מומחים גיבשו מתווה שנועד להחליף את מודל 'הרמזור'

הגיון במקום רמזור: שורת מומחים גיבשו מתווה שאמור להחליף את מודל ה'רמזור' אותו גיבש הפרופ' גמזו, הוא אפילו אושר בממשלה אך לא זכה לצאת אל הפועל. המודל, שנחשף ב'חדשות 12' כבר הוגש למועצה לביטחון לאומי, נקרא "מודל היגיון בריא". העיקרון המנחה שלו: לשמור על שגרת חיים בישראל תוך מתן הגנה אקטיבית מקיפה לאוכלוסיות בסיכון וחיזוק מערכת הבריאות כדי להתמודד עם שחיקת היתר של הצוותים הרפואיים.

לטענת מנסחי המתווה, "הרמזור" התברר כמודל שאיננו ישים בקרב החברה הישראלית. לסגר כללי או מקומי יש השלכות הרסניות על כל תחומי החיים ופגיעה אנושה באוכלוסייה. הניסיון להשית הגבלות קשות לא צלח. הן יצרו זעם ותסכול בקרב אוכלוסיות שונות, בעיקר בקרב הציבור החרדי, פילוג בין אזרחי ישראל ואיום על איזונים הכרחיים בדמוקרטיה.

לכן נולד מודל "היגיון בריא". מדובר במודל ניהול סיכונים אחראי בין תחלואה, כלכלה ושמירה על המרקם החברתי והחוסן הבריאותי והנפשי של אזרחי המדינה. הוא מתבסס על עשרות מחקרים ועל הניסיון שנצבר בעולם כולו בהתמודדות עם הנגיף. הוא מבדיל בין אוכלוסיות עם רקע בריאותי שונה ומתייחס לצרכים של כל אחת מהן. המודל מייצר מעטפת הגנה מיטבית על אוכלוסיות בסיכון תוך יצירת רשת ביטחון בריאותית, כלכלית וחברתית, עד דעיכת המגיפה או עד שיימצא חיסון אשר יוכל לתת מענה ארוך טווח.

ההנחות העיקריות שעומדות בבסיס המודל:

1. תכנית פעולה המבוססת על סגרים מקומיים או כלליים אינה יעילה ואינה ישימה לאורך זמן בהעדר ידיעה ודאית על מועד הגעת חיסון יעיל וזמין.

2. תצפיות אמפיריות ברחבי העולם מראות בבירור כי הדבקה נגיפית מתנהגת באופן שונה בין אוכלוסיות שונות ברחבי העולם למעט העובדה שהנגיף מסוכן בהרבה לאוכלוסיות בסיכון מאשר לאוכלוסיות בריאות. לדוגמה, בגיל 15 הסיכוי למוות מקורונה קטן בערך פי 500 מאשר בגיל 75.

3. אי אפשר לקטוע את שרשראות ההדבקה בתחלואה בה כמות גדולה של נדבקים הינם ללא תסמינים. יעילות שיטה זו לא הוכחה בשום מקום בעולם כאסטרטגיה לחיים לצד הנגיף. כבר היום מדינת ישראל מבצעת פי-2 יותר בדיקות מגרמניה וכמעט פי-9 יותר מדרום קוריאה, ללא הצלחה בקטיעת השרשראות.

4. ניתן למצוא מתווה בו האוכלוסיות בסיכון נמנעות ממגע עם אוכלוסיות שבהן הנגיף יהיה שכיח יותר. בין היתר על ידי קטיעת שרשראות הדבקה ממוקדת ומהירה באוכלוסיות אלו (בתי אבות למשל).

5. התפשטות הנגיף בקרב אוכלוסיות שאינן בסיכון תביא לדעיכה עקבית של התחלואה בפרק זמן קצר יותר מזה שיידרש לדעיכה כזו תחת מגבלות חברתיות מקיפות. כתוצאה מכך, זמן החשיפה של האוכלוסיות בסיכון לנגיף יקטן.

