מעניין: מה ניתן להבחין כאשר זזתם עם הכיסא הצידה

הסרת אבק דימיוני -רצון לסלק מפריע (תת מודע)

יש לבחון מתי מתבצעת תנועה זו ובאיזו יד.

בשעת שיחה - אות לרצון של המאזין להוריד מעליו עול מטריד ולהסתלק מהמקום. בדוק האם זה מפני שהוא צריך להזדרז - או לא.

אם לא, אז כנראה הנושא משעמם או שמע דבר מטריד. על-כן, שנה נושא לנוח יותר כדי שהוא ירצה להמשיך ולפגוש אותך שוב - השאר טעם טוב אצל חברך בסוף כל מפגש, כי זה הכלל לחבירות טובה ויציבה.

אולם כשתנועה הזו בשעה שהאדם לבדו - האדם מוריד ביד שמאלו, שהוא צד העבר והפסיביות, את האבק הדמיוני על הכתף הימני - דבר המעיד על רצונו לסלק מעליו את החששות והמחשבות מהעבר אשר מפריעים לו לממש את תוכניותיו בעתיד או על רצון להיפרד מהשאיפות שלו והחשיבה על עתידו כתוצאה מתחושת פסימיות וראיית עתיד חסר תקווה.

תנועה עגולה ופתוחה עם כף יד כלפי מעלה (כעין בקשה) משדרת קירבה.

מומלצת מדי פעם לכל אחד בעת שכנוע, ובפרט למשכנעים ולמרצים. כי כך, מצד אחד הלב גלוי ופתוח היוצר תחושת קירבה אל המאזין (ושאין הסתרה או סגירות כלשהי), ומאידך-גיסא זה מגדיל את שטח הדובר, וכך בתת ההכרה של המאזין הוא נראה גדול ואסרטיבי, אך רגוע, סימפטי ועומד בלחץ. משדר חביבות ומקבל בחזרה חביבות. אולם שימוש רק בתנועה זו בלבד יכולה לעורר חשד אצל המאזין "למה הוא זקוק לי ומבקש ממני לקנות?".

לכן, בדרישה לקנות יש להעביר מסר פתוח, אך לא בתור בקשה לקנות, אלא "אם תרצה להיטיב עם עצמך, תקנה. אני לא מכריח". כי הרי בעת בקשה משתמשים בתנועה זו לאות חולשה, כעין אמירה "אני צריך אותך". לכן, בעת שכנוע יש לפתוח את הידיים בצורה עגולה, אבל לא להרים את כפות הידיים כלפי מעלה, אלא בצורה אנכית שמאזנת.

יד ימין מושטת ישר- משדרת דיבור על העתיד.

כשאתם מדברים עם מטופל או עם המתאמן אצלכם, ומדברים איתו על העתיד המיוחל והאידיאלי מבחינתו. תראו לו ותדגישו בתנועה זו את עתידו - תוך כדי  אמירה, ''אתה עכשיו יוצא לדרך חדשה", "אתה תצעד בשביל שיוביל אותך אל ההצלחה", אתם כך מחזקים אצלו את המסר שאמרתם. בגלל שזה כך, מעורר אותו לדמיין יותר ברור את העתיד הזה, ובכך מתעורר אצלו מוטיבציה גדולה יותר - לפעול למען היעד הזה.

אם בכל זאת משתמשים בה לנתינה, התנועה תשדר הרגשה של נתינה דומינטית ולעיתים כוחנית, בניגוד להרגשת אירוח נעים שמתאים לשדר של יד שמאל. אולם אם גם היד הימנית המושטת אינה מושטת דיה אלא המרפקים צמודים לגוף כמו בציור, אזי זה שדר של נתינה לחצאין.

כי, כאמור, יד ימין משדרת דומיננטיות, ואפילו איום. בציור זה האדם מושיט את ידו החזקה לשני, כעין אמירת "תן!".

