כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024
ימים קשים לישראל

הח"כ החרדי העניק לנשיא המדינה את 'אמנת הכבוד ההדדי'

נשיא המדינה ראובן ריבלין השתף בטקס קבלת 'אמנת הכבוד ההדדי' שיזם חבר הכנסת משה ארבל מש"ס | הנשיא: "אלה ימים קשים בישראל. המחלוקות הפכו להיות כלי פוליטי, אמצעי בידי מפלגות כדי לאסוף קולות" | ארבל: "מטרתה לשמור על הכבוד ההדדי חרף חילוקי הדעות החריפים! מטרתה לאפשר לנו להיאבק על עקרונות מבלי לעורר שנאה ופלגנות"

הח"כ החרדי העניק לנשיא המדינה את 'אמנת הכבוד ההדדי'
אמנת הכבוד ההדדי צילום: מארק ניימן / לע"מ

נשיא המדינה ראובן ריבלין, קיבל היום (שלישי) לידיו את 'אמנת הכבוד ההדדי'. במפגש מיוחד שהתקיים עם יוזם ומחבר האמנה ח"כ משה ארבל מסיעת ש"ס ועם נציגי החותמים עליה: השר לנושאים אזרחיים במשרד הביטחון מיכאל ביטון מסיעת כחול לבן; ח"כ אופיר סופר מסיעת ימינה; ח"כ תמר זנדברג מסיעת מר"צ; ח"כ צבי האוזר מסיעת דרך ארץ; ח"כ אוסמה סעדי מסיעת הרשימה המשותפת; ח"כ יוראי להב מסיעת יש עתיד; וח"כ אליהו ברוכי מסיעת יהדות התורה.

הנשיא מקבל את אמנת הכבוד ההדדי. צלם: אבי קנר | מקליט: אורי בוזגלו

משה ארבל הציג בפני הנשיא את 'אמנת הכבוד ההדדי' של הכנסת אותה חיבר. האמנה קוראת לחברי הכנסת, ובעיקר על רקע משבר הקורונה, לסגל ערכים של כבוד הדדי, שותפות וערבות הדדית, שיח סובלני וענייני, ומתן דוגמא אישית לציבור על מנת להילחם בתופעות של פלגנות ושנאה.

הנשיא הודה לחברי הכנסת על הירתמותם למען הערבות ההדדית ואמר: "העם היהודי לדורותיו באלפי שנות היותו בגלות, חי עם המחלוקות בין בית שמאי לבין בית הלל. חיינו במחלוקת גם כאשר הציונות החלה להתהוות וכך המשכנו כל ימינו פה. לא תמיד הסכמנו על העקרונות שעליהם הוקמה המדינה, אבל תמיד היינו מחויבים לכבד אותם ולשמור עליהם. אלה ימים קשים בישראל. המחלוקות הפכו להיות כלי פוליטי, אמצעי בידי מפלגות כדי לאסוף קולות. זה דבר שעומד בניגוד מוחלט לאמנה הנפלאה שאתם מבקשים לכונן כאמירה בשם הכנסת. תהא המחלוקת בכנסת אשר תהא, חייב לשרות בה כבוד. כאשר הכבוד הוא מאתנו והלאה, אנחנו נמצאים במשבר חברתי ולאומי ברור. ח״כ ארבל, האמנה, שהצלחת לשכנע 70 ח"כים לתמוך בה, היא אמנה מקודשת ואוי לנו אם לא תגיע לידי מימוש".

