כך מיגרו את הקורונה במלבורן האוסטרלית

שיטת הסגר הוכיחה את עצמה? אם נשאל את תושבי מלבורן הם ישמחו לומר שכן, הסגר הנוקשה שהוטל על העיר הגדולה וחמשת מיליוני תושביה שהיו נצורים בבתיהם הוכיח כי הוא יעיל. עובדה, הקורונה בעיר מוגרה לחלוטין, השבוע לראשונה לא דווח בה על מקרה הידבקות חדש בקורונה. לפני תחילת הסגר נרשמו בה 700 מקרי הדבקה חדשים ליום ומערכת הבריאות בעיר לא הביעה חשש כבד מפני קריסה קרובה.

הסגר אמנם הצליח למגר את הקורונה, אבל שתי שאלות קשות עולות אל מול ההצלחה ומעמעמים את תחושת הניצחון על הנגיף. השאלה הראשונה היא שאלה המחיר. בין תושבי העיר נשמעת ביקורת עזה על הממשל שהחליט על סגר נוקשה כשיטה להילחם בנגיף. הם מרגישים שהניתוח הצליח אבל החולה מת. העסקים ספגו מכה אנושה שספק אם יצליחו להתאושש ממנה, המחיר החברתי גבוה וקשה לשער אותו, התלמידים הפסידו ימי לימודים – גם אם ניסו ללמוד מרחוק, ובכלל, 110 ימים של סגר הם משהו שלא צריך דמיון פורה בכדי להבין כמה הם קשים. די לנו בארץ בסגר חלקי בן כמה שבועות, מישהו מעוניין לאמץ סגר שלא נגמר?

וזו רק שאלה אחת. השאלה השנייה היא כיצד שומרים על התוצאה שהניב הסגר ומשאירים את מלבורן נקיה. השיט היחידה היא פשוט לנצור אותה, להגיף את דלתותיה ולמנוע כניסה אליה, אלא שמדובר בצעד קיצוני שבעצם ממשיך את הסגר במידה מסוימת עד בלי די. ישנם אנשים שיוצאים מהעיר לצורכי עבודה ומבקשים לשוב אליה, ועוד רבים שמטבע הדברים נכנסים לעיר. כיצד אפשר למנוע מהם לייבא את הנגיף שוב?

אלו שאלות שקשה לתת להן מענה ברור. בכל מקום בעולם מתחבטים בתהיות דומות. האם הסגר שווה את המחיר שהאזרחים שילמו בעבורו וכיצד מונעים את הסגר הבא.

נראה כי עד שלא ימצא חיסון מתאים למחלה שהנגיף גורם לה, השאלות הללו ימשיכו לרחף באוויר בלי תשובה הולמת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!