כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
הפרעה במערכת העצבים

רופאה אמריקאית קובעת: "לא החלמתי מהקורונה. התסמינים נמשכים"

ד"ר שנון גאליבר קספרסן, פסיכיאטרית מארה"ב, פירסמה את תוצאות התיעוד הרפואי שלה והיא קובעת: שבעה חודשים לאחר שהחלמתי, התסמינים עדיין נמשכים. לאבחנתה, היא סובלת מדיסאוטונומיה: הפרעה במערכת העצבים האוטונומית שנגרמת מזיהום ויראלי

רופאה אמריקאית קובעת: "לא החלמתי מהקורונה. התסמינים נמשכים"
אילוסטרציה צילום: unsplash

עייפות בלתי נגרמת, כאבי ראש, אפילו דיכאון, כל אלו הם תסמינים שמוגדרים היום כ'פוסט קורונה' ומחלימי קורונה מדווחים עליהם יותר ויותר. אך כעת, רופאה פסיכיאטרית מניו יורק הציגה במאמר שפרסמה ב"ניו יורק טיימס" את רשמיה כ'בוגרת קורונה' והיא קובעת כי התזה לפיה שליש מהמחלימים בעצם ממשיכים לסבול מתסמינים, נכונה. לאבחנתה, היא סובלת מדיסאוטונומיה: הפרעה במערכת העצבים האוטונומית שנגרמת מזיהום ויראלי והיא מתבטאת בתחומים רבים.

המאמר שפורסם אתמול והוא מכלה גלים, פורסם בידי ד"ר שנון גאליבר קספרסן, בת 37, פסיכיאטרית, בוגרת רפואה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. קספרסן נדבקה בנגיף קורונה בתחילת מארס ואובחנה כחולה במצב קל. לאחר שבועיים הוגדרה כ'מחלימה'.

אך לדבריה, חרף ההגדרה הרשמית, היא לא החלימה מהמחלה. בתיעוד שפירסמה, שבעה חודשים לאחר שהחלימה לכאורה היא עדיין תשושה וקצב הלב שלה "עולה לסטרטוספרה" גם לאחר עבודות בית פשוטות ביותר. וזה, היא מדגישה, לאחר שקיבלה "את הטיפול הרפואי הטוב ביותר שזמין כיום". לדבריה, מעבר לעליית קצב הלב, היא סובלת מעייפות בלתי נגמרת, מתשישות, כאבי ראש, קוצר נשימה, רעד, אובדן תחושה בקצות האצבעות, עקצוצים. מעבר לכך הכל מפריע לה: הקולות סביבה גבוהים ורועשים מדי, האור חזק מדי. והעיקר: ככל שהיא ישנה, כך העייפות אינה נעלמת. "תשע שעות שינה ביום אינן מספיקות והשינה קצרה מדי".

עם זאת, לדבריה היא לא סובלת מתסמינים אחרים עליהם העידו חולי קורונה שהחלימו, כמו "ערפול מוח" או בעיות זיכרון וחרדות דמויות PTSD. היא חזרה לעבוד, אבל רוב שעות היום היא בישיבה משום שכל שינוי במנח הגוף לאופקי מחמיר את התסמינים.

לאחר שחלקה את חוויותיה עם מחלימים אחרים, היא אבחנה את המחלה ממנה היא סובלת: דיסאוטונומיה – הפרעה במערכת העצבים האוטונומית שמגיעה לאחר זיהום ויראלי. ואם לדייק, מדובר בתופעה ששמה תסמונת הטכיקרדיה התנוחתית (POTS) המאופיינת על ידי עליית דופק של כיותר משלושים פעימות במעבר מישיבה לעמידה. את המונח הזה טבע ב-1933 הרופא ד"ר פיליפ לאו מהמרכז הרפואי המוביל בעולם "מאיו קליניק".

היא מסבירה כי בעת הפגיעה במערכת העצבית נמנע מכלי הדם שבקצות הגוף הנמוכים לחזור ללב ולמוח כנגד כוח הכבידה. במצב כזה קצב הלב מוכפל פי שניים ושלושה ויש חסר בחמצן במוח ובחלק העליון של הגוף שמוביל לרבים מאותם תסמיני 'פוסט קורונה': סחרחורות, כאבי ראש, קוצר נשימה, כאבים בחזה ואותו "ערפל מוחי". מעבר לכך, כאשר אדם עם תסמין זה נשאר במצב אופקי זמן רב, הוא יסבול מתשישות וגם מרגישות לקול ולאור ושאר התסמינים שהיא עצמה חווה, לצד אי סבילות לטמפרטורות.

"העבודה במקצוע שלי כפסיכיאטרית מתנהלת עתה בעיקר כאשר אני בישיבה, באמצעות זום, בהתנהלות של ישיבה בלבד", היא כותבת. "אילו דרישות עבודתי היו מחייבות עמידה כמו כירורג או גניקולוג, לא הייתי מסוגלת להמשיך בעבודה כזאת נוכח מצבי. הייתי אז מועמדת לקבלת קיצבת נכות. בימים טובים, קצב הלב שלי נשלט ואינני רועדת ואין לי קוצר נשימה ואז אני יוצאת מחוץ לבית עם מסיכה ואפילו שתיים על פני, מתרחקת מכל מגע עם אחרים, נמנעת מלאכול במסעדות".

והחשש שלה הוא שהמחלה תחזור. "במקרה של מחלה חוזרת אני עלולה להיות חולה במצב חמור יותר מהמצב שבו הייתי בעת שחליתי לראשונה. המחשבות על כך טורדות את מנוחתי. זיהום חוזר מסוג זה נוטה להחמיר את תסמיני ה-POTS ואז יהיה הרבה יותר קשה לנהל את המחלה".

בעולם עוקבים בעניין רב אחר התסמינים מהם סובלים חולים שהחלימו, כאשר מרפאות מחלימים מיוחדות מנסים לעקוב, לצפות ולתעד את התסמינים מהם סובלים המחלימים. ההנחה היא שהתופעות הללו יחלפו עם הזמן, אם כי קיים בהחלט חשש – לאור העובדה שהמחלה אינה מוכרת – שחלק מהתופעות עשויות להחמיר. כך או כך, כל עוד אין תרופה לקורונה, לרופאים אין הרבה מה להציע לחולים מלבד לנסות לאבחן במדוייק את המחלה ממנה הם סובלים, גם לאחר שהחלימו.

קורונה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}