סגן יו"ר הכנסת, ח"כ משה ארבל אמר בטקס: "אני מבקש להודות לכבוד נשיא המדינה שפתח בפנינו את דלתות ביתו, למען מטרה חשובה מאין כמותה. 'האמנה לכבוד הדדי', מטרתה לא לבטל חלילה את חילוקי הדעות, הכל כך נחוצים בדמוקרטיה דיונית, לא לבטל חלילה את הגיוון המחשבתי ואף לא את הביקורת. מטרתה כפי שנכתב בה לשמור על הכבוד ההדדי חרף חילוקי הדעות החריפים! מטרתה לאפשר לנו להיאבק על עקרונות מבלי לעורר שנאה ופלגנות. אני עומד כאן היום לפניך ומבקש שתי בקשות פעוטות, האחת, אנא! אם ראית שחלילה סטינו ממה שחתמנו באמנה זו תפעל להזכיר לנו, זה איננו נייר סתמי אלא הצהרת כוונות מחייבת. ועוד בקשה קטנה מכבוד הנשיא, אם יהיו, ויהיו בעזרת השם, נבחרות ונבחרים נוספים שיבקשו להצטרף לאמנה זו כפי שכבר קרה בשעות אלו ממש מאז ההדפסה ועד להגעה לבית הנשיא, אנא פתח בפני המצטרפים הנוספים את דלתות ביתך וליבך בכדי שכל מייצגי החברה הישראלית יהיו חלק מהשיח הזה. שיח של אמונה בצדקת הדרך, אך המייחס כוונות דומות אף לחולקים על דעתנו."

השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון מיכאל ביטון, שנכח אף הוא בטקס הוסיף ואמר: "יש לנו אחריות גדולה כנבחרי ציבור שעיני העם נשואות אלינו, ואנו חייבים לפעול בצורה אקטיבית בכדי לגדוע את השסע, הקיטוב והאלימות הגואה בחברה הישראלית. אם מנהיגי ציבור לא ינהגו בכבוד –  אף אחד לא ינהג בכבוד ברעהו. על כן הגיעה העת לדרוש מכולנו, חברי הכנסת והממשלה, התנהגות ודרך ארץ המאופיינת בכבוד ההדדי. אני רוצה לברך ולהוקיר את חברי, ח"כ משה ארבל, על היוזמה החשובה והמבורכת ואין טבעי יותר מאשר לקיים אותה בברכת כבוד נשיא המדינה, המסמל את האפשרות לשיח ודיאלוג מכבד, שכל כך נחוץ לחברה הישראלית. בנתיב זה, אנו ממשיכים את פועלם של תלמידי הלל הזקן ואהרון – שידעו להקשיב קודם לחבריהם ורק אחר כך הביעו את עמדתם, ובדרך זאת זכו להשפיע לדורות שהלכה כמותם."

טקס הענקת 'אמנת הכבוד ההדדי' (צילום: מארק ניימן, לע"מ)

גם ח״כ אופיר סופר הצטרף למברכים ואמר כי "הלכידות והשיח המכבד חייבים להגיע בראש ובראשונה מאיתנו נבחרי הציבור. אפשר להתווכח על כל נושא- מתוך כבוד הדדי. לפני שבוע הרגשתי שתקפתי בצורה שאינה מכבדת את השר עמיר פרץ במליאה ומיד התנצלתי מאותה עמדה. אני מברך את חברי ח"כ משה ארבל על יוזמתו החשובה, תקוותי ותפילתי שתצלח ותביא לשינוי".

ח"כ אליהו ברוכי הביע את חשיבות האמנה והביא לכך הקבלה מעולם הלימוד: "אנחנו לא חייבים להגיע להסכמה בינינו. כן. גם לא בנושאים החשובים ביותר. אנחנו כן חייבים להבין את הרציונל של הצד השני. אתן דוגמה מעולם שמוכר לי יותר: התלמוד. בלימוד הגמרא, אנחנו מתעכבים זמן רב על לימוד שיטות שכלל לא נפסקו להלכה. למה? כי ברור לנו שכדי להבין נכון את הדעה הנכונה, צריך להבין גם את הדעה החולקת. כחבר כנסת אני מאוכזב מעצמי, לא פעם, כשאני לא מצליח להבין את "הרציונל" של הצד השני. כשזה לא קורה, ברור לי שלא למדתי את הנושא לעומק. כשזה כן קורה, אז גם כשאני נשאר חלוק בתוקף על חבריי, זה עדיין נשאר בגבולות השיח", סיים ברוכי.

נשיא המדינה ראובן ריבלין משה ארבל מיכאל ביטון אליהו ברוכי אופיר סופר

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}