאי תיכון ומעלה - ישיבות בעגה המוכרת - פועלים בתנאי פנימייה, התלמידים לנים באוהלה של תורה, שבים לביקור קצר בביתם וחוזר חלילה, מעת לעת". 

עוד הוסיפו השופטים והסבירו "אציין, כי תפיסת הפנימייה כביתו של התלמיד לא נתחדשה על ידי מתקין התקנות, קרבים אנו לימי החנוכה, אשר במהלכם קבעו כמה מן הפוסקים, כי ישיבה כמוה כביתו של התלמיד בה, ולפיכך עליו להדליק את נרות החנוכה בחדרו שבפנימייה, שכן מצוות נר חנוכה הריהי חובת הבית".

"אמנם העותרת טוענת כי מתווה הפעלת הישיבות כשל, וכי שיעורי הנדבקים בקרב לומדיהם היו גבוהים, עם זאת שתי תשובות בדבר. האחת, לאור הטעמים העניינים שהציגו המשיבים, להצדקת המשך קיומו של המתווה, דומה כי מענה לכישלון הנטען עשוי להימצא במישור האכיפה, ולא בביטול המתווה כולו. האחרת, כפי שצויין לעיל, הכללים החלים עתה מחמירים יותר מבעבר. כיום ניתן להפעיל מוסדות חינוך פנימיתיים רק על פי המסלול הסגור, וקיימת גם דרישה לשהייה רציפה בפנימייה לתקופה בת 30 ימים לפחות. כללים מחמירים אלו עשויים אף הם לתרום לצמצום מעגל ההדבקה" נימקו השופטים.

לסיום נכתב בפסק הדין "למעשה, בקשת העותרת היא כי נמיר את שיקול דעתה המקצועי של הממשלה, בשיקול דעתינו שלנו, ונקבע כי מדובר במדיניות שגויה, כזאת לא נעשה. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם דפוסי הביקורת השיפוטית המקובלים. התמודדות עם מגיפה מידבקת היא עניין מקצועי מורכב, כל פעולה שתינקט צופנת בחובה יתרונות וחסרונות. אל לנו כשופטים להכניס ראשנו לסוגיה מקצועית זו, מקום שבו הוצגו לנו טעמים טובים המלמדים כי אין כל הפליה בדרך הפעולה הננקטת, וכי קיימת שונות מהותית בין מוסדות חינוך הפועלים בתנאי פנימייה, לבין כאלו שאינם".

"דינה של העתירה לדחייה. והעותרת תשלם למשיבים הוצאות בסך 5000 שקלים" קבעו השופטים סולברג קרא ושטיין.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!