יד שמאל מושטת קדימה בצורה פתוחה - מזמינה וכמו אומרת "קח" - נתינה פסיבית, נתינה רכה יותר, בקשת מידע, בקשת רשות.

מתאים ומומלץ להשתמש בתנועה זו בעת דיבור/טיפול עם מטופל/נער/מתאמן, אם וכאשר נוצר איזשהו ויכוח ביניכם - כיצד כדאי לו להתנהג עבור טובתו העתידית. אך בשביל זה צריך לשכנע אותו לעבור למסלול חדש הנכון בעיניך. שאזי יש להשתמש בתנועה זו ולומר, "טוב, קח את מה שהצעתי ותראה לבד אם זה טוב לך בלי שתאמין לי". או "קח ולך עם מה שהצעת וראה לבד אם זה טוב ומוביל להצלחה". תנועה זו יוצרת רושם, ''אני לא בא לשכנע אותך, אני מעביר אליך את האחריות והסמכות לעתידך".

שימוש בשתי ידיים קדימה בתנועות חדות - תנועה מוחצנת ומדגישה.

היא מצויה בעת צעקה ובהלה, או בעת אמירה "למה עשית?". תנועה זו מעבירה מסר חד וברור. זה יכול להיות מסר מודגש של עשייה חיובית ויכול להיות מסר של ''למה לא עשיתם?".

שתי ידיים על החזה - כנות. הכנעה. התנצלות אמיתית ונטילת אחריות.

כעין אמירה - "סמוך עליי", ''אני לוקח את זה לתשומת ליבי".

יד שמאל מדברת על העבר, יד ימין על העתיד. נמצא, אם כן, שהדובר מתנצל על העבר ומתחייב מכל הלב לתקן זאת בעתיד.

כשתדברו בתנועה זו, תורידו חששות שמצויים אצל בן שיחכם אם 'קלטתם' שהוא חשדן מדי או ספקן. כמו-כן, אם תסתפקו בין שני נותני שירות בחנות - מהיכן לקנות, העדיפו דווקא את המוכר המשתמש בתנועה זו.

חיבור קצה האצבעות - שדר של חיבור אינטרסים, פשרה, עמק השווה, קירוב דעות, מתאים להעברת מסר מגשר ומשפר או לשכנוע עסקי הדדי.

קצה העליון של האצבעות הוא אזור השכל והמחשבה. חיבור בקצותן, הוא עדות וסימן לרצון לחשוב מתוך התחשבות הדדית. אולם חיבור בתחתיתם של האצבעות [באזור הרגש], יוצר נעילה רגשית וחוסר התחשבות.

חיבור האצבעות בצורת משולש משדרת עוצמה וכח. טוב להשתמש בתנועה זו בעת שכנוע, ובעת רצון להביע סמכות וביטחון בדבריך, המושמעים לקהל מאזינים שרוצה לקנות משהו שנראה לו שצריך להיראות 'חזק או מוסמך'.

בחור יושב ונוגע בפניו בצד שמאלו עם קצה אצבעותיו - קצה האצבעות הן איזור ההוצאה לפועל של האנרגיה האישית. ולכן, קצות אצבעות המתופפות על הלחי השמאלי בשילוב מבטו המתנשא משהו, מלמד כי הלה חושב ברגע זה סוג מחשבה, 'איך מה שעשיתי בעבר, מסתדר עם הנתון ששמעתי עכשיו' - דבר שעלול לגרום כעס בעיניו על המרצה [המציע] או לזלזל בדבריו.

התקרבות עם הכיסא - התקרבות אישית, התחברות לדברים ששמע, צעד קדימה לקראת 'העסקה המוצעת'.

התרחקות הכיסא - התרחקות אישית, הסתייגות ממה שנאמר, יש לבחון האם הוא נפגע ממילה מסוימת או התאכזב. או אולי הוא טיפוס קריר ומסתייג מאישיותך החמימה והעממית. (בדוק בעצמך)

נמשיך בעז"ה בשבוע הבא אליהו עזריאל מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו''ר מכון התבוננות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!