המומחים קובעים: העלייה בתחלואה - לא בגלל בתי הספר

לאחר שהאשימו את הילדים כ"מנוע של הנגיף", וכ"מפיצי המחלה", מתברר שההאשמות אינן נכונות. בדיון שהתקיים היום בוועדת הקורונה בכנסת הוצגה התייחסות של מומחים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, השוללים זיקה בין העליה בתחלואה לבין פתיחת מערכת החינוך.

הנתונים הוצגו בידי הפרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מהאוניברסיטה העברית, שטענה כי "הילדים הם בעיקר קורבנות הנגיף, בעיקר מבחינה כלכלית וחינוכית". לדבריה, אובדן של כחודשיים של שנת לימודים הוא אובדן בעתיד של כ-1% מהתל"ג של המדינה, וככל שהשבתת המערכת תימשך – הנזק הכלכלי יגדל.

עוד טענה הפרופ' קלדרון, כי רק כ5% ממקרי הפצת-העל של המגפה ייוחסו באופן ודאי לילדים עד גיל 17. לדבריה, ההתפרצות החלה כעשרה ימים לאחר פתיחת מערכת החינוך באופן מלא, אך אח"כ נרשמה דווקא ירידה – וזו ההוכחה שלאו דווקא מערכת החינוך היא המפיצה. עם זאת, היא הבהירה כי ההפצה היא ע"י אנשי חינוך רבים ושונים לכיתה אחת, ולכן יש להקפיד על איש-חינוך אחד לכל כיתה.

"לא פתיחת בתי הספר ב-1 בספטמבר הובילה לעליה בתחלואה באוכלוסייה", הוסיפה פרופ' קלדרון שקבעה כי "העליה שנצפתה מיוחסת להדבקות שאירעו 10-14 יום לפני-כן". לטענתה, עיקר העלייה בתחלואה היה בקרב בנים מהמגזר החרדי בגילאי 15-23 שנה, ככל הנראה עקב חזרה לישיבות בראש חודש אלול.

בכל הנוגע לילדים, היא סבורה כי ילדים צעירים לא מהווים סיכון עבור קבוצות הגיל האחרות. לדבריה, בדומה לכלל קבוצות הגיל, בגילאים צעירים מ-11 שנים נצפתה עליה כבר ב-1 בספטמבר, והשיעורים בהם היו הנמוכים ביותר, בכל המגזרים, גם בתיקון למספר הבדיקות, פתיחת מערכת החינוך לכתות הנמוכות ב-3 במאי במתווה של קפסולות לא הייתה מלווה בעליה בתחלואה.

והרי הנתונים: על פי נתוני מנח"י (מינהל חינוך ירושלים), ממוצע הנדבקים למקרה יחיד בכתות א-ג היה 0.5, בכתות ד-ו היה 0.76 ובכתות ז-יב 1 נדבק למקרה. בנוסף, קרוב ל-60% מהמקרים המאומתים בכלל הגילאים לא היו מעורבים בהדבקות נוספות.

בנוסף, פתיחת מערכת החינוך במדינות דוגמת דנמרק שפתחה ב-15.4 והשארת מערכת החינוך פתוחה בשבדיה – לא היו כרוכות בעליה בתחלואה.

יתרה מכך, דו"ח בינלאומי מפורט על תחלואה ובתי ספר לא מדגים קשר ברור בין חזרה ללימודים במדינות שונות ומגמות בתחלואה, ורוב מדינות המערב פתחו את מערכות החינוך.

ד"ר שרון אלרועי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הדגישה כי לקבינט הוצגו נתוני תחלואת הילדים, הסקר הסרולוגי והשפעת פתיחת מערכת הלימודים. "איש לא מייחס את כל העלייה בתחלואה לפתיחת שנת הלימודים, ואיש לא אמר שבתי הספר הם 'מדגרות קורונה'. אבל ברור שיש עליה הדרגתית בתחלואת הילדים, וברור שלפתיחת בתי הספר יש חלק בעליה בתחלואה. בוודאות, אצל ילדים יש שיעור גבוהה של נוגדנים, הילדים חולים יותר ממה שאנו יודעים, רובם ללא-תסמינים אך עדיין מפיצי המחלה".

גם פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית טען ל"קונצנזוס מדעי-רפואי בהכרח לפתוח בהקדם את מערכת החינוך, תוך הבחנה בין כיתות א-ד לכיתות הגבוהות יותר, ובצורה זהירה ככל האפשר תוך הקפדה על קפסולות קטנות ועידוד למידה בחוץ".

לדבריו, "הממשלה צריכה להיגמל מריכוזיות-יתר ואשליית-שליטה, ולאפשר לדרגי השטח, הרשויות המקומיות ובתי הספר, לגלות גמישות ולמצוא הפתרונות המיטביים. גישה של הכל או כלום איננה מועילה. חיוני לפתוח עכשיו מה שניתן ולהיערך להרחבת השעות תוך כדי השקעה, בהבנה שמגיפת הקורונה תישאר איתנו עוד זמן רב. חייבים עכשיו, בשיתוף השטח ובהתאם לאותם עקרונות לגבש תכנית לפתיחה בטוחה בהקדם של כיתות ה-יב, ולעודד ולא לצמצם חינוך א-פורמלי בחוץ בצורה זהירה בתנועות הנוער וחוגי הספורט".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!