6. מלבד ההיגיון הבריאותי/רפואי, הפתרון המוצע נכון גם מבחינה כלכלית וחברתית. הוא מאפשר התנהלות בת-קיימא לצד פעילות כלכלית שוטפת, התומכת בהשקעות הנדרשות בהגנה על אוכלוסיות בסיכון ובחיזוק מערכת הבריאות.

7. ניתן להחזיר כבר היום לתפקוד אלפי אנשי צוות רפואי המצויים בבידוד על ידי יישום מדיניות בדיקות יומיומיות עבור צוות רפואי, הכשרת כוחות סיוע, והזרמת משאבים.

ואלה עיקרי המודל, כפי שהוא נחשף ב'חדשות 12' הערב:

• הגדרה והכרה רשמית של המדינה באוכלוסיות בסיכון – מעבר לעבודה מרחוק בלבד או מתן פיצוי כספי/דמי כלכלה אם אין אפשרות כזו כולל פיצוי לבעלי עסקים הנמנים או שאחד מבני ביתם נמנה על אוכלוסייה זו. 

• פתיחה מחדש של מערכת החינוך – תוך הגנה ותמיכה מלאה בילדים ובאנשי הוראה המשתייכים לאוכלוסיות בסיכון.

• החזרה לפעילות מלאה של מקומות בילוי, תרבות ופנאי – תוך הקצאת שעות נפרדות לאוכלוסייה בסיכון.

• החזרה לפעילות מלאה של תחבורה ציבורית – כולל הקצאת מקומות נפרדים לאוכלוסייה בסיכון.

• הגדרת שעות פעילות לאוכלוסיות בסיכון לשימוש במקומות ציבוריים כגון מערכות בריאות ומרכולים.

חיזוק מערכת הבריאות לטיפול מיטבי בחולי הקורונה וכלל החולים בחורף 2021 – ובפרט תגבור מיידי של כח אדם בבית החולים בין היתר באמצעות בדיקות יומיומיות לאנשי צוות למניעת בידודים מיותרים, הכשרת צוותים, החזרת גמלאי מערכת הרפואה, פרמדיקים, סטודנטים למקצועות טיפוליים, שחרור מעבדות בתי החולים לעבודה שגרתית ועוד.

לסיכום, מכיוון שהחיסון לא נראה באופק הקרוב, התמקדות במאפיינים הבריאותיים, בניגוד להתמקדות בפילוח מגזרי או צעדים קיצוניים כמו סגר, יוריד את רמת התחלואה וימנע את התדרדרותה הנמשכת של ישראל, הפוגעת בציבור בכל החזיתות. אנו משוכנעים שהמתווה המוצע מתאים כפתרון מיטבי עבור מדינת ישראל, ואימוץ המודל לאלתר יציב אותה כחלוצה ומובילה בהתמודדות עם הנגיף.

המתווה גובש בידי המומחים הבאים: פרופ' אריאל מוניץ, פרופ' לאימונולוגיה, ראש מעבדת הקורונה באוניברסיטת תל אביב, עומד בראש צוות מעבדת הקורונה שמיועדת להיפתח בדרום הארץ בחודש הבא; פרופ' אודי קימרון, ראש החוג למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית, אוניברסיטת תל אביב; פרופ' מוטי גרליץ, פרופ' לאימונולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, עומד בראש צוות מעבדת הקורונה שמיועדת להיפתח בדרום הארץ בחודש הבא; ד"ר אורי גביש, פיזיקאי, מומחה לבחינת מודלים ואלגוריתמים ויועץ בתחום הביו-רפואה; ד"ר אמיר שחר, מנהל המחלקה לרפואה דחופה, ביה"ח לניאדו; ד"ר יפעת עבדי-קורק, מומחית באפידמיולוגיה, מנהלת מחקר ואקדמיה של אסותא, בעבר יועצת לוועדת סל התרופות בנושא הערכה כלכלית של טכנולוגיות רפואיות; פרופ' (אמריטוס) אייל שחר, מוסמך אפידמיולוגיה, אוניברסיטת אריזונה. ד"ר דן ימין, ד"ר להנדסה, מומחה לאפידמיולוגיה והתפשטות מגיפות, ראש המעבדה להתפשטות מגיפות באוניברסיטת תל אביב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!