תכנית הניטור חושפת: האדמה בנחל אשלים עדיין מזוהמת

זיהום בחומרים רעילים מהווה איום מתמיד ומתמשך על רבים מהנחלים בישראל. הדבר הומחש בערב יום כיפור האחרון, כששריפה השתוללה במפעל איסוף השמנים "עזריה" שבאזור עכו, וגרמה לשמן שרוף לדלוף ולזרום לכיוון נחל נעמן הסמוך. בזכות פעולותיהם של אנשי רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה ורשות הניקוז המקומית זיהום הנחל נמנע כמעט לחלוטין.

למרבה הצער, הדברים התרחשו אחרת במקרה של נחל אשלים, שזוהם קשות על ידי שפכי חומצה ביוני 2017 – אסון שזכה לתהודה נרחבת עקב חומרתו הרבה. ממצאים מתוכנית ניטור הנחל, חושפים שעל אף שלוש השנים שחלפו מאז, הנחל עדיין לא התאושש מהפגיעה ושנזקי הזיהום לקרקע, לצומח ולבעלי החיים באזור עדיין ניכרים עד מאוד.

נחל אשלים הוא שמורת טבע ייחודית, שבה מגוון גדול של מיני חי וצומח, ואתר טיולים פופולרי. הוא ממוקם ממערב לחלקו הדרומי של ים המלח, ומהווה מסדרון אקולוגי חשוב שמקשר בין הנגב לבין מדבר יהודה – רצף שטחים טבעיים שמאפשר לבעלי החיים והצומח לחיות בשטח שיספיק לצורכיהם השונים כמו הפצת זרעים, אכילה, שתייה, רבייה, גידול צאצאים, שמירה על מגוון גנטי ובריחה מסכנה.

ב-30 ביוני 2017 קרסה בריכת אגירה במפעלי רותם אמפרט מקבוצת כימיקלים לישראל (כי"ל), וכ-200-100 אלף קוב של חומצה חזקה, זרמו בשטף אדיר הישר אל תוך אפיק נחל אשלים. שפכים אלה, שהכילו ריכוזים גבוהים של זרחן, גופרית, פלואור, נתרן ומתכות כבדות, מילאו את הגבים ואת הקרקע בחומרים רעילים, מה שפגע אנושות באוכלוסיית בעלי החיים והצמחים במקום. למעשה, גם בקנה מידה עולמי לא מוכר כל אסון אחר שבו כמויות כה גדולות של חומצה זיהמו נחל מדברי.

הנזק האדיר שנגרם לנחל הוביל להגשתן של תביעות משפטיות, ביניהן תביעה ייצוגית שהגישה המדינה נגד רותם אמפרט לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בדרישה שהחברה תשלם 397 מיליון שקל כפיצוי על הנזקים שנגרמו לנחל ועבור מימון שיקומו. ביוני 2020 נפתח אמנם הנחל מחדש למבקרים, אך תהליכי שיקומו צפויים לקחת עוד שנים רבות.

הפגיעה עדיין ניכרת

בעקבות האסון יזמה רשות הטבע והגנים את הקמתה של תוכנית לניטור מצבו של הנחל, שמנוהלת ומרוכזת על ידי המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל. תוכנית הניטור, שיצאה לדרך לפני כשנתיים וחצי ושאורכה הכולל יעמוד על 5 שנים, כוללת כיום 15 צוותים של חוקרים מהאוניברסיטאות וממכוני המחקר השונים בישראל, שעוסקים במגוון רחב של תחומים וממפים את מצבו של הנחל לאחר האסון בהיבטים שונים: הקרקע, המים, קבוצות הצמחייה למיניהן ובעלי החיים הקטנים והגדולים (מלבד היעלים, שניטורם מתבצע בנפרד על ידי רשות הטבע והגנים). משום שלא קיים מידע מעמיק מספיק על מצבו של הנחל לפני האסון, החוקרים בצוותים השונים משווים את המצב הנוכחי בנחל למצבם של נחלים סמוכים שדומים לו במאפייניהם.

"כיום, שנתיים וחצי לתוך תוכנית הניטור, הפגיעה עדיין משמעותית במערכת האקולוגית של נחל אשלים. פגיעה זו ניכרת ברמות טרופיות שונות במערכת – יצרנים, צרכנים וטורפים", אומר ד"ר רייל הורביץ, רכז תוכניות הניטור של המארג, שמוסיף שהמצב הוא כזה למרות שמאז הזיהום שטפו את הנחל לא פחות משישה שיטפונות.

על פי ממצאי תוכנית הניטור, האזור המזוהם ביותר הוא החלק החולי שבמעלה הנחל, שהוא הקרוב ביותר למקור הזיהום, ותהליכי השיקום שלו הם האיטיים ביותר

יעל שמת בעקבות הזיהום בנחל. צילום: מארק כץ, רט"ג

ממצאי הניטור חושפים פגיעה נרחבת בבעלי החיים שבנחל, מרמת היצורים המיקרוסקופיים, דרך בעלי החיים הצמחוניים ועד לטורפים. החוקרים מצאו מתכות כבדות מזהמות כגון נחושת, קדמיום, ונדיום ואבץ ברקמות גופם של צמחים ובעלי חיים שונים שנבדקו, ביניהם מכרסמים ועופות, בריכוזים גבוהים יותר בצורה מובהקת מאשר בדגימות שנלקחו מצמחים ומבעלי חיים בנחלים סמוכים.

נמצאה במסגרת הניטור פגיעה בצמחייה שבנחל: צפיפות הצומח בנחל אשלים נמוכה בהשוואה לנחלים הסמוכים, והצמחים לא מממשים את מלוא פוטנציאל הצמיחה שלהם – ולא מגיעים לגודלם המלא.

עצי השיטה שבנחל, שמוגדרים כ"מין מפתח" במערכת האקולוגית המדברית. "לא נמצאה פגיעה בשיטים הבוגרות בעקבות האירוע, זה תמונת מצב מעודדת", אומר הורביץ. עם זאת, הוא מציין שמוקדם להסיק מכך כי עצי השיטה לא נפגעו מהאסון, שכן ייתכנו השפעות ארוכות-טווח, כמו הצטברות מזהמים בעצים לאורך השנים.

מתוך:זוית

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!